מיסוי תמלוגי פטנטנים שמתקבלים מארצות הברית
שאלה
------
תושב ישראל מקבל תמלוגים מארצות הברית על שימוש בפטנטים. לתושב ישראלי זה יש "גרין קארד" בארצות הברית. מהתמלוגים נוכה מס במקור בארצות הברית.
השאלה:
האם יצטרך תושב ישראל האמור לשלם, בעניין זה, מס גם בארץ ?
תשובה:
-------
תושב ישראל חייב מס: על הכנסותיו, אשר הופקו או נצמחו בישראל; וגם על הכנסותיו, אשר הופקו או נצמחו מחוץ לישראל. מכאן, כי על הכנסותיו, של תושב ישראל זה, אשר נצמחו בארצות הברית יחולו הוראות הדין בישראל, וכן הוראות האמנה בין ממשלת ישראל ובין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר מסים על הכנסה [להלן - "האמנה"].
תמלוגים חייבים במס בישראל (אם אינם "רווחי עסקים") כהכנסה, שמקורה בסעיף 2(7) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]. שיעור המס על הכנסה זו הוא שיעור המס השולי, אשר חל על היחיד, בהתאם להוראות סעיף 121 לפקודה.
בהתאם להוראות סעיף 14 לאמנה (אשר דן בעניין תמלוגים), הן לארצות הברית והן לישראל יש זכות להטיל מסים על ההכנסה מן התמלוגים:
"סעיף 14: תמלוגים
(1) תמלוגים שמפיק תושב של אחת מן המדינות המתקשרות ממקורות שבתחומי המדינה המתקשרת האחרת -
(א) רשאיות שתי המדינות המתקשרות להטיל עליהם מס, אולם
(ב) לא תטיל עליהם המדינה המתקשרת האחרת מס בשיעור העולה על 10 אחוזים מן הסכום ברוטו של תמלוג על זכויות יוצרים או תמלוג על סרט, או בשיעור העולה על 15 אחוזים מן הסכום ברוטו של תמלוגים תעשייתיים."
מכאן עולה, כי ארצות הברית רשאית להטיל מס בשיעורים מוגבלים על התשלום (15% או 10%, ובענייננו על פי הנתונים - ככל הנראה 15%); ואילו ישראל רשאית, במקרה הנידון, להטיל מס על פי הכללים הרגילים החלים בה, כפי שפורטו לעיל.
מובן, שיינתן זיכוי בישראל מן המס אשר חל בסך המס אשר נוכה במקור בארצות הברית, בהתאם להוראות סעיף 26 לאמנה.
אם התמלוגים נחשבים "רווחי עסקים" (כאשר זה עסקו של הנישום; כגון תמלוגים על יצירות מוסיקליות, סרטים וכדומה) - הרי יחול סעיף 8 לאמנה. אולם, במקרה כאמור, תישלל זכותה של ארצות הברית להטיל מס על ההכנסה, וההכנסה תהא נושא להטלת מס בישראל בלבד (למעט אם מדובר בהכנסתו של "מוסד קבע" בארצות הברית, אם לתושב ישראל יש בסיס עסקי קבוע בארצות הברית).
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי 0.35% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.
