חברות הביטוח ישלמו יותר למבוטחים בתאונות דרכים?

המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, פרסם היום הוראות מעודכנות המרחיבות את זכויות המבוטחים. בין השאר, נאסר על המבטחים להגביל מבוטחים לפנות ישירות לשמאי חוץ - רשימת שמאי החוץ הורחבה בכ-40%
שי פאוזנר |

המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, פרסם היום הוראות מעודכנות להסדרת אופן הערכת נזקי הרכב לאחר תאונה, המרחיבות את זכויות המבוטחים.

מבדיקות שערך הפיקוח על הביטוח עלה, כי יש ליצור תנאים שיבטיחו את אי תלות השמאי וזאת בין היתר, באמצעות צמצום השפעת הגורמים השונים על בחירת שמאי החוץ, על עריכת השומה ועל שיקול דעתו המקצועי של השמאי. כמו כן, הגיע המפקח על הביטוח למסקנה כי יש צורך להגביר את שקיפות תהליך הערכת הנזק כלפי המבוטחים.

בין השינויים שקבע המפקח בחוזר החדש ניתן למנות את ההוראות הבאות:

• הוראות לעניין רשימת השמאים ובחירת השמאי:

1. רשימת שמאי החוץ הורחבה בכ-40% (כל חברת ביטוח צריכה לצרף שמאים נוספים לרשימה בהתאם לגודלה).

2. הורחבה הדרישה ממבטחים לנהל הליך מסודר לפני הוצאת שמאים מהרשימה גם בעדכון של הרשימה במהלך השנה.

3. במקרים בהם למבוטח אין העדפה לשמאי מסוים הוטלה על המבטחים חובה לבחור שמאי חוץ באופן אקראי כך שתובטח אי תלותו.

4. נאסר על המבטחים להגביל מבוטחים לפנות ישירות לשמאי חוץ.

• הוראות לעניין נהלי עריכת השומה:

5. נאסרה מעורבות גורמים חיצוניים בעבודתו של השמאי: ההערות שמבטח יוכל להעיר לשמאי ללא שימוש בהליך הערעור הוגבלו להערות טכניות בלבד, ונקבע ששינויים שנעשו בעקבות אותן הערות טכניות יתועדו.

6. הורחבו אפשרויות השימוש של השמאים בתוכנות שמאות שונות והובהר כי המלצה שניתנת בתוכנת שמאות לגבי מחיר שעת עבודה לא תמנע שיקול דעת מקצועי של השמאי.

• הוראות לעניין גילוי נאות:

7. הוטלה על המבטחים חובה ליידע את המבוטח באשר לזכותו לבחור בשמאי חוץ או בשמאי אחר וכן למסור לו דף הסבר על ההסדר ועל זכויותיו במועד כריתת חוזה הביטוח ולאחר מקרה הביטוח.

8. נקבע כי רשימת שמאי החוץ המעודכנת ודף ההסבר יהיו זמינים לציבור גם באתר האינטרנט של המבטח, ויועברו למבוטח עם כל בקשה שלו.

9. נוספה חובה על השמאי להשאיר עותק מהצעת התיקון והשומה למבוטח ולמוסך, והורחבה חובת המבטח להעביר את כל מסמכי השומה למבוטח.

10. ניתן דגש לכך כי סוכן הביטוח מחויב לפעול בהליך בחירת השמאי לטובת מיצוי זכויותיו של המבוטח ולפי שיקול דעתו המקצועי.

המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, ציין, כי החוזר החדש ישפר את מצבו של המבוטח, בזכות הגדלת השקיפות כלפיו ויצירת סביבה שתסייע לשמאי הרכב לשמור על אי תלותם לכל אורך תהליך הערכת נזקי הרכב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".