מדוע הצמיחה המהירה מסוכנת לסין ומהו הצפי לגביה?

ארז לוי מלהק מנתח את ההשפעות הבולטות על הכלכלה הצומחת ביותר בעולם ומציג צפי לשנה הקרובה. הוא מגלה שדווקא "איזון" הבולט כך כך בתורות סיניות עתיקות, הוא האיום הגדול ביותר על הסין
ארז לוי |

הצמיחה בתוצר של המשק הסיני במחצית השניה של 2006 צפויה להיות נמוכה במעט מ-10%, והצמיחה שלו בשנת 2006 כולה צפויה להיות כ-10.4%, ו-9.3% ב-2007. האנפלציה לא צפויה להרים בסין ראשה ואף צפויים עודפים נוספים וגדולים בחשבון השוטף של הממשל הסיני.

כלכלת סין צומחת בקצב ממוצע של כ-9% במספר השנים האחרונות. אוכלוסייתה של סין מונה כ-1.3 מליארד איש. הודות לצמיחה היוצאת מגדר הרגיל, 400 מליון איש טיפסו מעבר לקו העוני במדינה.

השלטונות בסין נקטו במספר אמצעים על מנת לקרר את כלכלת המדינה וביניהם: ריסון מוניטארי, שהחל באפריל. כיום, לאחר שתי העלאות ריבית, עומדת ריבית הבנק המרכזי על 6.12%, אך אין עדיין סימנים לכך שהריסון המוניטארי האט את קצב ההשקעות בסין.

הממשלה מנסה "לקרר" את המשק

כחלק מהצעדים לצימצום ההשקעות, הוצא צו ממשלתי באפריל 2006, המגביל את אפשרויות הממשלות המקומיות בסין לקבל "חבילות הלוואות" מהבנקים. "חבילות ההלוואות" שימשו בדרך כלל חברות השייכות לממשלות המקומיות להשקעה בבניית תשתיות. הלוואות אלו נחשבות בעיני הבנקים לאטרקטיביות מכיון שלממשלות מקומיות יש הכנסה קבועה וכמפלט אחרון, ההנחה היא שהממשלה המרכזית תחלץ ממשלות מקומיות אם יוצר מצב של חוסר יכולת פירעון. אך בעוד בעיני הבנקים "חבילות ההלוואות" הן אטרקטיביות, בעיני הממשל המרכזי, קיימת דאגה הולכת וגוברת לגבי יכולת הפרעון של הלוואות אלו ע"י הממשלות המקומיות.

הצעדים המשמעותיים, לכאורה, בהם נוקטת הממשלה אינם מביאים לתוצאות לעת עתה. אחד הגורמים המרכזיים לכך, הן ההשקעות המתגברות המונעות ע"י רווחיות גוברת של חברות מקומיות.

הרווחים בתעשיה צמחו ב-28% במחצית הראשונה של 2006, 9% יותר מאשר הצמיחה ברווחים בתקופה המקבילה אשתקד. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהסקטור הפרטי צומח ומהווה חלק יותר דומיננטי בכלכלה הסינית.

סיבה נוספת להיעדר השפעת מדיניות הממשלה על כלכלת סין נעוצה בכך שהצמיחה האגרסיבית עדיין מונעת ועל ידי יצוא. בהיעדר גורם מאזן ליצוא, המאזן המסחרי של סין ממשיך להיות גורם למתח פוליטי ובעיה כלכלית בעיקר עבור ארה"ב. לכן, סביר להניח כי הממשל הסיני ינקוט ברפורמות אשר יעודדו את הצריכה הפרטית, כגון: הורדת שיעור המס והגדלת ההוצאה הממשלתית על בריאות וחינוך. הגדלת הצריכה הפרטית עונה גם על אחד מהיעדים המרכזיים של סין בשנים הקרובות- לשנות את מרכיבי הצמיחה בכלכלה, כך שתהיה מבוססת יותר על טכנולוגיה וידע ופחות מבוססת על משאבים וצבירת הון.

ההתפתחויות מתחילת 2006 אינן מצביעות בינתיים על שינוי כיוון: חלקה של התעשיה עדיין צומח יותר מאשר מגזר השירותים, וההכנסה בערים גדלה בקצב מהיר יותר מאשר ההכנסה בכפרים. בנוסף, ישנם המשך סימנים המעידים על חוסר יעילות בשימוש במשאבים, לדוגמא, צריכת נפט עבור יחידת תמ"ג עלתה ב 0.8% במחצית הראשונה של 2006.

רפורמה נוספת שכבר החלה היא ניוד המטבע. זאת על ידי יצירת עושי שוק במטבע ומשתתפים נוספים בשוק. צעדים נוספים לתמיכה בניוד היואן הוא עידוד החברות במגזר הפרטי להחזיק ולהשקיע במט"ח. בנוסף המערכת הבנקאית המקומית נפתחת לתחרות

צריך לומר, ששילובם של בנקים זרים במערכת המקומית צפוי ליעל ולשפר את המערכת הבנקאית המקומית. מערכת בנקאית בריאה היא צעד חשוב לכלכלה בכלל ולמטבע בפרט.

לאחרונה הפכה כלכלת המדינה לרביעית בגודלה בעולם ושלישית מבחינת סחר. למרות כל זאת סין עדיין מוגדרת כמדינה מתפתחת, עם תוצר לנפש העומד על 1740 דולר ויותר מ-135 מיליון איש החיים על פחות מדולר אחד ליום. הצמיחה הפנומנלית של סין עומדת בפניי אתגרים לא מעטים בשנים הבאות כגון: ניהול הביקוש למשאבים וטיפול בתוצאות הסביבתיות ההרסניות של הצמיחה. כמו כן, קיים חוסר שוויון משווע בחברה הסינית המתבטא בפערי הכנסה והזדמנויות.

כאמור, חוסר שוויון זה עשוי להזיק לקונצנזוס הנדרש על מנת לנקוט ברפורמות שיבטיחו את המשך קצב הצמיחה הגבוה.

*הכותב - ארז לוי הוא חלק מצוות מניות חו"ל של להק קרנות נאמנות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.