מדוע הצמיחה המהירה מסוכנת לסין ומהו הצפי לגביה?
הצמיחה בתוצר של המשק הסיני במחצית השניה של 2006 צפויה להיות נמוכה במעט מ-10%, והצמיחה שלו בשנת 2006 כולה צפויה להיות כ-10.4%, ו-9.3% ב-2007. האנפלציה לא צפויה להרים בסין ראשה ואף צפויים עודפים נוספים וגדולים בחשבון השוטף של הממשל הסיני.
כלכלת סין צומחת בקצב ממוצע של כ-9% במספר השנים האחרונות. אוכלוסייתה של סין מונה כ-1.3 מליארד איש. הודות לצמיחה היוצאת מגדר הרגיל, 400 מליון איש טיפסו מעבר לקו העוני במדינה.
השלטונות בסין נקטו במספר אמצעים על מנת לקרר את כלכלת המדינה וביניהם: ריסון מוניטארי, שהחל באפריל. כיום, לאחר שתי העלאות ריבית, עומדת ריבית הבנק המרכזי על 6.12%, אך אין עדיין סימנים לכך שהריסון המוניטארי האט את קצב ההשקעות בסין.
הממשלה מנסה "לקרר" את המשק
כחלק מהצעדים לצימצום ההשקעות, הוצא צו ממשלתי באפריל 2006, המגביל את אפשרויות הממשלות המקומיות בסין לקבל "חבילות הלוואות" מהבנקים. "חבילות ההלוואות" שימשו בדרך כלל חברות השייכות לממשלות המקומיות להשקעה בבניית תשתיות. הלוואות אלו נחשבות בעיני הבנקים לאטרקטיביות מכיון שלממשלות מקומיות יש הכנסה קבועה וכמפלט אחרון, ההנחה היא שהממשלה המרכזית תחלץ ממשלות מקומיות אם יוצר מצב של חוסר יכולת פירעון. אך בעוד בעיני הבנקים "חבילות ההלוואות" הן אטרקטיביות, בעיני הממשל המרכזי, קיימת דאגה הולכת וגוברת לגבי יכולת הפרעון של הלוואות אלו ע"י הממשלות המקומיות.
הצעדים המשמעותיים, לכאורה, בהם נוקטת הממשלה אינם מביאים לתוצאות לעת עתה. אחד הגורמים המרכזיים לכך, הן ההשקעות המתגברות המונעות ע"י רווחיות גוברת של חברות מקומיות.
הרווחים בתעשיה צמחו ב-28% במחצית הראשונה של 2006, 9% יותר מאשר הצמיחה ברווחים בתקופה המקבילה אשתקד. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהסקטור הפרטי צומח ומהווה חלק יותר דומיננטי בכלכלה הסינית.
סיבה נוספת להיעדר השפעת מדיניות הממשלה על כלכלת סין נעוצה בכך שהצמיחה האגרסיבית עדיין מונעת ועל ידי יצוא. בהיעדר גורם מאזן ליצוא, המאזן המסחרי של סין ממשיך להיות גורם למתח פוליטי ובעיה כלכלית בעיקר עבור ארה"ב. לכן, סביר להניח כי הממשל הסיני ינקוט ברפורמות אשר יעודדו את הצריכה הפרטית, כגון: הורדת שיעור המס והגדלת ההוצאה הממשלתית על בריאות וחינוך. הגדלת הצריכה הפרטית עונה גם על אחד מהיעדים המרכזיים של סין בשנים הקרובות- לשנות את מרכיבי הצמיחה בכלכלה, כך שתהיה מבוססת יותר על טכנולוגיה וידע ופחות מבוססת על משאבים וצבירת הון.
ההתפתחויות מתחילת 2006 אינן מצביעות בינתיים על שינוי כיוון: חלקה של התעשיה עדיין צומח יותר מאשר מגזר השירותים, וההכנסה בערים גדלה בקצב מהיר יותר מאשר ההכנסה בכפרים. בנוסף, ישנם המשך סימנים המעידים על חוסר יעילות בשימוש במשאבים, לדוגמא, צריכת נפט עבור יחידת תמ"ג עלתה ב 0.8% במחצית הראשונה של 2006.
רפורמה נוספת שכבר החלה היא ניוד המטבע. זאת על ידי יצירת עושי שוק במטבע ומשתתפים נוספים בשוק. צעדים נוספים לתמיכה בניוד היואן הוא עידוד החברות במגזר הפרטי להחזיק ולהשקיע במט"ח. בנוסף המערכת הבנקאית המקומית נפתחת לתחרות
צריך לומר, ששילובם של בנקים זרים במערכת המקומית צפוי ליעל ולשפר את המערכת הבנקאית המקומית. מערכת בנקאית בריאה היא צעד חשוב לכלכלה בכלל ולמטבע בפרט.
לאחרונה הפכה כלכלת המדינה לרביעית בגודלה בעולם ושלישית מבחינת סחר. למרות כל זאת סין עדיין מוגדרת כמדינה מתפתחת, עם תוצר לנפש העומד על 1740 דולר ויותר מ-135 מיליון איש החיים על פחות מדולר אחד ליום. הצמיחה הפנומנלית של סין עומדת בפניי אתגרים לא מעטים בשנים הבאות כגון: ניהול הביקוש למשאבים וטיפול בתוצאות הסביבתיות ההרסניות של הצמיחה. כמו כן, קיים חוסר שוויון משווע בחברה הסינית המתבטא בפערי הכנסה והזדמנויות.
כאמור, חוסר שוויון זה עשוי להזיק לקונצנזוס הנדרש על מנת לנקוט ברפורמות שיבטיחו את המשך קצב הצמיחה הגבוה.
*הכותב - ארז לוי הוא חלק מצוות מניות חו"ל של להק קרנות נאמנות
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
