לקראת עדכון המדדים: המניות שייכנסו ל-100 ולמעו"ף
עדכון המדדים החצי שנתי זה תמיד רגע מעניין בבורסה. בעדכון הקודם נכנסו 8 חברות למדד ת"א-100 ועוד אחת למדד המעו"ף. בעדכון הנוכחי נראה שלמרות לחברה אחת יהיה "כרטיס חופשי" על חשבון מחיקתה של תדיראן קשר", הרבה פחות חברות יצטרפו למדד היוקרתי.
המניות שנכנסו למדד ת"א-100 בעדכון הקודם (הפניקס, אפריקה מגורים, דרבן, דניה סיבוס, סקופ, אינטרנט זהב, איירפורט סיטי וריבוע נדל"ן).דווקא הצליחו לתקוע בו יתד וגם קרדן אן.וי שנכנסה למעוף מצליחה להישאר שם.
שני תנאים עיקריים עומדים בפני החברות המתדפקות אל דלתות מדד ת"א-100. האחד הוא אחזקה של לפחות 20% מהמניות בידי הציבור ושני הוא שהשווי של החברה הנכנסת יהיה גדול ביותר מ-20% משווי החברה שבמקומה היא נכנסת. בכדי להצטרף למדד המעו"ף יש צורך ב22.5% אחזקות ע"י הציבור. שווי השוק הקובע לצורך החישוב, הוא השווי הממוצע מיום המסחר הראשון בחודש שלפני מועד העדכון ועד ה-15 בחודש. נציין, כי החל מהעדכון הבא, שווי אחזקות הציבור בכלל המדדים יעלה לשיעור של 25%.
האם ניתן לבצע ספקולציות על המניות שזזות בין המדדים ומהי השפעת תעודות הסל בעניין זה? - לכתבה בנושא.
במעו"ף
במעוף צפוי להיות שינוי אחד כאשר בזן, המונפקת החדשה אשר נסחרת לפי שווי שוק של 6.8 מיליארד שקל תחליף את הראל השקעות ששווייה עומד כיום על 4.82 מיליארד שקל.
מגדל ביטוח (מגדל ביטוח) מבחינת שווי שוק נכנסת בהליכה למדד המעו"ף, עם שווי שוק של 7.34 מיליארד שקל אבל אחזקות הציבור בחברה עומדות על 20.5% מה שלא מאפשר לה להיכנס.
כלכלית ירושלים עומדת כעת על שווי שוק של 5.086 מיליארד שקל וכנראה שלא תצליח להחליף את אי.די.בי אחזקות, שנסחרת לפי שווי שוק של 5.13 מיליארד שקל, כיוון שהיא לא גדולה ממנה ב-20%.
במדד ת"א-100
מי שצפויה להיכנס בוודאות היא מניית חברת הנדל"ן נצבא. נצבא, אשר פועלת בתחום הנדל"ן והנדל"ן המניב, נסחרת לפי שווי של 1.46 מיליארד שקל ויש לה אחזקות ציבור של כמעט 27%. נצבא צפויה לקבל "כרטיס חופשי" על חשבון מחיקתה של תדיראן קשר שקיבלה לאחרונה את הצעת הרכש של אלביט מערכות.
המניה השניה שצפויה להיכנס בוודאות למדד 100 היא המונפקת הטריה - חברת כלל פיננסים. החברה נסחרת לפי שווי שוק של 1.216 מיליארד שקל וצפויה להחליף במדד את קמטק, בעלת שווי השוק של 429 מיליון שקל בלבד. אחזקות הציבור של כלל פיננסים עומדות על 20.15%, ממש קרוב לקצה ויכול להיות שהייתה פה יד מכוונת.
המניה השלישית שצפויה להיכנס היא אבגול, אשר בשליטת המפעלים הפטרוכימיים. החברה עוסקת (דרך החברה הבת) בתחום ייצור מוצרי בד לא ארוג. תחום הפעילות העיקרי של אבגול תעשיות (כ-95%) הינו לשוק ההיגיינה וכולל בעיקר חיתולים חד פעמיים לתינוקות, חיתולי מבוגרים, תחבושות ומוצרים רפואיים נוספים. החברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של 1.071 מיליארד שקל וצפויה להחליף במדד את חברת דלתא, בעלת שווי שוק של 536.5 מיליון שקל. אחזקות הציבור שאבגול עומדת על 23.44% כך שאין בעיה מהבחינה הזו.
המניה הרביעית הצפויה להיכנס היא מניית אנגל משאבים. החברה, אשר פועלת בתחום הנכסים המניבים בישראל ובפעילות יזמית בתחום הבניה למגורים בישראל ובחו"ל, נסחרת לפי שווי של 1.006 מיליארד שקל וצפויה להחליף את דש איפקס שנסחרת לפי שווי שוק של 764.6 מיליון שקל. אחזקת הציבור באנגל משאבים עומד על כ-23%.
4 מניות ממדד ת"א-100 (פורמולה, תפרון, מטריקס ומבטח שמיר) נסחרות בפער שווי של כ-20 מיליון שקל ולכן התחרות בניהן צמודה.
הזינוקים החדים שנרשמו השבוע במניית אוסיף, של ארקדי גאידמק, הביאו אותה אל מעט מעל לשווי של מיליארד שקל והמניה צפויה להיכנס למדד ת"א-100 במקום אחת מארבע החברות שהזכרתי. אחזקות הציבור באוסיף עומדות על כ-47.6%.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג
הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום
נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי
חוקי משרד הבריאות.
הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.
מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי.
מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.
המקרה
הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.
- בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
- בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גביית מס יסף על שכר דירה אינה חוקית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180
יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.