בלעדי

30 אלף שקל הפילו את אפריקה י"ג בכ-67%: הקרנות המחזיקות ייספגו

שוק האג"ח הקונצרני ריכז עניין היום ורשם עליות שערים אך תנועה אחת בשעה 16:24 הצליחה בכל זאת לבלוט
יוסי פינק |

שוק האג"ח הקונצרני ריכז היום תשומת לב רבה ורשם עליות שערים יפות, זאת לאחר שהבוקר פורסם דבר לאפשר למוסדיים לרכוש אג"ח קונצריות בשיעור של 3% מנכסיהם מבלי שיצטרכו לשערך את התשואה במקרה של הפסד על אותן ניירות. עם זאת, נייר בודד אחד רשם ירידה של לא פחות מ-67%.

האג"ח של אפריקה אגח יג צלל היום בשיעור זה לאחר שבשעה 16:24 נעשתה בו עסקה בודדת בסכום מינימלי של כ-30 אלף שקלים. עד לאותו רגע עמד שער האג"ח על 90 אגורות, בסיום סגר הנייר במחיר של 30 אגורות בלבד.

צריך לציין, הסיבה לכך שהנייר עמד הבוקר על 90 אגורות היא העובדה שמזה זמן רב לא נעשה כל עסקה משמעותית בנייר, זאת מלבד עסקת ג'מבו מתואמת ב-7 לספטמבר בהיקף של 1.78 מיליון שקלים שנעשתה לפי שער של 91 אגורות ולא הזיזה את השער כלפי מטה. העסקה הקודמת הייתה באמצע חודש מאי.

אם כן, השער של אפריקה י"ג התאים את עצמו היום למצב השוק ולמעשה יישר קו עם שאר הניירות של אפריקה אבל מי שהולך לספוג את המכה האמיתית הן קרנות הנאמנות שמחזיקות בנייר, שהרי ברגע אחד הנייר בו הן מחזיקות נחתך ב-67% ומחר אנחנו נראה את הפגיעה בתשואות הקרנות.

ממבט זריז בכפתור "" של אתר Bizportal עולה כי פיא אגח חברות והמרה היא הקרן המחזיקה בסכום הגדול ביותר - בהיקף כולל של 3.87 מיליון שקלים. עם זאת, הפגיעה בקרן של פיא תהיה קטנה יחסית, כיוון ששיעור האחזקה שלה באפריקה י"ג מתוך נכסי הקרן כולה עומד על 0.48% בלבד.

לכאורה נראה כי הקרן יובנק 20-80 היא זו שצפויה לחטוף את המכה הקשה ביותר, שכן לפי נתוני סוף אוגוסט, הקרן החזיקה בסכום של 730 אלף שקלים מאפריקה י"ג (שיעור משמעותי יחסית - 3.23% מהקרן כולה). עם זאת, קובי שגב מיו-בנק אמר בתגובה ל-Bizportal כי "נכון להיום בבוקר הקרן של יו-בנק לא החזיקה בשקל אחד מאג"ח י"ג של אפריקה וכי הקרן הייתה בצד המוכר באותה עסקה מה-7 לספטמבר".

הקרנות הנוספות שמחזיקות בנייר נכון לסוף אוגוסט הן אקסלנס אג"ח חברות (688 אלף שקל), פריזמה אקספרט אינפלציה (שמחזיקה ב-174 אלף שקל) ואיפקס אג"ח + 20 (שמחזיקה ב-161 אלף שקל). אך בהחלט ייתכן כי חלק מהקרנות מכרו את האחזקה מבעוד מועד (כלומר ב-7 לספטמבר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנרגיה גרעינית (דאלי אי)אנרגיה גרעינית (דאלי אי)

שינוי במדיניות האנרגיה האמריקאית: יותר גרעין ודלק פוסילי, פחות אנרגיה מתחדשת

המשרד האמריקאי לאנרגיה עובר שינויי עומק שמעצבים מחדש את סדר העדיפויות האנרגטי של ארה״ב, לצד מהלך בינלאומי משמעותי מול סעודיה, חיבור טכנולוגי בין יצרנית כורים גרעיניים למיקרוסופט שתספק AI שיסייע ברגולוציה; בנוסף, הממשל מאריך את לוח הזמנים עבור פרויקט דלק גרעיני מתקדם

רן קידר |

מזכיר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, חשף ארגון מקיף מחדש של מחלקת האנרגיה (DOE), במהלך רחב שמגדיר מחדש את מבנה הכוח הפנימי של הסוכנות ואת סדרי העדיפויות בתחום האנרגיה בארה״ב. המבנה החדש מציב את המינהל הלאומי לביטחון גרעיני (NNSA) כאחד משלושת הגופים המרכזיים המדווחים ישירות למזכיר ולסגנו, לצד תתי-המזכיר לענייני אנרגיה ולמדע. בדומה לשינויים קודמים במשרדי ממשל רפובליקניים, המהלך מעביר חלק מהפעילויות תחת משרדים חדשים ומקבצים תחומי ליבה תחת כותרות אסטרטגיות חדשות.

במסגרת השינויים, משרד האנרגיה העביר את משרד האנרגיה הגרעינית תחת תת-המזכיר לאנרגיה, תוך איחוד חלקים ממשרד פריסת הרשת ומשרד הדגמות האנרגיה הנקייה עם הפעילות הגרעינית. צעד זה מדגיש את השאיפה להעמיק את השימוש באנרגיה גרעינית הן לצורכי חשמל אזרחיים והן לצורכי הגנה. מעבר לכך, הרפורמה החדשה מחזקה את מעמדם של תחומי דלקים פוסיליים, מינרלים קריטיים וטכנולוגיות גרעיניות מתקדמות, בעוד שתחומים כמו אנרגיה מתחדשת, רשתות חשמל ויעילות אנרגטית מאבדים סמלית את מעמדם העצמאי.

ובמלים פשוטות, המבנה הרגולטורי משתנה בהתאם למדיניות ממשל טראמפ. ולא רק זאת, ניתן לראות בבירור כיצד המדיניות הגיאו-פוליטית עובדת במקביל למדיניות האנרגיה, שתכליתה המרכזית היא למצב את ארה"ב במרכז המירוץ ל-AI, שמצריך כמויות אדירות של אנרגיה, ולנתק את התלות של ארה"ב בגורמים זרים. 

הסכם גרעין אזרחי בין ארה״ב לסעודיה: הסדרה, טכנולוגיה ולגיטימציה

במקביל לשינויים הפנימיים, הבית הלבן הודיע כי נשיא ארה״ב דונלד טראמפ ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן חתמו על הסכם גרעין אזרחי, צעד משמעותי הממסד לראשונה שיתוף פעולה גרעיני בין וושינגטון לריאד. לפי מסמך רשמי של הבית הלבן, ההסכם מבסס שיתוף פעולה אזרחי ומאשר כי חברות אמריקאיות יהיו הספק העיקרי של טכנולוגיה גרעינית עבור פרויקטים עתידיים בממלכה, תחת סטנדרטים אמריקאיים של אי-הפצת נשק גרעיני.

מזכיר האנרגיה כריס רייט הדגיש כי ההסכם כולל מנגנוני פיקוח דו-צדדיים, ומטרתו ליצור שותפות גרעינית מסוג חדש בין המדינות. לדבריו, מדובר ב-"שילוב בין טכנולוגיה אמריקאית מתקדמת לבין התחייבות הדוקה לבטיחות ולאי-הפצה". ההסכם צפוי להשפיע על תעשיית האנרגיה במזרח התיכון ועל קשרי המסחר בין ארה״ב לסעודיה בעשורים הקרובים.