ירידות שערים חדות בוול סטריט: הנפט מעל 65 דולר
וול סטריט סגרה את יום המסחר בירידות שערים חדות. במהלך רוב יום המסחר נסחרו המדדים המובילים סביב רמות האפס עקב נתוני מאקרו מעורבים ובהמתנה לדו"ח מלאי הנפט השבועי של הרשות האמריקנית לאנרגיה. לאחר פרסום הדו"ח הכיוון כבר היה ברור. הדו"ח המאכזב עזר לאשש את דאגות המשקיעים בנוגע למחסור בנפט בחודשי החורף הבאים. השוק גם ככה נמצא במצב רגיש לאור פקיעת האופציות הקרבה והודעת הפד ב-20 לחודש ולכן קטיעת רצף הירידות שפקד את מחירי הנפט נתפס כמהלך המערער את בטחון המשקיעים.
שתי נתוני מאקרו שהתפרסמו לפני פתיחת המסחר שלחו מסרים מעורבים לקהל המשקיעים. לצד נתוני המאקרו ומחירי הנפט, חדשות חשובות מצד תאגידים גדולים המשיכו להתפרסם ולקבוע את טון המסחר בוול סטריט. במהלך שעות המסחר התפרסמו מספר הודעות חשובות מטעם חברות ענק כמו Lehman Brothers ו-Wallmart.
מדד הנאסד"ק ירד ב-1.03% לשער של 2,149 נקודות . מדד הדאו ירד ב-0.5% לשער של 10,544 נקודות.
מחיר הנפט עלה בשעות המוקדמות שלפני המסחר, אחר כך שב לרדת ולאחר פרסום דו"ח המלאים הוא שב לעלות. דו"ח המלאים האמריקני שאיכזב בדיווחו השבועי הלחיץ קצת את המשקיעים ושלח את המחירים לעלות לראשונה מזה שבוע וחצי. חבית נפט נסחרת בשעות אלה במחיר של 65.18 דולר לחבית.
מחיר הזהב לא מפסיק לעלות. מאז החלה הירידה במחירי הנפט זינק הזהב לרמות של 450 דולר לאונקייה ואיים על מחירי שיא של 18 שנה של 456 דולר לאונקייה. כעת נקבע הזהב ברמות מחירים של 450 דולר לאונקייה.
מאקרו אמריקני
לשכת המסחר האמריקנית דיווחה מוקדם יותר על ירידה חדה של 2.1% במכירות הקמעוניות בארה"ב באוגוסט. הירידה במכירות הינה קיצונית יותר מזו שנרשמה ביולי האחרון, אז דווח על ירידה של 1.8% במכירות הקמעוניות. הפגיעה העיקרית במכירות הקמעוניות הגיעה מכיוונם של מכירות הרכב. ללא התחשבות בירידה במכירות הרכב, עלו המכירות הקמעוניות בשיעור של 1% אל מול צפי לעלייה של 0.5% בלבד.
משרד האנרגיה האמריקני דיווח היום על דו"ח המלאים השבועי שלו. בשבוע שעבר פורסם כי מלאי הנפט הגולמי ירד ב-6.4 מיליון חביות, מלאי הבנזין ירד ב-4.3 מיליון חביות ומלאי התזקיקים ירד ב-800 אלף חביות. השבוע פורסם כי מלאי הנפט הגולמי ירד ב-6.6 מיליון חביות אל מול צפי לירידה של 2 מיליון חביות. מלאי הבנזין עלה ב-1.9 מיליון חביות. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הייתה לעלייה של 2.5 מיליון חביות
נתוני הפדרל רזרב על תפוקת הייצור במפעלים ועל ניצולת הייצור פורסמו היום לפני פתיחת המסחר. אנליסטים צפו לעליה של 0.3% בייצור המפעלים בחודש החולף ולניצול של 79.9% מקיבולת הייצור, לאחר שהגיע ל-79.9% בחודש יולי. בפועל פורסם עלייה של 0.1% בייצור המפעלים וניצול של 79.8% מקיבולת הייצור.
אמריקניות במרכז
וול מארט (שסימולה: WMT) הודיעה היום כי הוגשה נגדה תביעה ייצוגית מטעם עובדיה לשעבר ועובדים של חברות מתחרות. התובעים טוענים כי ענקית רשתות הקמעונאות ניצלה עובדים בתנאי עבדות במדינות עולם שלישי וגם באיזורים מסויימים בארה"ב. מבין המדינות מהם הגישו העובדים את התביעות בלטו בנגלדש אינדונזיה, סין ניקרגווה וארה"ב. התביעה יכולה להגיעה למאות מיליוני דולרים. מניות וול מארט ירדו ב-0.91% לשער של 44.66 דולר.
חברת Lehman Brothers (שסימולה: LEH) דיווחה היום על דו"חותיה הרבעוניים לרבעון השלישי של שנת הכספים הנוכחית. החברה דיווחה על רווח של 2.94 דולר למנייה אל מול צפי האנליסטים לרווח של 2.37 דולר למנייה. מניות החברה עלו ב-0.22% לשער של 112.53 דולר.
במרכז המסחר, גם היום, עמדו מניותיהן של חברות התעופה דלתא איירליינס (שסימולה: DAL) ונורת'ווסט איירליינס (שסימולה: NWAC). השתיים נמצאות על מסלול מהיר לפשיטת רגל. הראשונה הגישה בקשה זה מכבר לבית המשפט ודירקטוריון השניה מתכנס היום בכדי להחליט האם להגיש בקשה להגנה מפני נושים במסגרת פשיטת רגל (צ'פטר 11). שתי החברות נקלעו לקשיים בעקבות הוצאות גבוהות על הדלק, בעקבות זינוק מחירי הנפט בשנה האחרונה וכן בשל הוצאות גבוהות על כח העבודה של השתיים. מניות דלתא איירליינס ירדו ב-8.97% לשער של 0.71 דולר מניות נורט' ווסט איירליינס , עלו ב-17.83% לשער של 1.85 דולר לאחר שאתמול איבדו יותר ממחצית שווים.
ענקית יצרנית מוצרי החשמל ג'נרל אלקטריק (שסימולה: GE) הודיעה היום כי היא שוקלת להפסיק לייצר מוצרים במספר שווקים בהם היא מתמודדת. החברה הודיעה כי במסגרת ארגון מחדש היא שוקלת יציאה ממספר שווקי ליבה כמו ייצור מנורות. מניות החברה הגיבו בירידה של 0.76% לשער של 34.02 דולר.
ישראליות במרכז
עוד אישור FDA חדש לענקית הפרמצבטיקה הישראלית וחברת הגינריקה הגדולה בעולם - טבע תעשיות פרמצבטיות (שסימולה: TEVA). טבע תחל מיידית בייצורו ושיווקו של המוצר - טבליות ה-Leflunomide במינונים של 10 ו-20 מ"ג. הטבליות של טבע הינן הגרסה הגינרית לטבליות ה-Arava של אבנטיס לטיפול בדלקת פרקים ולהפחתת תסמינים ולמניעת נזקים נוספים. מכירות המוצר המקורי מגיעות לכ-228 מיליון דולר בשנה. מניות החברה סיימו ללא שינוי בשער של 33.43 דולר.
מהלך ההתייעלות בדלתא (שסימולה: DELT) יורגש בתוצאות המחצית ה-2 של 2006, כך סבורים האנליסטים רחלי גרשון ורביב אלדר מבנק הפועלים שמעריכים גם, כי הצטרפותו של אייזיק דבח כבעל מניות מרכזי תסייע בהתוויית אסטרטגיה ובקבלת החלטות בפעילות. השניים הותירו לדלתא המלצת "תשואת שוק" עם יעד של 7.7 דולר. מניות החברה נסחרו ללא שינוי.
מניות מג'יק (שסימולה: MGIC) נסחרות על רקע הודעתה על הסכם לשילוב ה-IBOLT של החברה בפרויקטים של חברת WM DATA הנורבגית. ריטליקס (שסימולה: RTLX) הודיעה היום כי חתמה על הסכם OEM עם חברת פנורמה. מניות מג'יק עלו ב-1.15% לשער של 1.76 דולר, מניות ריטליקס עלו ב-0.49% לשער של 24.51 דולר.
מניות אודיוקודס (שסימולה: AUDC) נסחרות על רקע הודעתה על הוצאת שבב Voip חדש. השבב החדש מיועד למערכות טלפוניה אנלוגית קיימות שרוצות לשלב את יכולות ה-Voip במוצריהם הקיימים. מניות החברה עלו ב-0.27% לשער של 10.99 דולר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
