פרעון חוב בעל שליטה בב"ל לא יותנה בהסדר חוב אישי

שאלה: -------- נישום הוא בעל שליטה בחברה בע"מ, אשר חדלה לפעול ב-31.12.2004. בתיק האישי של הנישום יש חוב לביטוח לאומי. בשל החוב עיקל המוסד לביטוח לאומי לנישום את רכבו. מייצג של הנישום ביקש להסדיר את החוב האמור אשר בתיק האישי. אולם הפקיד במוסד לביטוח לאומי התנה את הסדר החוב בתיק האישי בחיסול חוב בתיק הניכויים של החברה, שהנישום הוא בעל שליטה בה ושנצבר עד 31.12.2004. מצוינות בזה שתי נקודות: • לחברה היו נכסים, שערכם בפנקסי החשבונות של החברה הסתכם בכ-100,000 ש"ח; ואלה נמכרו לנישום בעל השליטה. • הפעולות הבנקאיות של החברה הסתיימו בפירעון תוכניות החיסכון הפרטיות של בעל השליטה, שסכומן הכולל הוא כ-350,000 ש"ח, ושהופקד בחשבון החברה; אולם גם סכום זה לא הספיק לכיסוי חובות החברה.

האם יש זכות חוקית לכרוך עניינים שבתיק אישי של נישום בחובות חברה בע"מ אשר בבעלותו ?

תשובה: -------- סעיף 368 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע: "368. הסכם תשלומים (א) המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור - יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף לסעיף 312(ב) ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם. (ב) כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל"ג-1972, ממועד ההסכם ועד מועד התשלום. (ג) לא פרע אדם במועד שני תשלומים בגין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות סעיף 364 יחולו על דמי הביטוח שבפיגור." מלשון הסעיף דלעיל לא נראה, שהמוסד לביטוח לאומי רשאי להתנות את הפירעון של חובות החברה בעת עריכת ההסכם עם בעל השליטה לגבי חובותיו שלו. לענין הנכסים, שנמכרו לבעל השליטה - מצוין בזה, כי לפי סעיף 7ב(1)+(2) לפקודת המסים (גביה), תיתכן אפשרות, שהמוסד לביטוח לאומי יתבע מבעל השליטה סכום לפי שווים (האמיתי) של הנכסים; כעולה מן המובאה דלהלן: "7ב. חובת הצד השלישי למסור את המעוקל (1) הצד השלישי חייב למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שפקיד הגביה קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן; היו הנכסים חובות המגיעים מצד שלישי לסרבן, ישלמם הצד השלישי לפקיד הגביה בהגיע זמן פרעונם; היו הנכסים נכסים המוחזקים לטובת הסרבן ואין לו תביעה עליהם, ימסור אותם הצד השלישי לפקיד הגביה, ובלבד שהממונה על הגביה ציווה על המסירה לאחר ששוכנע כי לא תיפגע בכך זכות אחרת מזכויות הסרבן. היה הדבר כרוך בהוצאות, ישלמו לו הוצאות סבירות לפי נסיבות הענין. (2) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף קטן (1), או הוציא מידיו נכס או שילם חוב שלא כדין, בידעו שיש עליו צו עיקול, רשאי פקיד הגביה לחייבו בתשלום החוב במידה שלא שילמו הסרבן, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס שעוקל או על סכום החוב שהגיע מהצד השלישי לסרבן, הכל לפי הסכום הנמוך שביניהם." אם הנכס נמכר לבעל השליטה בתום לב ובמחיר השוק - לא יחול הסעיף דלעיל. אך אם יש מחלוקת באשר למחיר או שהמכירה היא פיקטיווית, יכול המוסד לביטוח לאומי לנסות לפעול במסגרת הסעיף האמור