גולגולת זהב, פיראטים
צילום: unsplash

צרות נוספות לחברות הנפט? עלייה של 25% בתקיפות שודדי ים ב-2020

לפי נתונים של הלשכה הימית הבינלאומית של ממשלת בריטניה, היו 47 מקרים בשלושת החודשים הראשונים של השנה לעומת 38 בתקופה המקבילה אשתקד. המפרץ של גינאה הפך לנקודה החמה בשנתיים האחרונות והמגמה רק צפויה להתגבר
ארז ליבנה | (3)

בספינות מהירות שחוצות את הימים וחמושים עד השיניים ברובי סער אוטומטיים כמו ה-AK-47 - מה שבארץ נהוג לכנות קלצ'ניקוב, על שם ממציאו הרוסי - הפיראטים של היום הם בכלל לא דומים לפיראטים של פעם, אלו שרואים לעיתים בסרטים כמו הפיראטים מהקריביים של אולפני דיסני (סימול: DSNY). אין להם ספינות מפרש ורגליים מעץ. הם גברים אפריקאים עניים וקשוחים, בלי הרבה מה להפסיד עם צי של ספינות זריזות.

אבל השיטה היא עדיין אותה השיטה. הפיראטים המודרניים נצמדים לספינות המשא הגדולות והאיטיות עם הסירות הקטנות שלהם, עולים לסיפון, משתלטים במהירות ולוקחים את הצוות ואת הספינה כבני ערובה עד לתשלום הכופר, שאותו מעריכים באקונומיסט בכ-3.5 מיליון דולר לספינה.

עכשיו, עם הירידה בצריכת הנפט העולמי, ובמיוחד עם מחירי הנפט הקורסים, הפיראטים החלו להרים את ראשם מחדש ולתקוף ספינות סוחרים ושיירות אספקה - בעיקר במערב אפריקה. החשש הוא לפגיעה באספקת הנפט לסין ולאזורים נוספים ולהפעלת לחץ נוסף על סקטור הנפט שמחירו קורס גם כך.

השיטה של השודדים בסומליה ששיתקה את מזרח אפריקה

הפיראטים מרוכזים בכמה נקודות חמות בכל העולם. אחת למשל היא במצרי מלאקה, המפרידה בין קוריאה ומלזיה לאינדונזיה. אבל בעבר הלא רחוק, הנקודה החמה בעולם התרחשה כמה מאות קילומטרים מגבולה הדרומי של ישראל.  

בשל המצב הפוליטי הרגיש, הפלישה האתיופית למדינה ב-2006 והעלייה התלולה בממדי העוני והאלימות, חופי סומליה שבקרן אפריקה, הפכו למוקד הפיראטיות עולמי. הפיראטים היו משתלטים על ספינות, מעבירים אותן למפרצים שמורים עד לתשלום הכופר. רובם ככולם היו חלק מארגוני פשיעה מקומיים, שהשתמשו בחטיפה הימית כדי להגדיל את הכנסתם בתקופה של חוסר יציבות במדינה האפריקאית. 

לפי אתר שיפינג ווטצ' הדני, העוקב אחר מגמות בשיט העולמי, בין השנים 2005 עד 2012, הערכות הן כי חברות ספנות וממשלות בעולם שילמו כ-360 מיליון דולר כופר לשודדי ים סומליים, מה שהכריח את חברות הספנות ומדינות להגדיל הוצאות על ביטחון - הן על הספינות והן במשטר הימים של ספינות מלחמה.

השיטה הפשוטה והכל כך יעילה בסומליה, הביאה להערכות כי הפגיעה בשרשרת האספקה העולמית יצרה נזקים בהיקף של 18 מיליארד דולר באותן 7 שנים. המצב היה כל כך חמור, שבשנת 2008, מועצת הביטחון של האו"ם יצאה בהחלטה חסרת תקדים שיצרה מערך שיטור צבאי ימי בכל האזור של קרן אפריקה. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

במשך קרוב לעשור הייתה קפיצה משמעותית בתקיפות של פיראטים, בשל היות האזור חשוף לספינות החוצות את תעלת סואץ ולסחר הנפט העולמי מאיראן וסעודיה. 

מפרץ גינאה "מככב" - צפי לעלייה בפיראטיות בשנתיים הקרובות

היום, מפרץ גינאה הוא המקום להיות בו - אם אתה פיראט כמובן. אחרת, מומלץ להתרחק משם, במיוחד לספינות סוחר. ובמיוחד באזור ניגריה. אחת מההשלכות המשמעותיות של מגיפת הקורונה היא התרסקות מחירי הנפט - זה שכה חיוני לכלכלות המושחתות והעניות של מערב אפריקה, כשהמפרץ הוא חבל ההצלה של האזור, הנתון לא פעם למלחמות שבטים אלימות ועקובות מדם.

המפרץ הוא אחד מנקודות הפקת הנפט הימי הגדולים בעולם, שממנו נהנות לא פחות מ-8 מדינות המייצאות נפט - בעיקר לשוק הסיני. לפי דו"ח של הלשכה הימית הבינלאומית של ממשלת בריטניה, המפרץ היה אחראי ל-90% מהחטיפות העולמיות של פיראטים ב-2019. בשנה שעברה נחטפו שם 121 בני ערובה מחברות ספנות, ביחס ל-78 ב-2018. 

סך כל מקרי הפיראטים המתועדים בשלושת החודשים הראשונים של השנה עומדים על 47. זאת ביחס ל-38 ברבעון הראשון של 2019. 21 מכל התקיפות האלה, אירעו במפרץ גינאה. כ-45%. 60% מסך מקרי הפיראטיות בעולם התרכזו במים הטריטוריאליים של ניגריה. זו כבר בעיה משמעותית. 

החשש: לחץ נוסף על חברות הנפט בשל בעיות אספקה

מחירי הנפט הצונחים עושים שמות בכלכלות מערב אפריקה, שהן מדינות עם כלכלות חלשות מלכתחילה. זה כמובן מעלה את האפשרות לעלייה במקרי הפיראטיות באזורים נוספים, שיכולים להפעיל לחץ נוסף על שרשרת הייצור הגלובלית. 

"הטרנד הזה יימשך גם ב-2020 וב-2021, מאחר וכוחות הביטחון באזור הם חסרי אמצעים להתמודד עם בעיית הפריאטיות", כתב האנליסט אלכסנדרה ריימייקרס, אנליסט בכיר לאפריקה בווריסק מייפלסקרופט. "הסבירות לסיוע בינלאומי הוא נמוך גם כן, בשל הריחוק של המפרץ ממוקדי הסחר העולמי. לכן על חברות ספנות שעובדות באזור צריכות להיערך לפגיעה בשרשרת האספקה", הוסיף והעריך שבשל המצב הדמוגרפי והעוני, המצב אינו צפוי להשתנות בזמן הנראה לעין.  

באזור של מערב אפריקה חוטפים את המיכליות כדי למכור את הנפט בשוק השחור. עכשיו כשמחירי הנפט צונחים, זה הופך את הפיראטים לנואשים יותר - ואת ענקיות נפט לחשופות יותר. "חברות כמו של, אקסון מובייל, טוטאל, שברון ועוד, עובדות משטח גבון, גינאה המשוונית וניגריה, חשופות יותר לפגיעה ספורדית, אבל כזו שמייצרת בעיה חמורה בשרשרת האספקה", הוסיף ריימייקרס.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אדי 27/04/2020 19:03
    הגב לתגובה זו
    לפי הכתבה חטיפה ממוצעת "עולה" כ-3 מיליון דולר. תמורת חצי מיליון דולר למשלוח אפשר לארגן צוות של לוחמים עם הציוד והנשק הכי טובים בעולם. ואז נראה את הניגרס מתקרבים.
  • שי.ע 27/04/2020 22:12
    הגב לתגובה זו
    אצלך..
  • 1.
    פיראט 27/04/2020 16:40
    הגב לתגובה זו
    יכולים לשבת בבית לקבל חביות נפט פלוס מזוודה של דולרים לאחסון הנפט ויישאר עודף לרום ונערות שעשועים. אין צורך לצאת לים.
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.