תחנת כוח חשמל אנרגיה
צילום: Istock

אירופה בלבלה את המשקיעים: אם גז הוא השקעה ירוקה, זה נחשב ESG?

פעילים ירוקים חוברים לגורמים פוליטיים ולמנהלי השקעות בהתנגדות למתווה החדש שהציעה הנציבות האירופית, זה שנועד לאפשר מעבר קל יותר לאנרגיות מתחדשות. ההערות של מדינות האיחוד על המתווה והחלטה סופית צפויות להתקבל עד סוף החודש
גיא טל | (7)

בתחילת השבוע פורסם כי הנציבות האירופית פרסמה המלצות שכוללות השקעה בגז ואנרגיה אטומית כ"השקעות בנות קיימא" החל משנת 2023. ההחלטה ניתנה על רגע משבר האנרגיה החמור הפוקד את אירופה וההבנה שאנרגיה אטומית וגז טבעי הם מקורות אנרגיה אמינים, זולים יחסית ולא מזהמים. הנציבות נימקה את ההחלטה והסבירה שגז טבעי ואנרגיה אטומית הם: "אמצעים שנועדו להקל את המעבר לעתיד המסתמך בעיקר על מקורות אנרגיה מתחדשים". 

הסיווג עשוי להשפיע על השקעות בסכומים עצומים, כאשר קרנות השקעה ומנהלי נכסים רבים מפנים יותר ויותר כספים לכיוון של השקעות ידידותיות לסביבה (ESG). 

ההצעה התקבלה לאחר חודשים של דיונים וויכוחים. עיקר המחלוקת הייתה בין גרמניה ומדינות נוספות לבין צרפת, כאשר גרמניה, אוסטריה ולוקסמבורג תמכו בגז כ"גשר" כדי להקל על המעבר מהשקעה באנרגיות שגורמות לזיהום גבוה כמו פחם. גרמניה ממשיכה במלוא המרץ לסגור את הכורים האטומים שעדיין פעילים במדינה, כאשר עם תחילת השנה סגרה שלושה מתוך ששת הכורים האטומים האחרונים שנותרו בשטחה.

לעומתם צרפת יחד עם מדינות כצ'כיה והונגריה תומכת באנרגיה גרעינית בעלת אפס פליטות, כאשר הכורים המודרניים בטוחים בהרבה מאלו הישנים. המדינות האחרות, בראשן גרמניה, הביעו דאגה מהעלות ומהפסולת הרדיואקטיבית שמייצרים מפעלים כאלה. כמו בהרבה מקרים אחרים, הפתרון בו נוקט האיחוד בסופו של דבר זה להחליט לא להחליט ולכן ההצעה החדשה פשוט כוללת את שתי האפשרויות.  

למרות זאת הוויכוחים הצפויים סביב ההצעה לא אחרו לבוא כאשר פעילי איכות סביבה טוענים שאין לתת "תווית ירוקה" להשקעות כאלה, אפילו לא באופן זמני, למרות המצוקה המתפשטת באירופה ומחירי האנרגיה הגואים.

אליהם מצטרפים גם גורמים פוליטיים כמו שר האקלים האוסטרי לאונור גיווסלר שהביע עמדה קיצונית המתנגדת לשני מקורות האנרגיה שעשויים להקל על מצוקת האנרגיה האירופית כאשר אמר כי ממשלתו מוכנה "לתבוע" אם התוכניות של הנציבות יתממשו.

לדעתו לא גז ולא אנרגיה גרעינית צריכים להיכלל בסיווג של השקעות בנות קיימא "כיוון שהם מזיקים לאקלים ולסביבה ומשמידים את העתיד של הילדים שלנו". שר האנרגיה בלוקסמבורג העשירה ממפלגת הירוקים קלאוד טורמס כינה את ההצעה "פרובוקציה": "האם האיחוד רוצה ברצינות לעודד אזרחים להגן על הסביבה בשנה החדשה עם אנרגיה גרעינית וגז?" שאל בחשבון הטוויטר שלו כאשר הוא מתעלם מאזרחים במדינות עניות יותר שמתקשים לשלם את חשבונות החשמל שלהם. 

שר הכלכלה והאקלים הגרמני, סגן הקנצלר ומנהיג מפלגת הירוקים בקואליציה החדשה בגרמניה רוברט האבאק הצטרף לעמיתיו מאוסטריה ולוקסמבורג ואמר כי ההצעה "תדלל את התווית החיובית של המושג בר קיימא", ושהוא בספק האם ההגדרות החדשות יתקבלו במערכת הפיננסית. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

גם אנשים מתחום ההשקעות מצטרפים לאג'נדה המקסימליסטית של הירוקים ואולי מאשרים את דבריו של האבאק. פרנסיסקו פיליה, מנכ"ל פאסנארה קפיטל המנהלת נכסים בהיקף של 3 מיליארד דולר אמר: "זה יגרום לבלבול בהקצאת השקעות". מה שעלול לדעתו לגרום לבלבול למשקיעים התמימים שרוצים להשקיע רק באנרגיה ירוקה למהדרין הוא שמצד אחד ההשקעה מוגדרת "בת קיימא" ומצד שני כ"אנרגיית מעבר" מה שיכול להחשב כסתירה פנימית. הוא הצהיר שהחברה שהוא מנהל תמשיך להקצות נכסים להשקעות בנות קיימא לפי קריטריונים שנקבעו על ידי החברה עצמה.  

בהסבר טיוטת ההצעה כתבו פקידי נציבות האיחוד האירופי כי היא נכתבה על סמך עצות של אנשי מדע שלקחו בחשבון את ההתקדמות הטכנולוגית ואת האתגרים שמציבה תקופת המעבר במדינות השונות. הוועדה החליטה שבהתחשב בנסיבות האלו נכון יהיה לכלול את שני מקורות האנרגיה הזמינים הללו בהגדרות של השקעה בר קיימא עם מגבלות חמורות.

כך לדוגמה הגז חייב להיות בעל שיעור פליטה נמוך במיוחד, והכורים האטומים יהיו מודרניים מהדור החדש בלבד. בנוסף הסיווג יכלול סימון שיידע את המשקיעים כאשר ההשקעה תכלול פעילות שקשורה לגז טבעי ואנרגיה גרעינית, כך שיוכלו לבצע החלטה מושכלת לגבי השקעה כזו, מה שאמור היה תיאורטית להרגיע את פיליה המודאג מהבלבול. האפשרות לייצר אנרגיה מגז וכורים גרעיניים תסייע, לדביר הנציבות, להימנע ממקורות אנרגיה מזיקים יותר כפחם ותתרום למעבר לעתיד נקי וירוק יותר. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משקיע 06/01/2022 15:45
    הגב לתגובה זו
    אין לו למי למכור את מניות הסולארי היקרות ולכן חושש שמא כספים יתחילו לצאת מסקטור הסולארי המנופח
  • 5.
    יניב 06/01/2022 15:22
    הגב לתגובה זו
    הגז פה ויישאר כאמצעי העיקרי ב30 שנה הבאות ! כל השאר מס שפתיים .
  • 4.
    המפולת החלה (ל"ת)
    סימה לב 06/01/2022 15:08
    הגב לתגובה זו
  • רק מזומן 09/01/2022 20:51
    הגב לתגובה זו
    איך מטעינים טסלה..בגז . איך מחממים בחורף בגז . וואו איך אבל איך לא חשבו על זה קודם
  • 3.
    קניתי מלא פוט ושורט גן שורט נסדק (ל"ת)
    סימה לב 06/01/2022 15:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לקנות פוטים דחוף דחוף דחוף (ל"ת)
    רוני 06/01/2022 15:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מתנצל שלא עודכנתם אני ב 10 א פוטים (ל"ת)
    רוני 06/01/2022 15:06
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.