המוסד לביטוח לאומי עומד לצאת בקרוב למכרז IT ענק שיכלול את החלפת מערכת המחשב המרכזי (מיינפריים), שיכתוב ופיתוח מחדש של כל מערכות הליבה של הארגון, שעל בסיסן משלם המוסד תשלומים וקצבאות בהיקף של 46 מיליארד שקלים בשנה. "המטרה המרכזית היא הצעדת הביטוח הלאומי קדימה מבחינת המיחשוב, תהליכי העבודה, אינטגרציה מלאה של נתונים בין כל המערכות המזינות אותנו מידע - פנימיות וחיצוניות - ובכך לשפר את השירות לאזרח", אומר ד"ר יגאל בן שלום, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, המוביל את מהפכת ה-IT יחד עם אנשי המקצוע במוסד. ד"ר בן שלום מסר פרטים אלו, בין היתר, בראיון מיוחד שהעניק לאנשים ומחשבים לקראת גיליון מיוחד לציון 25 שנים לקבוצת אנשים ומחשבים ו-50 שנות היי-טק ישראלי ("25-50") שיופיע בסוף החודש.

ד"ר בן שלום החל את דרכו המקצועית בענף כמנמ"ר המוסד לביטוח לאומי בשנת 1977, וגיבש את החזון של הארגון, שהיה מבוסס על קשר ישיר בין תפיסת ביטחון סוציאלי והשקעה במערכות מיחשוב ומידע, שהיו אז המילה האחרונה בתחום המיחשוב. ב-1986 פרש מהמוסד בתפקיד מישנה למנכ"ל, וב-1996 נענה לפניית אלי ישי, אז שר הרווחה, לחזור והפעם לכהן כמנכ"ל הביטוח הלאומי. ב-2000 עזב את השירות הציבורי לטובת האקדמיה, והשלים דוקטורט בנושא ילדים בסיכון. ב-2004 חזר לכהן בראש המוסד לביטוח לאומי. מיד עם חזרתו, החליט ד"ר בן שלום על תוכנית אסטרטגית לשידרוג מערכות המיחשוב והמידע של המוסד. היעדים הראשונים היו הגברת ההלימה והשילוב בין מערכות מינהלי הגביה והגמלאות, שימוש במערכות חכמות לכריית מידע ו-BI, שיפור השירות לאזרח וייעולו.

ד"ר בן שלום הצליח לקבל אישור תקציבי לפרויקט הגדול מוועדת התקציבים של המוסד והממשלה, בהיקף של כ-100 מיליון דולרים לתקופה שתתפרס ככל הנראה על פני 10 שנים, כאשר חלק מהתקציב מיועד להחלפת מערכת המחשב המרכזית, בהשקעה במערכות אינטרגרטיביות, לרבות טיוב נתונים ופיתוח ושיכתוב מחדש של כל המערכות הייעודיות, מהן משלמים קצבאות.

עיקרי התוכנית

בתוכנית העבודה לשנת 2007, כפי שהיתווה אותה ד"ר בן שלום והציגה בפני הנהלת המוסד, עולה כי ברמה הטכנולוגית המטרה היא בניית בסיס נתונים אחד, הפעלת מחולל זכאות לכלל הגמלאות ובנייה מדורגת של כל המערכות. לצורך כך, עומד המוסד לביטוח לאומי לצאת במכרזי ענק על בסיס RFI שגובש בעזרת יועצי מיחשוב חיצוניים, כולל ביקור במדינות שבהן יש מערכות דומות.

ד"ר בן שלום רואה חשיבות רבה בנושא האינטגרציה של נתוני כריית המידע ומערכות BI חכמות. "כבר כיום מיושם במוסד לביטוח לאומי פרויקט גדול, שבו מתבצע תהליך של כריית מידע ו-BI בתצורה של B2B בין כל מערכות המידע של הארגון. עובדה זו מאפשרת לזרז ולייעל תהליכי טיפול בקצבאות ותשלומים שהמוסד משלם למגזרי אוכלוסיה שונים. "הרעיון הוא להעמיד את האזרח במוקד ושסביבו יפעלו בצורה אינטגרטיבית כל מערכות הנתונים - עובדה שתאפשר לפקיד בסניף לתת למבוטח אינדיקציה מיידית האם הוא זכאי לקיצבה או לא", אומר ד"ר בן שלום בראיון.

"ההבדל בין מה שמתחילים לעשות היום לבין מה שיהיה בסופו של הפרויקט, הוא שהחברה שתזכה במכרז תצטרך להעמיד מערכות שיודעות לבצע חקירה וכרייה אוטומטיים של נתונים וטיוב של נתונים, וכך ניתן יהיה לדעת את כל המידע הרלבנטי כאשר יוקשו במחשב פרטיו של המבוטח. היום פעולות אלו הן יזומות ודורשות הפעלה של מספר מערכות ועוד שורה ארוכה של פעולות אחרות", מסביר בן שלום.

ל-RFI שפרסם המוסד נענו לא פחות מ-14 חברות שזהותן לא אושרה לפרסום, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי בין החברות שהתעניינו נמנות נס טכנולוגיות, יבמ, טלדור וחברות אינטגרציה נוספות. לאף אחת מהחברות אין מוצר ספציפי שיודע לטפל במערכות מידע הקשורות בביטחון סוציאלי מאחר וזהו תחום מאוד ספציפי בעולם. לכן, מרבית הקבוצות משתפות פעולה עם חברות חיצוניות. לדברי ד"ר בן שלום, המכרז ייצא לאור רק לאחר שהנהלת המוסד לביטוח לאומי תחתום על הסכם עם ועד העובדים של המוסד, מאחר והמערכות החדשות תחייבנה שינויים בסביבות העבודה של העובדים, לרבות הכשרה נוספת. כפי שזה נראה כרגע, ועד העובדים יחתום על ההסכם בימים הקרובים.

היעדים העיקריים

לפרויקט שתי מטרות מרכזיות: האחת היא הקמת תשתית טכנולוגית מתקדמת שתבוסס על כלי עבודה וסביבות פיתוח מתקדמים, פיתוח כלי תפעול אינטגרטיביים ואוניברסלים לכל הערוצים, הקטנת עלויות פיתוח מערכות ותחזוקתן. היעד השני הוא שיפור תהליכי עבודה, שיפור השירות על ידי טיוב נתונים והטמעת מערכות לאינטגרציה טבעית של נתונים, תפיסת הלקוח בראייה אחידה, פישוט וקיצור תהליכי עבודה, כלים אוטומטיים לקבלת החלטות, שיפור השליטה והבקרה, ניהול הידע ועוד. עקרונות נוספים שיעלו במכרז, הם עצמאות ושקיפות השימוש, הבאת חלק מהשירותים לבית הלקוח והורדת רמת האינטגרציה עד לסניף.

בסופו של יום, מערכות המידע של הביטוח הלאומי תכללנה שכבת טכנולוגיה בסיסית, שמעליה יהיו ערוצי שירות מגוונים ללקוח שיכללו תקשורת באמצעות מייל, סלולר, מחשבי כף יד, נגישות לסניפים וטלפון. השירותים האלו ינתנו באמצעות מערכת בסיס נתונים אחודה, שתכלול מחסן נתונים משוכלל, ממנו יגזרו מצד אחד מידע ניהולי עבור שכבת ההנהלה ותיק לקוח שיזין את מערכת ה-CRM מהצד השני. המערכת שתיבחר במכרז תצטרך לכלול מנועים ומנגנונים מובנים כגון חוקי הביטוח הלאומי, תהליכי עבודה, חישובים הודעות ועוד.

כמה זה יעלה?

מרכיבי העלות כוללים הערכות לגבי עלות חבילת התוכנה, התאמתה והקמת תשתיות מיחשוב בהיקף תקציבי של 82 מיליון דולרים, ותחזוקה בהיקף של 44 מיליון דולרים ל-10 שנים. בשלוש השנים הראשונות יתבצעו רק כ-50% מהתוכנית בהיקף של 40-50 מיליון דולרים. כאמור, לאחר השלמת הטיפול במפרטי ה-RFP לטיוב נתונים, יתפרסמו מכרזי הליבה ומכרזי הטיוב, בחירת ספקי הטיוב בשלב ראשון ואחר כך ספק הליבה, ותחילת יישום התוכנית. בתוכנית יש תחשיבים מדויקים של ROI, על פיהם ניתן ללמוד כי אפשר להגיע לנקודת האיזון כבר בשנה השישית לתוכנית, בה ייצבר חיסכון של יותר מ-44 מיליון שקלים, ועם תום 10 השנים יגדל החיסכון ל-100 מיליון שקלים. חלק מתהליכי הפיתוח של התוכנית כבר החל לפני שנתיים, אולם לא הגיע לסיומו, בין היתר בגלל התנגדות ועד העובדים.

במקביל, נערך המוסד לקראת מכרז למיחשוב התיקים הרפואיים, שיאפשר קיצור משך הטיפול בתיק הרפואי תוך אפשרות להקמת מערך בקרה ופיקוח רפואי על עבודת הרופאים והפוסקים הרפואיים. במהלך השנה ייצא המוסד למכרז נפרד ליישום מערכת ERP מינהלית שתאפשר סינכרון בין מינהל הכספים, לוגיסטיקה ומשאבי אנוש, בתקציב כולל של שני מיליון שקלים. במהלך השנה יסיימו את ניתוח התהליכים, ייצא מכרז ויבחר המיישם.

ד"ר בן שלום מדגיש, כי המטרה המרכזית למהלך היא שיפור השירות. "אנו עוברים משירות פסיבי לשירות מגיב, כלומר שאנשים לא יגישו תביעות אלא יהיה מנגנון שיאפשר מתן אוטומטי של זכויות. במקום שהיולדת או בעלה יגישו תביעה לקבל קצבה, כפי שנהוג כיום, אנו נתחבר לבית החולים, שידווח לנו על הלידה, נתחבר במקביל למערכות שיודעות לתת לנו מידע על ההכנסות של האם, והכסף יגיע ישירות לחשבונה. זו רק דוגמה אחת מבין רבות".

פרויקט נוסף, מסביר ד"ר בן שלום, שהוא לקח מהמלחמה האחרונה, הוא שכל תשלומים לחיילים שיגויסו בצו 8 בשעת חירום ישולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא על ידי צה"ל, כפי שהיה נהוג עד כה.

לגבי ההונאות של מקבלי קצבה שלכאורה אינם זכאים לקבלה, נושא שבו המוסד נתון לביקורת תמידית, אומר ד"ר בן שלום כי "אני חושב שיש הפרזה בכל הנושא ההונאות. מנסים לרמות אותנו בדיוק כמו שמנסים לרמות כל גוף ממשלתי אחר. בשנה שעברה הגשנו בסך הכל 500 תיקי הונאה, מתוכם כ-150 הגיעו לבתי משפט והיו גם הרשאות. אנחנו מפעילים מערכות חקירה מגוונות, גם כאן מערכות ה-BI וכריית המידע תהינה מאוד חשובות. הקמתי ועדה שתגיש לי מסקנות בקרוב, ותסייע לנו להעמיק את טיוב המידע והצלבת הנתונים, כדי להעמיק את הגבייה ולצמצם את כמות ההונאות. במקביל, נכנס באחרונה חוק הביטוח הלאומי שנועד למנוע חוקה בתוך מערכות הליבה. כבר כיום יכול כל פקיד בסניף לדעת בדיוק מה מצבו של המבוטח ולתת לו אינדיקציה על זכאותו. זה תהליך לא פשוט, אבל אנו צועדים לעברו".