בין השורות: יום חקלאות בכנסת; אולי זה האחרון
אם רצינו פעם להיות ארץ נורמאלית: כזו שיש בה תעשיה, בניה, חקלאות, התיישבות, ערים מסודרות, איזור כפרי שוקק חיים - אז כנראה שבלי לספר לנו, החלקאות ברשימה הזו, ירדה מהפרק. הבוקר מסתבר, כי התמיכה בחקלאות בישראל היא הנמוכה ביותר בעולם המערבי. הדברים עולים מדו"ח שהכין גלעד נתן, איש מרכז המחקר והמידע של הכנסת - לקראת יום החקלאות שמצוין היום (יום שלישי, 15 במאי) לראשונה בתולדות הכנסת.
יום החקלאות הישראלית נערך ביוזמת יו"ר השדולה החקלאית, ח"כ אבשלום וילן, בשיתוף עם התאחדות חקלאי ישראל וקנט – הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות.
המחקר בדק את שיעור התמיכות בחקלאות בישראל והשווה אותן לאיחוד האירופי, גרמניה, הולנד, דנמרק, אוסטריה, בריטניה, קנדה, שווייץ, ארה"ב ויפן. המחקר הוכן על פי בקשת ח"כ אבשלום וילן והוא יוצג בדיון שתערוך מחר ועדת הכספים ואשר יוקדש לתמיכות בחקלאות בישראל.
מהמחקר עולה שהממשלות של המדינות המפותחות, חוץ מממשלת ישראל, משקיעות יותר משאבים בתמיכות שנועדו לפתח את המשק החקלאי ואת הפריפריה במקום בסובסידיות ישירות לתוצרת חקלאית ולהובלה. הן מתכננות ומיישמות מדיניות רב-שנתית בנוגע למשק החקלאי ולפריפריה.
המדינות שנסקרו במסמך משקיעות 2% מתקציבן בממוצע בתמיכות ישירות לחקלאות. בישראל, לעומת זאת, ההשקעה בחקלאות היא כ-0.3% מהתקציב. משנת 1995 עד שנת 2007 ירד סך התמיכות בענף החקלאות בישראל כמעט ב-50%, מ-1.2 מיליארד שקל ל-660 מיליון שקל. או בקיצור - למדינת ישראל אין מדיניות ארוכת טווח לקידום התפתחותו והתייעלותו של המשק החקלאי. עוד מדווח עורך המחקר - כי בישראל כמעט אין ההשקעה במחקר, בפיתוח ובמעבר לחקלאות ירוקה.
המחקר מגלה עוד, כי התמיכות של האיחוד תופסות, לעומת זאת, מקום מרכזי בתקציבים של מדינות האיחוד. כמו כן, ההשקעה במחקר ופיתוח במדינות אלו גדלה. בשנת 2005 היתה עלייה של 11% בסך התמיכות של האיחוד האירופי לחקלאות במדינות האיחוד, והן הסתכמו ב-48.5 מיליארד אירו – כ-45.5% מתקציב ההוצאות של האיחוד. אומנם תקציב התמיכות לחקלאות של השוק האירופי והאיחוד האירופי גדל פי-16 מ-1970 עד 2006, אולם חלקו של הסבסוד לחקלאות בתקציב הכולל של האיחוד ירד באותן שנים מ-88% ל-45.7% עקב התרחבות מגוון הפעולות של השוק האירופי והקמת האיחוד האירופי.
אם זה לא מספיק, הרי שתחום נוסף שבו התרחבה המעורבות הממשלתית במדינות המפותחות הוא ביטוח הסיכונים בחקלאות. ממשלות המדינות המפותחות מגדילות את התמיכה בתשלום הפרמיות לביטוח או באמצעות העמדת אשראי חקלאי ייחודי. התמיכה בביטוח הסיכונים ובאשראי החקלאי, וכן במחקר, בפיתוח המשק החקלאי, בפיתוח הפריפריה ובחקלאות ירוקה, אינה מנוגדת למדיניות ארגון הסחר העולמי, ומשרתת אינטרסים סביבתיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים. מדינת ישראל אינה משקיעה בחקלאות כשאר המדינות שנסקרו במסמך.
מדיניות הקיצוץ בתמיכות הישירות של ממשלת ישראל אומנם "מסתדרת" עם דרישות ארגון הסחר העולמי, מציינים עורכי הדו"ח, אולם ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי המקבלת את תכתיבי ארגון הסחר העולמי בדבר התמיכות - ללא הסתייגות של ממש. בנוסף על כך, מדינת ישראל אינה משקיעה בפיתוח חקלאות ירוקה, בביטוח חקלאי לסוגיו ובפיתוח הכפר בהיקף המותר לפי הקריטריונים של ארגון הסחר העולמי והמקובל במדינות המערב כתחליף לתמיכות.
והשורה התחתונה - היא עניין של כסף, כמו תמיד. הדו"ח בכנסת קובע, כי הקיצוץ בתמיכות לחקלאות, בעיקר בענף המזון, הוא אחד מהגורמים אותם ניתן קשור באופן ישיר - לתנודתיות במחירי המזון בישראל וליוקר היחסי של תוצרת חקלאית למזון בישראל. ממשלות במערב משתמשות בתמיכות בענף החקלאות כדי להבטיח את הנגישות של השכבות החלשות למגוון רחב של מוצרי צריכה חקלאיים, באמצעות קנייה מרוכזת של תוצרת חקלאית וחלוקת תלושי מזון (ארצות-הברית), או סבסוד התוצרת החקלאית ושמירה על מחירה הנמוך לצרכן (האיחוד האירופי וארצות-הברית).
אצלנו - המצב הולך ומחמיר.
כולם הרי יודעים - כי לפי תפיסת ממשלות ישראל בעשרים השנה האחרונות - צמצום התמיכה החקלאית אמור לייעל את החקלאות, אולם אין כמעט ספק, כי בלי השקעה ממשלתית עלול להיגרם לחקלאות נזק בלתי הפיך. החקלאות בישראל הפגינה עד היום יכולת הישרדות סבירה, לנוכח ההשקעה הציבורית הנמוכה והחשיפה ליבוא מתחרה. נראה כי היעדר מקורות מימון להשקעות לצורך התאמת הענפים לסטנדרטים הנדרשים ליצוא, הענף עלול להידרדר ולהיקלע למשבר, כפי שקרה בשנות ה-80.
אז נכון, שהיטק זה נהדר ומכניס המון כסף לקופת המדינה. אבל בסוף היום כל אחד מאיתנו אוכל את הביצה שהוא בישל לעצמו. ושלנו הולכת להיות מאוד מאוד יקרה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")