"אחריות עיקרית מוטלת על ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל היוצא - סביר להניח כי לו כל אחד מהם היה פועל בצורה שונה וטובה יותר, ההחלטות ותוצאות המערכה היו אחרות וטובות יותר" - כך עולה ממסקנות הביניים של דוח ועדת וינוגרד, המציגות תמונה קשה וחמורה בהרבה מהצפוי. הודעתו של השופט (בדימוס) וינוגרד, בבנייני האומה בירושלים, נמסרת לאחר תשעה חודשים של חקירת תפקודם של המנהיגים במלחמת לבנון השנייה. המסקנות הראשונות מן הדוח חושפות כי ראש הממשלה אחראי "לכשל חמור הנוגע להפעלת שיקול דעת, אחריות וזהירות" בזמן המלחמה.

בהודעת וינוגרד פורטו בנפרד אחריותם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר:

"ראש הממשלה - עליו מוטלת האחריות העליונה והכוללת להחלטות הממשלה והצבא", נקבע במסקנות. "האחריות לכשלי המלחמה נובעת הן מתפקידו והתנהלותו, שהרי הוא שיזם והוביל בפועל. הוא גיבש את עמדתו בלי מחשבה שנייה מבלי שהוצגה לו תוכנית מפורטת ובלי התייחסות לתנאים המורכבים. הוא פעל ללא היוועצות מסודרת עם אחרים מחוץ לצבא, למרות חוסר ניסיונו ומבלי לבחון ספקות מדינים שהועלו כבר לפני ההחלה ב-12 ביולי. היתה לו תרומה אישית לכך שהיעדים שהוצהר עליהם היו שאפתניים ולא ניתנו להשגה. בנוסף, לא עדכן את תכוניתו גם לאחר שהתברר כי ההחלטות אותן נקטה ישראל אינן מעשיות. אולמרט אחראי ליציאה למלחמה ללא תוכנית מעובדת היטב, אחראי לכך שהמטרות לא נקבעו בזהירות. כל אלו מצטרפים לכשל חמור הנוגע להפעלת שיקול דעת, אחריות וזהירות".

"שר הביטחון, השר המופקד על הצבא - לשר הביטחון לא היו ידע וניסיון, לא היתה לו היכרות טובה עם העקרונות היסודיים ביותר של שימוש בכוח צבאי ככלי להשגת יעדים מדיניים", כך מצאו חברי הוועדה. "למרות זאת קיבל את החלטותיו ללא היוועצות מסודרות עם גורמים בעלי ניסיון כולל מחוץ למערכת הביטחון, כולל מתן משקל לדעות מתנגדות, לא פעם מראייה אסטרטגית. הוא לא וידא את מוכנות של הצבא, לא בדק את המתאם בין דרכי הפעולות שהוצגו לבין היעדים. הוא לא דרש לבחון חלופות למחשבה ולפעולה בפני ראש הממשלה והצבא. חוסר ניסיונו וחוסר הידע שלו מנעו ממנו לפקד באופן מוסמך על הצבא עליו היה מופקד, ובאלה שר הביטחון כשל במינוי תפקידיו. כהונתו ותפקודו החלישה את יכולתה של הממשלה להתמודד עם אתגריה".

"הרמטכ"ל הקודם לא היה מוכן לאירוע הצפוי, הוא פעל אימפולסיבית ולא הציג בפני הדרג המדיני מידע ותכניות שהיו בצבא ברמות אישור שונות והיו מאפשרות התמודדות טובה יותר עם הבעיות", כך נקבע באשר לתפקודו של הרמטכ"ל שהתפטר, דן חלוץ. "בין השאר לא הציג בפניהם את המצב הירוד של המוכנות וההיערכות לביצוע מהלך קרקעי במידה ויידרש, ואת העובדה שמהלך כזה עשוי להידרש בהסתברות גבוהה". וינוגרד אמר כי חלוץ ידע שראש הממשלה ושר הביטחון חסרי ניסיון בתפקידיהם, ויצר בפניהם את הרושם שהצבא ערוך ומוכן לפתרונות למצב. בנוסף, לדבריו, חלוץ לא הציג בפני הדרג המדיני את המחלוקות הפנימיות בצבא בנוגע לתכניות הנבחנות.

"לא חשבו איך יוצאים מהמערכה"

עוד מפרטות המסקנות כי "היכולת להשיג הישגים צבאיים בעלי השפעה מדינית היתה מוגבלת, כי תגובה צבאית תביא לירי על העורף שלא היה מוכן לכך כנדרש. בהחלטות על היציאה למערכה הצבאית לא נשקלה כל קשת ההחלטות המלאה על מנת לשמור בידי ישראל את מלוא אפשרויות התגובה על אירוע החטיפה, ובכך היתה חולשה בחשיבה האסטרטגית".

באשר לקבלת ההחלטה על היציאה למלחמה, קבעו חברי הוועדה כי "התמיכה בממשלה הושגה בין השאר על סמך הצגה עמומה, ואלה אפשרו לשרים שהיו בעלי גישות שונות ומנוגדות לתמוך במהלך. שרי הממשלה הצביעו בעד החלטה שלא הבינו מה טיבה. הם החליטו על כניסה למערכה מבלי לחשוב גם איך יוצאים ממנה. חלק מן היעדים לא הובהרו ולא היו ניתנים להשגה.

"הצבא לא הפגין יצירתיות בהצעת חלופות, לא התריע על כך שלא היתה התאמה בין התרחישים לדרכי הפעולה ולא דרש גיוס כוחות מילואים. גם לאחר שעובדות אלו התבררו לדרג המדיני - הוא לא התאים את הפעולה הצבאית למאפייני הזירה. היעדים שהוצהר עליהם היו שאפתניים מדי. אך דרכי הפעולה הצבאית לא התאימו להשגתם".

"כשלים חמורים ביותר"

בפתח דבריו, אמר השופט בדימוס וינוגרד: "היום, הגשנו לראש הממשלה ולשר הביטחון נוסח סודי ביותר של הדוח החלקי ואנחנו מציגים עתה לציבור את הנוסח הגלוי שלו. הוועדה מונתה בשל תחושה חזקה בציבור של שבר ואכזבה מתוצאות המערכה וצורת ניהולה. ראינו בקבלת התפקיד הקשה זכות וחובה, שכן כגודל השבר כך גדול ההזדמנות לשפר".

"אנו רואים את החברה בישראל כחברה חזקה ובעלת חוסן רב, שיש בה תחושה רבת עוצמת של צדקת דרכה ומפעליה, גם אלו באו לידי ביטוי בלבנון ובתקופה שאחריה", המשיך וינוגרד. "אסור לנו להקל ראש בליקויים עמוקים. תפיסה זו של תפקידנו השפיעה על הדרך בה פעלנו, אין איש המקל ראש בצורך להטיל אחריות. הפקת הלקחים ויישומם הלכה למעשה הוא הפועל היוצא החשוב ביותר של מסקנות הוועדה.

"בראשית הדרך קיווינו כי הוועדה תהווה תמריץ להפקת לקחים, כך שאנו נוכל להקדיש את זמננו לבחון את החומרים בצורה מעמיקה ולהציג בפני הציבור תמונה שלמה. החלטנו להוציא דוח חלקי בנוגע להחלטות הנוגעות ליציאה למערכה, כדי שהוגרמים הרלוונטים יפעלו בדחיפות כדי לפעול להפקת הלקחים. הדוח מתרכז בתיפקוד הדרג הצבאי והמדינה. תפקידה העיקרי של ועדת בדיקה ציבורית הוא לקבוע ממצאים ולהניח את המלצותיה בפני הציבור ומקבלי ההחלטות על מנת שאלו יפעלו. ועדה ציבורית אינה אמורה להחליף את המנגנונים הרגילים ולהחליט מי יכהן כנבחר ציבור, ולכן בדוח המלצות אישיות. נשוב ונבחן נושא זה בדוח הסופי שיוגש בקיץ".

עוד הוסיף כי "ליבת הדוח היא בחינה מפורטת של ההחלטות בדרגים הבכירים בנוגע ליציאה למלחמה, החל מהחלטת הממשלה לאשר תגובה צבאית רחבה בעקבות אירוע החטיפה ועד נאום ראש הממשלה בכנסת ב-17 ביולי. החלטות אלו היו קריטיות ועל כן ראויות להיבחן בנפרד. החלטות אלו נהנו מתמיכה רחבה הן הממשלה והן בציבור ובכנסת. למרות זאת, אנו קובעים כי החלטות אלו ודרך קבלתן לקו בכשלים חמורים ביותר. עיקר האחריות על ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל הקודם. לשלושתם תרומה אישית מכרעת להחלטות אלו ולאופן קבלתם".

לאתר NRG מעריב