הצדעה לחינוך הטכנולוגי

פרופסור נאוה בן צבי, נשיאת מכללת הדסה, חברת הסגל האקדמי באוניברסיטה העברית וכימאית מצליחה, תדליק בערב יום העצמאות משואה בהר הרצל בירושלים לאות הוקרה על פעילותה כאשת אקדמיה, מחנכת ומנהלת מצליחה ולהעלאת הרמה של החינוך הגבוה בישראל בכלל והחינוך הטכנולוגי בפרט
יהודה קונפורטס |

העצמאות. בין מדליקי המשואות השנה תהיה גם פרופסור נאוה בן צבי, נשיאת מכללת הדסה, שתייצג את ההשכלה הגבוהה בישראל ובמיוחד את ההשכלה הטכנולוגית. השתתפותה של פרופ' בן צבי מהווה קודם כל תעודת כבוד עבורה ואות הוקרה על פעילותה רבת השנים בכל מה שקשור לחינוך האקדמי. אבל השתתפותה מהווה גם אות הוקרה נדיר לחינוך הטכנולוגי הגבוה.

מדינת ישראל מתחבטת בין אתגרים לאומיים-ביטחוניים לבין המשך המאמצים לצמיחה כלכלית ולצמצום הפערים החברתיים. כל הפרמטרים מצביעים על כך שאחד המנועים שיכולים לסייע למימוש השגת יעדים אלו הוא השקעה מסיבית ואמיתית בחינוך בכלל ובחינוך הטכנולוגי בפרט, כדי לייצר דורות חדשים של מהנדסים, שיהוו את התשובה הישראלית לאיום ההודי או לייבוא הודים לישראל.

פרופ' בן צבי היא ללא ספק אחת הדמויות שיכולות לייצג את החינוך הגבוה בישראל. היא חלוצה בתחומים רבים בהשכלה הגבוהה בארץ ובעולם, נמנתה על מקימי האוניברסיטה הפתוחה באמצע שנות השבעים, הקימה את אתר "סנונית" ללמידה מרחוק - אתר ששינה את פני הלמידה וההוראה במרכז ובפריפריה, הפיקה תוכניות לימוד בתחום הכימיה שתורגמו ל-20 שפות, הקימה את המרכז האוניברסיטאי למולטימדיה באוניברסיטה העברית ועוד. "חשוב לחבר בין ה-IT לחינוך", היא אומרת, "רק בהידברות בין הטכנולוגיה והחינוך ניתן להגיע לתוצאות מעשיות".

בסוף השנה שעברה קיבלה פרופ' בן צבי עיטור כבוד בינלאומי בזכות תרומתה לקידום ההשכלה הגבוהה בעולם מאוניברסיטת דרום פלורידה, "בשל שירות יוצא דופן למען הציבור ותרומתה הבלתי-רגילה לקידום ההשכלה הגבוהה". אבל בשנים האחרונות פרופ' בן צבי לא מסתירה את דאגתה מרמתו של החינוך הטכנולוגי בישראל. בראיון שהעניקה לאנשים ומחשבים לפני זמן מה היא התיחסה לנושא כאוב זה: "כאשר הייתי באוניברסיטה העברית, ערכתי מחקר במשותף עם ד"ר עוזי צוק, לפני 12 שנה. בחנו מה קורה לחינוך הטכנולוגי במדינת ישראל. החינוך הטכנולוגי החל ממקום נמוך. בעידודן של היועצות בבתי הספר, מי שנשלח לחינוך הטכנולוגי היו הפחות טובים, זו היתה בבחינת ברירת מחדל. רק בשנות ה-90' החינוך הטכנולוגי החל להיות חלופה לגיטימית לחינוך העיוני. ניתחנו מי הוביל את התלמידים לחינוך הטכנולוגי, וזיהינו כי הבעיה הקשה ביותר היתה ברמה של היועצות. היה אצלן חוסר הבנה מוחלט מהו החינוך הטכנולוגי, ומה זו טכנולוגיה בכלל (...) אינני מרוצה מהתלמידים המגיעים ממערכת החינוך. יש המון מה לשפר. פעם, כל המערכת הייתה אליטיסטית. כיום אנו מכלילים הרבה יותר ויש לכך מחיר. המערכת היום הרבה יותר מורכבת. היא נועדה לשרת צרכים רבים יותר, של אוכלוסיות מגוונות יותר, אבל מצד שני – היא גם בעייתית יותר, כי יש גם רצון לחנך למצויינות".

מאז כניסתה לתפקיד נשיאת מכללת הדסה, ב-1999, היא מיצבה אותה כאחד ממוסדות הלימוד המובילים בארץ, והרחיבה את פעילותה בעשרות אחוזים מדי שנה. "כשהגעתי לתפקיד, היו במכללה 700 סטודנטים, וכיום יש פה כ-2,000", סיפרה באותו ראיון. מי שזכה לפגוש באשה הצבעונית הזו, גילה שילוב נדיר של מדענית (לבן צבי PHD בכימיה והיא פרופסור מן המניין בירושלים) שלא נשארה במגדלי השן של המחקר האקדמי, אלא החליטה לתרום מנסיונה ויכולתה לשיפור רמת החינוך בישראל.

ערב יום העצמאות תשס"ז, מדינת ישראל מכבדת את החינוך הטכנולוגי ואת ההשכלה הגבוהה בכלל באמצעות פרופ' בן צבי. צריך לקוות שזו לא תהיה ההוקרה וההכרה היחידה שהמדינה תעשה בשנים הבאות. תילי תילים של דוחות, ועדות מסוגים שונים והמלצות מונחים בפני כל מקבלי ההחלטות. המציאות בבתי הספר התיכוניים ובמוסדות האקדמיים הרבה יותר מעגומה. היא מתנגשת בעוצמה רבה מאוד אל מול תלמידים מוכשרים, חדורי מוטבצייה ובעלי פוטנציאל להיות המדענים המובילים של ישראל בשנים הבאות, אבל מוצאים את עצמם מבוזבזים, נדחים ולא מקבלים את המשאבים וההשקעה שמגיעה להם.

איתור "דור הנוקיה" הבא חייב להיעשות בצמתי חיים בשלבים מסויימים - אלו הם הצמתים בהם התלמידים פוגשים את המורים ואת ראשי מערכת החינוך, אך המפגש הזה לא תמיד מוליד את התוצאות הנדרשות. במערכת החינוך יש מעט מאוד אנשי אקדמיה, פרופסורים או אנשים הדומים לפרופ' בן צבי - לא רק באישיות, אלא גם בחזון ובנכונות שלהם לשנות את המציאות ולא רק לבכות אותה. הדלקת המשואה צריכה להיות לאות הוקרה לחינוך הטכנולוגי והחינוך הגבוה בכלל. המדינה, החברה וגם התעשייה עצמה - על כל גווניה ורבדיה - צריכים לעשות עוד הרבה מאוד דברים כדי שהדלקת המשואה תהיה באמת לכבודה של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל. נכון להיום, המערכת הזו נאבקת בשיניה כדי לשרוד, ולא מעט בזכות אנשים כמו פרופ' בן צבי, שמאמינה באמונה שלמה ביתרון ההון האנושי הישראלי, ולא מוכנה לתת לו להתמסמס מכל סיבה שהיא.

ערב יום העצמאות, פרופ' בן צבי אינה רק נציגת החינוך הגבוה שמדליקה משואה, אלא האשה שתרים את נס המהפיכה והשינוי הדחוף שכל מערכת החינוך בישראל צריכה לעבור, ויפה שעה אחת קודם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"

בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה

עוזי גרסטמן |

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".

רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".

לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.

הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".

הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".