משפט: בקשה לייצוגית נגד בטוחה, הראל והבנקים
התובענה הוגשה נגד כלל פיננסים בטוחה ניהול השקעות (שהינה חברת בת של כלל פיננסים), הראל בית השקעות בע"מ, בנק הפועלים, בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, והחברה הישראלית לשירותי בורסה (נ.ע.) בע"מ.
התובעים הינם בעלי יחידות השתתפות בקרנות נאמנות שנוהלו על ידי חברות בנות של הנתבעות. וכן ביחידות השתתפות שנוהלו על ידי חברות בנות של הבנקים ושנמכרו בין היתר, לבטוחה, הראל והחברה הישראלית לשירותי בורסה. עילת התביעה הנטענת היא בין היתר, גביה שלא כדין לכאורה של עמלות קניה ומכירה של ניירות ערך, או עמלות הקשורות במסחר במט"ח או במתן אפשרות לבנקים לגבות עמלות שלא כדין.
התובעים טוענים כי הנתבעות גבו מקרנות הנאמנות שבניהול חברות הבנות שלהם עמלות בשיעורים העולים בשיעור ניכר מהשעורים שנגבו מלקוחות אחרים שלהם, אשר להם היקפי פעילות נמוכים יותר מהיקפי הפעילות של הקרנות האמורות. כמו כן נטען, כי במסגרת ההסכמים שנחתמו בין הבנקים לבין רוכשי הקרנות למכירת השליטה לרוכשי הקרנות, נקבע כי הבנקים ימשיכו כביכול, לספק לחברות קרנות הנאמנות את שירותי המסחר בבורסה או שירותי בנקאות ובכך לכאורה אפשרו לבנקים להמשיך לגבות עמלות מופרזות שלא כדין. על פי הנטען, ממשיכים הבנקים למעשה, לשלוט בפועל בחברות ניהול קרנות הנאמנות שבשליטת רוכשי הקרנות.
קבוצת התובעים היא כל מי שרכש, מחזיק או החזיק בזמנים הרלוונטיים (מתחילת שנת 2004), יחידות השתתפות בקרנות נאמנות שנוהלו על ידי חברות ניהול קרנות נאמנות שהיו או שהינם בשליטת מי מהנתבעות.
בהתאם לתחשיבים שערכו התובעים, בהתבסס על הערכה כי גובה העמלות שקרנות הנאמנות היו אמורות לשלם היה מסתכם בכ-50% מגובה העמלות אשר שולמו בפועל, וכי עמלות הפרשי השער שקרנות הנאמנות היו אמורות לשלם היו נמוכות בכ-0.015 ש"ח לדולר ממה ששולם בפועל. היקף הנזק הנטען מוערך על ידי התובעים בסך 386,151,000 ש"ח. התובעים טוענים כי מתוך סכום זה, אחראית בטוחה לסך 50,277,000 ש"ח, כאשר בגין חלק מהסכום הנ"ל היא נתבעת ביחד ולחוד עם בנק דיסקונט לישראל בע"מ ממנו רכשה בטוחה את חברת ניהול קרנות הנאמנות.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
