חברות הביטוח ישלמו יותר למבוטחים בתאונות דרכים?
המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, פרסם היום הוראות מעודכנות להסדרת אופן הערכת נזקי הרכב לאחר תאונה, המרחיבות את זכויות המבוטחים.
מבדיקות שערך הפיקוח על הביטוח עלה, כי יש ליצור תנאים שיבטיחו את אי תלות השמאי וזאת בין היתר, באמצעות צמצום השפעת הגורמים השונים על בחירת שמאי החוץ, על עריכת השומה ועל שיקול דעתו המקצועי של השמאי. כמו כן, הגיע המפקח על הביטוח למסקנה כי יש צורך להגביר את שקיפות תהליך הערכת הנזק כלפי המבוטחים.
בין השינויים שקבע המפקח בחוזר החדש ניתן למנות את ההוראות הבאות:
• הוראות לעניין רשימת השמאים ובחירת השמאי:
1. רשימת שמאי החוץ הורחבה בכ-40% (כל חברת ביטוח צריכה לצרף שמאים נוספים לרשימה בהתאם לגודלה).
2. הורחבה הדרישה ממבטחים לנהל הליך מסודר לפני הוצאת שמאים מהרשימה גם בעדכון של הרשימה במהלך השנה.
3. במקרים בהם למבוטח אין העדפה לשמאי מסוים הוטלה על המבטחים חובה לבחור שמאי חוץ באופן אקראי כך שתובטח אי תלותו.
4. נאסר על המבטחים להגביל מבוטחים לפנות ישירות לשמאי חוץ.
• הוראות לעניין נהלי עריכת השומה:
5. נאסרה מעורבות גורמים חיצוניים בעבודתו של השמאי: ההערות שמבטח יוכל להעיר לשמאי ללא שימוש בהליך הערעור הוגבלו להערות טכניות בלבד, ונקבע ששינויים שנעשו בעקבות אותן הערות טכניות יתועדו.
6. הורחבו אפשרויות השימוש של השמאים בתוכנות שמאות שונות והובהר כי המלצה שניתנת בתוכנת שמאות לגבי מחיר שעת עבודה לא תמנע שיקול דעת מקצועי של השמאי.
• הוראות לעניין גילוי נאות:
7. הוטלה על המבטחים חובה ליידע את המבוטח באשר לזכותו לבחור בשמאי חוץ או בשמאי אחר וכן למסור לו דף הסבר על ההסדר ועל זכויותיו במועד כריתת חוזה הביטוח ולאחר מקרה הביטוח.
8. נקבע כי רשימת שמאי החוץ המעודכנת ודף ההסבר יהיו זמינים לציבור גם באתר האינטרנט של המבטח, ויועברו למבוטח עם כל בקשה שלו.
9. נוספה חובה על השמאי להשאיר עותק מהצעת התיקון והשומה למבוטח ולמוסך, והורחבה חובת המבטח להעביר את כל מסמכי השומה למבוטח.
10. ניתן דגש לכך כי סוכן הביטוח מחויב לפעול בהליך בחירת השמאי לטובת מיצוי זכויותיו של המבוטח ולפי שיקול דעתו המקצועי.
המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, ציין, כי החוזר החדש ישפר את מצבו של המבוטח, בזכות הגדלת השקיפות כלפיו ויצירת סביבה שתסייע לשמאי הרכב לשמור על אי תלותם לכל אורך תהליך הערכת נזקי הרכב.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")