תשלום שעות נוספות עבור כוננות ושהיה בחצרי המעביד

עובדות ------ הנתבעת (להלן - המעבידה) מפעילה בית ספר שדה באילת. התובעים (להלן - העובדים), עבדו אצל המעבידה בבית הספר אך לא התגוררו בו בדרך קבע. העובדים ביצעו מדי פעם, לפי הצורך ולפי דרישת המעבידה, תורנויות בימי חול ושבת, אשר חייבו אותם להישאר בכוננות. כנגד הכוננות, קיבלו העובדים תשלום בסך 50-100 ₪ עבור תורנות ביום חול ו- 330-430 ₪ עבור תורנות ביום שבת.

העובדים הגישו תביעה לקבלת תשלום עבור שעות עבודה, שעות נוספות וגמול עבודה בשבת. המעבידה טענה כי רק השעות בהן ביצעו העובדים בפועל את המטלות שהוטלו עליהם במסגרת התורנויות יש לראות כשעות עבודה.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את תביעת העובדים וקיבל את גרסת המעבידה. מכאן הערעור.

בית הדין הארצי לעבודה פסק ------------------------- העובדה שבחלק משעות התורנות לא הייתה פעילות שהצריכה פעולה מצד העובדים, אינה גורעת ממהותן של שעות אלה כשעות עבודה. שעות נוכחות אלה בבית הספר הן "שעות עבודה" לכל דבר ועניין, ואין זה משנה אם בחלק מהשעות לא נקראו לבצע איזו שהיא מטלה, משום שלא הייתה כזו. בית הדין מסתמך בפסיקתו על הגדרת המונח שעות עבודה בחוק שעות עבודה ומנוחה, דהיינו "הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה".

בית הדין קבע כי העובדים לא היו צריכים להוכיח את מספר שעות העבודה בהן ביצעו עבודה בפועל, מפני שאת כל שעות שהותם בבית הספר בזמן התורנות יש לראות כשעות עבודה. כאשר קיימת לגבי עובד מתכונת קבועה של שעות עבודה, השעות הכלולות באותה מתכונת הן שעות עבודתו (עד"מ (אר') 19/06 מנשה מואס נ' אייל חדד, טרם פורסם, ניתן ביום 2/1/2007). מעביד הטוען כי העובד לא עבד בכל השעות הכלולות באותה מסגרת עליו נטל הראיה.

על פי סעיף 20(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה זכאים העובדים באותן נסיבות להפסקה למנוחה ולסעודה במשך ¾ שעה לפחות, גם מחוץ למקום העבודה בכפוף לאישור המעביד. בית הדין קובע כי מאחר וזמן זה אינו נכלל בהגדרה של שעות עבודה יש לקזזו מחישובי שעות העבודה שהגישו העובדים. נטל ההוכחה כי העובדים נעדרו לפרקי זמן ארוכים יותר בעת שנטלו הפסקות מוטל על המעבידה, ומשלא עשתה כן, נקבע שיקוזז כאמור לעיל.

בית הדין קובע כי סוג העבודה בבית ספר שדה, דומה לסוג העבודה בבתי מלון ולכן ניתן להחיל על העובדים את הוראות סעיף 16(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה. בהתאם לסעיף זה, במקרים בהם שכרו של העובד משולם על בסיס חודשי, במקום תשלום עבור שעות נוספות, לתת לעובד מנוחה של שעה ורבע לפחות תמורת כל שעה משתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, ומנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה נוספת. בית הדין מאפשר לקזז 8 שעות חופשה, שקיבלו העובדים לאחר כל תורנות יום חול, מהתמורה המגיעה להם עבור שעות נוספות.

באופן דומה, לפי סעיף 17(ב) לחוק זכאי המעביד בנסיבות הקיימות ליתן לעובד במקום גמול העבודה במנוחה השבועית, מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעות המנוחה השבועית בה עבד. במקרה זה לא הוכח שהמעבידה נתנה לעובדים חופשה כנ"ל. לפיכך התקבלה תביעת העובדים על רוב סעיפיה.