מדוע הצמיחה המהירה מסוכנת לסין ומהו הצפי לגביה?

ארז לוי מלהק מנתח את ההשפעות הבולטות על הכלכלה הצומחת ביותר בעולם ומציג צפי לשנה הקרובה. הוא מגלה שדווקא "איזון" הבולט כך כך בתורות סיניות עתיקות, הוא האיום הגדול ביותר על הסין
ארז לוי |

הצמיחה בתוצר של המשק הסיני במחצית השניה של 2006 צפויה להיות נמוכה במעט מ-10%, והצמיחה שלו בשנת 2006 כולה צפויה להיות כ-10.4%, ו-9.3% ב-2007. האנפלציה לא צפויה להרים בסין ראשה ואף צפויים עודפים נוספים וגדולים בחשבון השוטף של הממשל הסיני.

כלכלת סין צומחת בקצב ממוצע של כ-9% במספר השנים האחרונות. אוכלוסייתה של סין מונה כ-1.3 מליארד איש. הודות לצמיחה היוצאת מגדר הרגיל, 400 מליון איש טיפסו מעבר לקו העוני במדינה.

השלטונות בסין נקטו במספר אמצעים על מנת לקרר את כלכלת המדינה וביניהם: ריסון מוניטארי, שהחל באפריל. כיום, לאחר שתי העלאות ריבית, עומדת ריבית הבנק המרכזי על 6.12%, אך אין עדיין סימנים לכך שהריסון המוניטארי האט את קצב ההשקעות בסין.

הממשלה מנסה "לקרר" את המשק

כחלק מהצעדים לצימצום ההשקעות, הוצא צו ממשלתי באפריל 2006, המגביל את אפשרויות הממשלות המקומיות בסין לקבל "חבילות הלוואות" מהבנקים. "חבילות ההלוואות" שימשו בדרך כלל חברות השייכות לממשלות המקומיות להשקעה בבניית תשתיות. הלוואות אלו נחשבות בעיני הבנקים לאטרקטיביות מכיון שלממשלות מקומיות יש הכנסה קבועה וכמפלט אחרון, ההנחה היא שהממשלה המרכזית תחלץ ממשלות מקומיות אם יוצר מצב של חוסר יכולת פירעון. אך בעוד בעיני הבנקים "חבילות ההלוואות" הן אטרקטיביות, בעיני הממשל המרכזי, קיימת דאגה הולכת וגוברת לגבי יכולת הפרעון של הלוואות אלו ע"י הממשלות המקומיות.

הצעדים המשמעותיים, לכאורה, בהם נוקטת הממשלה אינם מביאים לתוצאות לעת עתה. אחד הגורמים המרכזיים לכך, הן ההשקעות המתגברות המונעות ע"י רווחיות גוברת של חברות מקומיות.

הרווחים בתעשיה צמחו ב-28% במחצית הראשונה של 2006, 9% יותר מאשר הצמיחה ברווחים בתקופה המקבילה אשתקד. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהסקטור הפרטי צומח ומהווה חלק יותר דומיננטי בכלכלה הסינית.

סיבה נוספת להיעדר השפעת מדיניות הממשלה על כלכלת סין נעוצה בכך שהצמיחה האגרסיבית עדיין מונעת ועל ידי יצוא. בהיעדר גורם מאזן ליצוא, המאזן המסחרי של סין ממשיך להיות גורם למתח פוליטי ובעיה כלכלית בעיקר עבור ארה"ב. לכן, סביר להניח כי הממשל הסיני ינקוט ברפורמות אשר יעודדו את הצריכה הפרטית, כגון: הורדת שיעור המס והגדלת ההוצאה הממשלתית על בריאות וחינוך. הגדלת הצריכה הפרטית עונה גם על אחד מהיעדים המרכזיים של סין בשנים הקרובות- לשנות את מרכיבי הצמיחה בכלכלה, כך שתהיה מבוססת יותר על טכנולוגיה וידע ופחות מבוססת על משאבים וצבירת הון.

ההתפתחויות מתחילת 2006 אינן מצביעות בינתיים על שינוי כיוון: חלקה של התעשיה עדיין צומח יותר מאשר מגזר השירותים, וההכנסה בערים גדלה בקצב מהיר יותר מאשר ההכנסה בכפרים. בנוסף, ישנם המשך סימנים המעידים על חוסר יעילות בשימוש במשאבים, לדוגמא, צריכת נפט עבור יחידת תמ"ג עלתה ב 0.8% במחצית הראשונה של 2006.

רפורמה נוספת שכבר החלה היא ניוד המטבע. זאת על ידי יצירת עושי שוק במטבע ומשתתפים נוספים בשוק. צעדים נוספים לתמיכה בניוד היואן הוא עידוד החברות במגזר הפרטי להחזיק ולהשקיע במט"ח. בנוסף המערכת הבנקאית המקומית נפתחת לתחרות

צריך לומר, ששילובם של בנקים זרים במערכת המקומית צפוי ליעל ולשפר את המערכת הבנקאית המקומית. מערכת בנקאית בריאה היא צעד חשוב לכלכלה בכלל ולמטבע בפרט.

לאחרונה הפכה כלכלת המדינה לרביעית בגודלה בעולם ושלישית מבחינת סחר. למרות כל זאת סין עדיין מוגדרת כמדינה מתפתחת, עם תוצר לנפש העומד על 1740 דולר ויותר מ-135 מיליון איש החיים על פחות מדולר אחד ליום. הצמיחה הפנומנלית של סין עומדת בפניי אתגרים לא מעטים בשנים הבאות כגון: ניהול הביקוש למשאבים וטיפול בתוצאות הסביבתיות ההרסניות של הצמיחה. כמו כן, קיים חוסר שוויון משווע בחברה הסינית המתבטא בפערי הכנסה והזדמנויות.

כאמור, חוסר שוויון זה עשוי להזיק לקונצנזוס הנדרש על מנת לנקוט ברפורמות שיבטיחו את המשך קצב הצמיחה הגבוה.

*הכותב - ארז לוי הוא חלק מצוות מניות חו"ל של להק קרנות נאמנות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.