באמצע משבר האנרגיה: גרמניה סגרה שלושה מתוך שישה מפעלי האנרגיה האטומית במדינה

בעיצומו של משבר האנרגיה באירופה שגורם לאזרחים רבים להתלבט האם ביכולתם להפעיל את החימום ממשיכה גרמניה בביצוע ההחלטה משנת 2002 וסוגרת מחצית ממפעלי האנרגיה הגרעינית שבתחומה; השאר צפויים להיסגר בשנה הבאה
גיא טל | (8)

ביום שישי האחרון סגרה גרמניה 3 מתוך ששת התחנות הגרעיניות לייצור אנרגיה שעדיין פועלות, ובכך היא מתקרבת עוד קצת ליעד של סיום הייצור ארוך השנים של אנרגיה אטומית במדינה. שלושת המפעלים שנותרו צפויים להיסגר עד סוף השנה הנוכחית. המפעלים שנסגרו פעלו מאמצע שנות השמונים, כלומור סיפקו אנרגיה למיליוני משקי בית גרמניים במשך כארבעה עשורים. 

ההחלטה לסיים את ייצור האנרגיה הגרעינית במדינה והמעבר לאנרגיה מתחדשת התקבל אי אז בשנת 2002 על ידי הקנצלר דאז גרהרד שרודר. מחליפתו, אנגלה מרקל, שפרשה לאחרונה אחרי כהונה ארוכת שנים, התכוונה להאריך את משך החיים של הכורים, אך שינתה את החלטה עקב אסון פוקושימה ביפן בשנת 2011, וקבעה את שנת 2022 כשנה בה יסגרו המפעלים באופן סופי. 

אחד המפעלים הממוקם כ-40 קילומטר מצפון מערב להמבורג היה מוקד להפגנות של מתנגדי הארגיה האטומית, שתדירותן גברה משנת 1986 עקב אסון צ'רנוביל ברוסיה. 

עיתוי הסגירה מעניין במיוחד. עקב המחסור באנרגיה מתחדשת והפסקת הייצור מאנרגיה אטומית ומדלקים מתכלים כגון גז טבעי או פחם זינקו מחירי האנרגיה באירופה בחורף האחרון ואנשים רבים מתקשים לעמוד במחירם. בנוסף נוצרה תלות גבוהה בגז הרוסי שיוצרת מתיחות פוליטית. הריצה אל עבר אנרגיות מתחדשות לא נעשתה עם מספיק תכנון, והשאירה את אירופה ללא מקורות ייצור אמינים. כעת מתחילים להבין באירופה את הטעות ולאחרונה פורסמה טיוטת הצעה שתכלול את הפקת הגז וייצור האנרגיה גרעינית כהשקעה ירוקה.

על רקע שינוי הכיוון המסתמן בולטת חוסר התוחלת בהחלטה שהתקבלה לפני שני עשורים ביחס לאחד ממקורות ייצור האנרגיה הנקיים והאמינים ביותר שברשות האדם. גם כעת נשמעים קולות בגרמניה לשקול מחדש את ההחלטה, שכן המפעלים כבר פועלים ומייצרים מעט מאד זיהום. תומכי האנרגיה האטומית טוענים שהיא יכולה לסייע לגרמניה להשיג את יעדי הפחתת פליטת גזי החממה שהציבה לעצמה. 

ממשלת גרמניה מתעקשת שסגירת כל מפעלי ייצור האנרגיה האטומית בשנה הבאה וסיום השימוש בפחם עד שנת 2030 לא יפגעו בביטחון האנרגטי שלה (למרות שכך כבר קורה בפועל) ולא תמנע ממנה מלהפוך לכלכלה "ניטרלית אקלימית" עד שנת 2045. 

"על ידי הגדלה מאסיבית של ייצור אנרגיה מתחדשת והאצת התרחבות רשת החשמל נוכל להראות שזה אפשרי בגרמניה" אמר שר הכלכלה והאקלים רוברט האבק.

שרת הסביבה סטפי למקה דחתה את ההצעה להקים כורים חדשים ומודרניים: "מפעלי יצור אנרגיה גרעינית נשארו מתקנים בעלי סיכון גבוה שמייצרים פסולת רדיואקטיבית" טענה. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    טעות גדולה של גרמניה (ל"ת)
    גרעין 09/01/2022 17:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שמעון 06/01/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    אסון גרעיני בתחנות הכח זה עניין של זמן. תמיד יהיו תקלות. הגיע הזמן שיתחילו להתייעל בשמוש באנרגיה.
  • איל 09/01/2022 11:58
    הגב לתגובה זו
    האנרגיה הגרעינית, היא האנרגיה הנקיה ביותר, הבטוחה ביותר וגם הזולה ביותר מכל אופציה אחרת להפקת חשמל. ראו את ההערות למטה. והיא גם היחידה, שמסוגלת לספק את כל צרכי האנרגיה של האנושות. כל האנרגיות המתחדשות, לא מתקרבות אליה משום בחינה, גם לא מבחינות נקיון ובטיחות. אז עד שיהיה לאנושות פתרון יותר טוב (שהוא רק כורי היתוך גרעיניים, בניגוד לכורי ביקוע גרעיניים) אז כדאי להתמקד באנרגיה גרעינית. תאונות היו, ויהיו, אולם הנזק שהן גורמות, קטן לאין שיעור, ממצב פעולה תקינה של תינות כח בשיוצרות אנרגיה ע"י שרפה, מכל סוג שהוא.
  • 5.
    לילי 05/01/2022 13:20
    הגב לתגובה זו
    בכל שנה מתים מליונים מזיהום הפחם . קודם היה צריך להפסיק את הפחם ולאחר מכן את הגרעין אם בכלל
  • 4.
    רוברט 05/01/2022 10:11
    הגב לתגובה זו
    גרמניה אם הראש בקיר, רוסיה יושבת שותה קפה או וודקה ומחכה בסיבוב לטמבלים מצילי העולם הירוק !
  • 3.
    ביאליק 03/01/2022 23:10
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב 96 כורי כח מיצרים %20 מתפוקת החשמל עם 25,000 טון אורניום, 34% מיוצר ע"י 624 מליון טון גז טבעי, 30% מיוצר ע"י פחם, שאר 16%אנרגיה ירוקה. להשוואה....בשנה בארה"ב 1000 מיליארד טון נפט מניעים את התעבורה שהם 7200 מיליארד חביות נפט השווים ל 1500 מיליארד טון פחם. 1 ק"ג "עוגה צהובה" (UO3)=(US $130/kg) בעולם 11% מתפוקת החשמל מופק מכורים גרעיניים. תעשו את החשבון.....
  • 2.
    אנונימי 03/01/2022 22:15
    הגב לתגובה זו
    ששש לוויתן מתחת לגז השמן מדושן העונג יודע וזה עם הג׳ל בשיער יודע..גם נובל ידעו אבל דפקו הכל בהרפתקאות מעבר לים...נראה לי ששברון הבינו לבד שכולם מבינים מה יש מתחת...ולכן אני סומך על שברון שהמקדח שהם ידאגו להביא ידבר,וידבר חזק מאוד.ששש סבלנות זה הכל.היום כבר ראו ריצה קלה שם.
  • 1.
    קארין אלהרר מסתכלת וחושבת איך אפשר להרוס גם פה. (ל"ת)
    אבישלום 03/01/2022 21:38
    הגב לתגובה זו
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן