ידיעת הנישום על גורל השגתו קוטעת את מרוץ ההתיישנות
עמ"ה 8027/04 א. לביא שמירה ושירותים בע"מ נ. פקיד שומה ירושלים 1
המשיב הוציא למערערת שומות בהעדר דו"ח לשנים 1997-1998, מכוח סמכותו על פי סעיף 145(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה). המשיב שם את המערערת לשנת המס 1997 ביום 6.7.1999, ולשנת המס 1998 ביום 21.6.2000. המערערת הגישה למשיב את הדו"ח לשנת המס 1997 ביום 28.9.2000 ואת הדו"ח לשנת המס 1998 ביום 31.10.2000.
לפי סעיף 150(ב) לפקודה, הדו"חות שהגישה המערערת מהווים השגה. בהתאם לסעיף 152(ג) לפקודה, כפי נוסחו בתקופה הרלוונטית, המועד האחרון בו היה בידו של המשיב להכריע בהשגה שהגישה המערערת, היה יום 31.12.2003 - שלוש שנים מתום שנת המס בה הוגשו הדו"חות.
ביום 31.12.2003 שודרו על ידי המשיב צווי השומה למחשבי מס הכנסה. ביום 20.1.2004 נשלחה למערערת השומה ופירוט נימוקיה.
המערערת טוענת כי יש לקבל את הערעור על הסף ולקבוע כי יש לראות את ההשגה שהגישה כאילו התקבלה, מאחר שקביעת השומות בצו לפי סעיף 152(ב) לפקודה, נעשתה לאחר המועד הקבוע בסעיף 152(ג) לפקודה. עוד טוענת המערערת, כי יש לקבל את הערעור על הסף בשל אי מתן הזדמנות סבירה להעלות טענותיה בפני המשיב.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק
בעמ"ה 7050/03 משה סמי נ' פקיד השומה, נקבע כי משלוח הצווים קוטע את מרוץ ההתיישנות מאחר ולפי מידת הצדק וההגינות, על הנישום לדעת תוך תקופה סבירה וקצובה מה עלה בגורל השגתו וכיצד להמשיך ולכלכל מעשיו.
לאור הרציונאל העומד מאחורי הקביעה שמשלוח הצווים הוא הקוטע את מרוץ ההתיישנות, קרי - החשיבות של ידיעת הנישום על גורל השגתו, אף אם הצווים טרם נשלחו אל הנישום, די בידיעת הנישום על גורל השגתו כדי שמרוץ ההתיישנות יפסק.
מאחר ובענייננו המערערת ידעה על גורל השגתה עוד ביום 31.12.2003, קרי - בטרם חלפה התקופה שנקבעה בסעיף 152(ג) לפקודה להוצאת צווי השומה, הצווים לא התיישנו.
טענה נוספת בפי המערערת, לפיה לא ניתנה לה הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיה בפני המשיב. המערערת מפנה לסעיף 158א(א) לפקודה הקובע: "לא תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה על פי סעיף 145 ולא יינתן צו לפי סעיף 152, בלי שניתנה לנישום הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו".
לטענת המערערת, ביום 24.12.2003, כשבוע לפני תום התקופה להוצאת השומה, היא קיבלה זימון ליום 29.12.2003, לדיון מחודש בדו"חות שהוגשו על ידה כשלוש שנים לפני כן. בדיון שהתקיים העלה נציג המשיב טענות חדשות ביחס לדו"חות שהוגשו על ידי המערערת, לפיהן קיימות הכנסות עליהן המערערת לא דיווחה. המערערת טוענת, כי מייצגה ביקש לקבל את המסמכים המבססים את טענת המשיב, אולם הנתון היחידי שנמסר היה כי קביעת המשיב מתבססת על הודאות שנגבו על ידי מחלקת החקירות וכי כל המידע בעניין זה הינו חסוי. לאחר הוצאת צווי השומה, התקיימו בין המערערת לבין המשיב מספר דיונים ביחס לשומות, אשר רק במסגרתם הוצגו לראשונה מסמכים עליהם התבסס המשיב בקביעת השומות.
המערערת צודקת בטענתה כי זכות הטיעון שלה נפגעה בשל אי גילוי המסמכים שביססו את החלטת המשיב, שהרי זכות הטיעון קשורה בזכות העיון - שכן ללא ידיעה על הבסיס להחלטת הרשות הנוגעת לו, לא יכול הפרט להשיג על ההחלטה באופן ענייני.
אמנם בנסיבות מסוימות אי גילוי המידע שבידי רשות המס הנו מוצדק, אולם בענייננו המסמכים שביססו את החלטת המשיב הובאו לבסוף לעיון המערערת, ועל כן נראה שלא היתה הצדקה לאי גילויים מלכתחילה. ברם, על אף הפגיעה בזכות השימוע של המערערת, אין מקום לבטל את צווי השומה. ההלכה היא כי פגיעה בזכות השימוע אינה מביאה בהכרח לביטול החלטת הרשות, אלא יש לבחון האם נגרם עוול ממשי לנפגע כתוצאה מאי קיום החובה.
בענייננו, לא נגרם עוול ממשי למערערת בכך שלא הובאו לעיונה טרם הוצאת הצווים המסמכים עליהם ביסס המשיב את החלטתו, שכן פגם זה תוקן בסופו של דבר. לאחר הוצאת השומות, ערך המשיב שתי פגישות עם המערערת שנועדו לאפשר למערערת להציג את טענותיה כנגד השומות, ולפתוח פתח לתיקונן במידת הצורך. אין מחלוקת כי באחת מפגישות אלו הציג המשיב בפני המערערת את המסמכים עליהם התבסס בקביעתו את השומות. לאור זאת, אין מקום לבטל את השומות.
הטענות המקדמיות שהעלתה המערערת נדחו. המשיב חויב בהוצאות בסך 3,000 ש"ח.
ניתן ביום: 28.8.2005 בפני: כבוד השופטת מ' מזרחי.
ב"כ המערערת: עו"ד א' עוזרי ואח'; ב"כ המשיב: עו"ד ד' סלובטיצקי מפרקליטות מחוז ירושלים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
