בלעדי

30 אלף שקל הפילו את אפריקה י"ג בכ-67%: הקרנות המחזיקות ייספגו

שוק האג"ח הקונצרני ריכז עניין היום ורשם עליות שערים אך תנועה אחת בשעה 16:24 הצליחה בכל זאת לבלוט
יוסי פינק |

שוק האג"ח הקונצרני ריכז היום תשומת לב רבה ורשם עליות שערים יפות, זאת לאחר שהבוקר פורסם דבר לאפשר למוסדיים לרכוש אג"ח קונצריות בשיעור של 3% מנכסיהם מבלי שיצטרכו לשערך את התשואה במקרה של הפסד על אותן ניירות. עם זאת, נייר בודד אחד רשם ירידה של לא פחות מ-67%.

האג"ח של אפריקה אגח יג צלל היום בשיעור זה לאחר שבשעה 16:24 נעשתה בו עסקה בודדת בסכום מינימלי של כ-30 אלף שקלים. עד לאותו רגע עמד שער האג"ח על 90 אגורות, בסיום סגר הנייר במחיר של 30 אגורות בלבד.

צריך לציין, הסיבה לכך שהנייר עמד הבוקר על 90 אגורות היא העובדה שמזה זמן רב לא נעשה כל עסקה משמעותית בנייר, זאת מלבד עסקת ג'מבו מתואמת ב-7 לספטמבר בהיקף של 1.78 מיליון שקלים שנעשתה לפי שער של 91 אגורות ולא הזיזה את השער כלפי מטה. העסקה הקודמת הייתה באמצע חודש מאי.

אם כן, השער של אפריקה י"ג התאים את עצמו היום למצב השוק ולמעשה יישר קו עם שאר הניירות של אפריקה אבל מי שהולך לספוג את המכה האמיתית הן קרנות הנאמנות שמחזיקות בנייר, שהרי ברגע אחד הנייר בו הן מחזיקות נחתך ב-67% ומחר אנחנו נראה את הפגיעה בתשואות הקרנות.

ממבט זריז בכפתור "" של אתר Bizportal עולה כי פיא אגח חברות והמרה היא הקרן המחזיקה בסכום הגדול ביותר - בהיקף כולל של 3.87 מיליון שקלים. עם זאת, הפגיעה בקרן של פיא תהיה קטנה יחסית, כיוון ששיעור האחזקה שלה באפריקה י"ג מתוך נכסי הקרן כולה עומד על 0.48% בלבד.

לכאורה נראה כי הקרן יובנק 20-80 היא זו שצפויה לחטוף את המכה הקשה ביותר, שכן לפי נתוני סוף אוגוסט, הקרן החזיקה בסכום של 730 אלף שקלים מאפריקה י"ג (שיעור משמעותי יחסית - 3.23% מהקרן כולה). עם זאת, קובי שגב מיו-בנק אמר בתגובה ל-Bizportal כי "נכון להיום בבוקר הקרן של יו-בנק לא החזיקה בשקל אחד מאג"ח י"ג של אפריקה וכי הקרן הייתה בצד המוכר באותה עסקה מה-7 לספטמבר".

הקרנות הנוספות שמחזיקות בנייר נכון לסוף אוגוסט הן אקסלנס אג"ח חברות (688 אלף שקל), פריזמה אקספרט אינפלציה (שמחזיקה ב-174 אלף שקל) ואיפקס אג"ח + 20 (שמחזיקה ב-161 אלף שקל). אך בהחלט ייתכן כי חלק מהקרנות מכרו את האחזקה מבעוד מועד (כלומר ב-7 לספטמבר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

שברון נכנסת לתחום חדש, האם זה ישפיע על לוויתן ותמר?

שברון ו-AI - מקימה פרויקט חדשני בטקסס: תחנת כוח מבוססת גז טבעי שתוכננה במיוחד עבור מרכז נתונים; הנהלת החברה רואה ביקושים גדולים לאנרגיה בזכות ה-AI; האם פעילות כזו יכולה לקום בישראל ולשלב בין הגז במאגרים למרכזי נתונים?

רן קידר |
נושאים בכתבה שברון גז טבעי

הנהלת שברון החליטה על פרויקט ראשון - אספקת חשמל לעולמות הדאטה והבינה המלאכותית. החברה בחרה באזור מערב טקסס כאתר ראשון לפרויקט חדשני: תחנת כוח מבוססת גז טבעי שתוכננה במיוחד עבור מרכז נתונים. זה מהלך ראשון מסוגו עבור חברת האנרגיה, שבמשך שנים התמחתה בעיקר בקידוחי נפט וגז. זה פרויקט הנדסי גדול, וגם תזוזה אסטרטגית לתחום אספקת החשמל למרכזי נתונים ולשימושי בינה מלאכותית.

התחנה צפויה להפיק עד 5,000 מגה-וואט בעתיד, ובשלב הראשון תגיע ל-2,500 מגה-וואט, יותר מתפוקתם של שני כורים גרעיניים. מדובר בפרויקט שיפעל "מאחורי הרשת", כלומר לא יחובר ישירות לרשת החשמל הציבורית, מה שיאפשר גמישות תפעולית וחיסכון בעלויות חיבור והולכה. שברון, שמפיקה כמויות גז אדירות באזור ה-Permian Basin, מתכננת להשתמש במשאב המקומי כדי ליצור יתרון תחרותי משמעותי.

עבור שברון, זה מעבר חד ממודל עסקי מבוסס נפט וגז, למודל אספקה ישירה של שירותי אנרגיה. החברה רואה בכך מהלך שיכול למנף את יתרונותיה הגיאוגרפיים, הלוגיסטיים והטכנולוגיים.

האם שברון תרצה להקים בישראל תחנת כוח ייעודית?

על פניו יש לישראל את כל הסיבות הטובות שיוקם בה מרכז נתונים ענק ויהיה צורך לספק לו אנרגיה לרבות בתחנות כוח ייעודיות של שברון שיקבלו גז טבעי מהמאגרים. ראשית, יש כאן ידע, יש כאן את אנבידיה, יש כאן חברות הייטק רבות שמצריכות ודורשות יכולות עיבוד גדולות ובהחלט זה יכול להיות מקום שבו יהיו שרתי ענק שיפעילו את מאחרי הקלים של עיבוד הבינה המלאכותית. אחרי הכל זה צריך להיות מפוזר בעולם, וזה יהיה גם במזרח התיכון. ישראל מועמדת, אבל ערב הסעודית שהיא אחת מהמדינות הגדולות בעולם בהשקעה ב-AI יכולה להיות גם חזקה ומובילה בדטה סנטרים ושרתים לתחום. 

היתרון של ישראל הוא ששברון מחזיקה גם במאגרי הגז המקומיים - 25% בתמר, 40% בלוויתן ויש לה אינטרס וסינרגיה לעשות את זה כאן. אבל, יש מכסות של שימושים בגז טבעי כי רוצים ובצדק להשאיר שנים של גז לדורות הבאים, ולכן מלכתחילה לא ברור אם פעילות כזו ישימה. מעבר לכך, הבירוקרטיה של הקמת תחנות כוח מאוד איתית וזמן ההקמה אצלנו הוא מעל 7 שנים. קשה לראות את שברון מחכה כל כך הרבה זמן. ועניין נוסף - צריך את החברו שיקימו כאן שרתי ענק - מדובר בחברות רבות, והתחום הזה מתפוצץ. לחברות האלו, לרבות אורקל, קורווייב ואחרות, יש כאן יתרונות, אבל כפי שניתן להתרשם הדרך ארוכה. 


מייק ווירז שברון
צילום: שברון

לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור

שברון צופה ירידה במחירי הנפט ב-2026, עלייה בגז בטווח הקרוב וירידה בהמשך בשל עודפי היצע מהמפרץ והמזרח התיכון

רן קידר |
נושאים בכתבה שברון גז טבעי


חברת שברון ששותפה במאגרי הגז לוויתן ותמר, מעריכה כי שוק האנרגיה העולמי נכנס לתקופה של שינויים עמוקים, בעיקר על רקע הגידול הצפוי בהיצע מצד מדינות אופ"ק ובעלות בריתן. לדברי מנכ"ל החברה, מייק וורת', בראיון לבלומברג, מחירי הנפט צפויים להיות תחת לחץ משמעותי בשנה הבאה, כאשר ספקיות נפט גדולות שביצעו קיצוצי תפוקה בשנים האחרונות צפויות להזרים מחדש לשוק כמויות ניכרות של נפט, בעיקר ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.



הביקוש לגז טבעי צפוי להישאר לדבריו יציב ואף לגדול בצורה ליניארית, זאת בין היתר בשל הצורך של מדינות רבות לגוון את מקורות האנרגיה שלהן ולצמצם תלות בפחם ובנפט מזהמים. אולם, לקראת סוף העשור, צפוי שיבשילו מיזמים חדשים באזור המפרץ, לרבות פרויקטים משמעותיים בקטר, ערב הסעודית והאיחוד האמירויות, וגם פרויקטים במזרח התיכון וכתוצאה מכך ההיצע יעלה על הביקוש, "לפחות באופן זמני". זה עלול להוביל לגישתו לירידה במחירי הגז הטבעי וירידה במחירי ה־LNG (גז שהופך לנוזל ומועבר ממקום למקום).

שוק הגז הטבעי וה-LNG הפך בשנים האחרונות לאחד המרכזיים והמשפיעים ביותר בתחום האנרגיה העולמית, בעיקר על רקע המעבר מדלקים מזהמים יותר כמו פחם ונפט לפתרונות נקיים יחסית.



גז טבעי הוא דלק פוסילי שמצוי מתחת לפני הקרקע, וכולל בעיקר מתאן. עם זאת, הוא עדיף על פחם ונפט מבחינת פליטות וזיהום. הבעיה המרכזית בגז היא השינוע: כיוון שהוא גז, קשה להוביל אותו למרחקים. לכן במדינות כמו ארצות הברית, רוסיה, קטר ואוסטרליה פותחו מתקנים להפיכתו לנוזל, וכך בעצם נוצר ה-LNG שמאפשר שינוע ימי במכליות מיוחדות, ולאחר מכן הפיכתו של הנוזל חזרה לגז במדינת היעד.

שוק ה־LNG הפך בשנים האחרונות לאסטרטגי במיוחד. מדינות כמו יפן, הודו, סין ומדינות רבות באירופה מסתמכות על יבוא גז טבעי כדי לענות על צורכי האנרגיה שלהן. המשבר בין רוסיה לאוקראינה, גרם לאירופה להאיץ את המעבר לייבוא LNG מארצות הברית וממדינות המפרץ.