משפט: בקשה לייצוגית נגד בטוחה, הראל והבנקים
התובענה הוגשה נגד כלל פיננסים בטוחה ניהול השקעות (שהינה חברת בת של כלל פיננסים), הראל בית השקעות בע"מ, בנק הפועלים, בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, והחברה הישראלית לשירותי בורסה (נ.ע.) בע"מ.
התובעים הינם בעלי יחידות השתתפות בקרנות נאמנות שנוהלו על ידי חברות בנות של הנתבעות. וכן ביחידות השתתפות שנוהלו על ידי חברות בנות של הבנקים ושנמכרו בין היתר, לבטוחה, הראל והחברה הישראלית לשירותי בורסה. עילת התביעה הנטענת היא בין היתר, גביה שלא כדין לכאורה של עמלות קניה ומכירה של ניירות ערך, או עמלות הקשורות במסחר במט"ח או במתן אפשרות לבנקים לגבות עמלות שלא כדין.
התובעים טוענים כי הנתבעות גבו מקרנות הנאמנות שבניהול חברות הבנות שלהם עמלות בשיעורים העולים בשיעור ניכר מהשעורים שנגבו מלקוחות אחרים שלהם, אשר להם היקפי פעילות נמוכים יותר מהיקפי הפעילות של הקרנות האמורות. כמו כן נטען, כי במסגרת ההסכמים שנחתמו בין הבנקים לבין רוכשי הקרנות למכירת השליטה לרוכשי הקרנות, נקבע כי הבנקים ימשיכו כביכול, לספק לחברות קרנות הנאמנות את שירותי המסחר בבורסה או שירותי בנקאות ובכך לכאורה אפשרו לבנקים להמשיך לגבות עמלות מופרזות שלא כדין. על פי הנטען, ממשיכים הבנקים למעשה, לשלוט בפועל בחברות ניהול קרנות הנאמנות שבשליטת רוכשי הקרנות.
קבוצת התובעים היא כל מי שרכש, מחזיק או החזיק בזמנים הרלוונטיים (מתחילת שנת 2004), יחידות השתתפות בקרנות נאמנות שנוהלו על ידי חברות ניהול קרנות נאמנות שהיו או שהינם בשליטת מי מהנתבעות.
בהתאם לתחשיבים שערכו התובעים, בהתבסס על הערכה כי גובה העמלות שקרנות הנאמנות היו אמורות לשלם היה מסתכם בכ-50% מגובה העמלות אשר שולמו בפועל, וכי עמלות הפרשי השער שקרנות הנאמנות היו אמורות לשלם היו נמוכות בכ-0.015 ש"ח לדולר ממה ששולם בפועל. היקף הנזק הנטען מוערך על ידי התובעים בסך 386,151,000 ש"ח. התובעים טוענים כי מתוך סכום זה, אחראית בטוחה לסך 50,277,000 ש"ח, כאשר בגין חלק מהסכום הנ"ל היא נתבעת ביחד ולחוד עם בנק דיסקונט לישראל בע"מ ממנו רכשה בטוחה את חברת ניהול קרנות הנאמנות.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
