הנפט פרץ את מחסום ה-50 דולר לחבית, זאת הסיבה העיקרית

עמית טל |
נושאים בכתבה נפט

הנפט ממשיך במסע ההתאוששות שלו. לאחר שנסחר בירידה של כמעט 1% בפתיחת המסחר, מחיר הזהב השחור זינק וסיים בעליה של מעל 1% ופרץ את הרמה הפסיכולוגית של 50 דולר לחבית. אמנם בשווקים רגילים לעקוב אחר התפתחויות גיאו פוליטיות או נתוני תפוקה בכל הקשר לתנודות במחיר החבית, אבל נראה שהגורם המרכזי כעת הוא דווקא שוק המט"ח ובעיקר מחירו של הדולר בעולם, שממשיך לצלול  גם היום מול המטבעות המובילים ומעניק רוח גבית לשוק האנרגיה. קורולציה מעניינת מתרחשת בין מחירו של הנפט ב2 העשורים האחרונים למחיר הדולר הדולר בעולם. הגרף הבא מציג את מחירו של הנפט (הקו הכתום)מול מחירו של ההופכי של הדולר (הקו הכחול).ניתן לראות כי קיימת קורלציה דיי חזקה בין השניים.(לחץ להגדלה) נחזור לשנת 2014: הפד' מסיים את  תוכנית הרכישות שלו ובמקביל האיחוד האירופאי מגביר את קצב ההדפסות. השילוב ביניהם יוצר חוסר איזון ששולח את הדולר להתחזקות אדירה ולצלילה של מחיר הנפט בכ-50%.נראה כי עתה, כאשר נראה כי הבנק המרכזי באירופה לא יוכל להמשיך בקצב הנוכחי של תוכנית הרכישות, היורו מבצע מהלך משמעותי כלפי מעלה והלחץ על מחירי הסחורות מוסר לאט לאט. בשנה האחרונה אנחנו רואים פער בין מחירו של הנפט שזינק מול הדולר שהתחזק במקביל (פער שנסגר בימים האחרונים). את פער הזה ניתן להסביר בקיצוץ בתפוקת הנפט שקיזזה את השפעת הדולר החזק. איך שזה נראה כעת, כל עוד הדולר ימשיך להיחלש הנפט ימשיך לעלות.

רבות דובר על הנפט בשנים האחרונות, נפילת הנפט בשנים האחרונות יוחסה בעיקר להתפתחות הטכנולוגיה בארה"ב שאיימה להציף את השוק. הנתונים השבועיים על המלאים ממשיכים להראות על גידול אדיר במקביל לגידול בתפוקה של החברות, ועם זאת, הנפט פורץ. ייתכן כי המשקיעים מסתכלים על הפרמטר הלא נכון?  

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הנחת צינור גז של נתגז
צילום: נתגז

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים

חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים

רן קידר |
נושאים בכתבה לוויתן שברון

חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

חן בר יוסף
צילום: שלומי אמסלם לעמ

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".