תוצאות שיא לסיליקום; מכירות 2005 קפצו ב-138%
מספר חודשים לאחר שהחלה להיסחר בבורסה המקומית, פירסמה חברת סיליקום מקבוצת רד בינת את תוצאותיה הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת 2005 כולה. דוחות החברה מצביעים על תוצאות שיא מאז היווסדה של החברה ומעבר לריווחיות.
מכירות הרבעון הרביעי של 2005 הוכפלו לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו ב-3.1 מיליון דולר לעומת 1.58 מיליון דולר ברבעון המקביל. מכירות שנת 2005 צמחו בשעור של 138% והסתכמו ב-10.9 מיליון דולר לעומת 4.6 מיליון דולר בשנת 2004.
בשורה התחתונה דווחה החברה על רווח נקי של כחצי מיליון דולר ברבעון האחרון של 2005 לעומת הפסד של 90 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2005 כולה הרוויחה סיליקום 1.3 מיליון דולר לעומת הפסד של 1.2 מיליון דולר בשנת 2004.
מנכ"ל סיליקום, שייקה אורבך, מסר כי החברה גאה לדווח את הרבעון הטוב ביותר בתולדות החברה תוך גידול מרשים במכירות וברווחיות לכל אורך השנה. "לראשונה חצו המכירות של קו ה-10 מיליון דולר והחברה הציגה שולי רווח נקי של 12%. לדברי אורבך, החברה ממשיכה לשמור על מומנטום והלקוחות מגדילים את הזמנותיהם. כיום יש לחברה יותר מ-30 Design Wins ויותר מ-100 לקוחות פוטנציאליים בצנרת" מסכם אורבך.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
