זרקור על מניה: מניית חד - נסחרת במבצע של 50% הנחה
חוד מתכת היא חברה בורסאית שכמעט אינה מוכרת לציבור המשקיעים וזאת למרות שהציגה בשנת 2006 הכנסות שיא של 1.25 מיליארד שקל ורווח נקי של 69 מיליון שקל.
חברת חוד מתכת (חד ) עוסקת כיום בעולם המתכות. החברה רוכשת גרוטאות פלדה מעבדת אותן והופכת אותן למטילי פלדה (במפעל ההתכה הממוקם בקריית הפלדה בעכו). מטילי הפלדה משמשים את החברה כחומרי גלם ומייצרת מהם ברזל לבניין לזיון בטון (במפעל הערגול הממוקם בקרית גת) וחוטים גולמיים לייצור רשתות מרותכות לזיון בטון. לחברה יש גם מפעלי עיבוד (בעכו, קריית גת ונווה נאמן) המייצרים ברזל מעובד ומוצרים מתועשים לבנייה ולתשתית. כמו כן, לחברה פעילות בינלאומית בהולנד וברומניה.
על מנת להבין איך החברה הגיעה ל"מועדון המיליארד", צריך להבין מה החברה עשתה בשלוש שנים האחרונות וכיצד השתלטה על כל שרשרת הערך בעולם המתכות. פריצתה הגדולה של חוד מתכת הייתה בשנת 2002 כאשר רכשה את מפעל הפלדה בעכו לאחר פירוק חברת מפעלי פלדה מאוחדים. בשנת 2004 החברה החלה להפעיל את המפעל לאחר שהשקיעה בו כספים רבים ומפעל זה משמש כיום כלב ליבה של פעילות החברה. בשנת 2006 השתלטה על נתח נוסף בשרשרת הערך במטרה לשפר את רווחיותה. החברה החלה להפעיל מפעל לעיבוד גרוטאות הממוקם סמוך למפעל המרכזי בעכו. תפקיד המפעל הוא לספק חומרי גלם למפעל המרכזי. באופן זה, החברה ביצעה התרחבות אנכית והשתלטה על כל שרשרת הערך בתחום.
בחברה מעריכים שהשוק בארץ רווי ועל כן בוחנת החברה אפשרות לגדול למגזרים גיאוגרפיים מחוץ לישראל. מאז שנת 2000 יש לחברה פעילות בינלאומית בהולנד וברומניה ולהערכתי, רכישה של חברה נוספת מחוץ לישראל יכולה להוות מנוע צמיחה משמעותי לחברה בשנים הקרובות.
רווחיותה של חוד מתכות תלויה בצורה משמעותית במחירי הפלדה בעולם. בין השנים 2004-2006 מחירי הפלדה הרקיעו שחקים בעיקר עקב ביקוש אדיר למתכות מצד האימפריה הסינית. ככל שהביקוש לפלדה יעלה ואיתו גם מחירי המתכות, כך יגדלו הכנסות החברה ורווחיותה. על פי הערכות, הגידול בביקוש למתכות יגדל גם בשנת 2007, ולכן הצפי הוא שרווחיות החברה תישמר גם השנה.
אולם, לא הכל ורוד בחברה. כנגד החברה הוגשה תביעה משפטית ובקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף של מעל 1.1 מיליארד שקל. לטענת העותרים, המפעל בקרית הפלדה גרם נזק בריאותי לתושבי היישובים הסמוכים והפר את תקני איכות הסביבה. החברה אינה יכולה להעריך את סיכויי התביעה, אך מציינת כי היא פועלת על פי תקני איכות הסביבה. חוד אימצה את המלצות המשרד לאיכות הסביבה ומשקיעה כספים רבים בשיפור הבטיחות במפעל כגון התקנת מערכת סינון גזים נוספת שאמורה להסתיים בחודשים הקרובים ועוד. ככל הנראה, במידה ובית המשפט אכן יקבל את התביעה ויאשר את הפיצויים כאמור, הדבר ימוטט את החברה לחלוטין. להערכתי, הסיכוי שזה יקרה הוא קלוש וזאת למרות אהדתי לארגוני הירוקים הדואגים לאיכות הסביבה.
מסיבות לא ברורות, שוק ההון לא אוהב את מניות החברה. עד לפני מספר חודשים המניה נסחרה במחיר הקרוב מאוד להון העצמי שלה (243 מיליון שקל) אשר אינו משקף לחברה צמיחה. ברבעון הרביעי של שנת 2006 החברה הרוויחה 24 מיליון שקל. במידה ורווחיות זו תישמר ותחת הנחת מכפיל רווח שמרני של 7-8, שווי החברה צריך לעמוד על 672-768 מיליון שקל (המשקף לחברה מחיר יעד של 55.80 עד 63.80 שקל למניה) בעוד שווי החברה כיום עומד על כ- 370 מיליון שקל בלבד (כלומר עליה של מעל 100%).
לאור האמור, אני סבור שמחירה הנמוך יחסית של המנייה הוא כשל שוק ושהחברה מתומחרת בחסר עמוק.
*מאת: זאב תומר קורנפלד
*הערה: אין בנכתב לעיל המלצה לפעולות בניירות ערך. כל הקונה/מוכר ניירות ערך על סמך הסקירה לעיל לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו. כותב סקירה זו עשוי לבצע פעולות בני"ע המוזכרים בסקירה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
