בלעדי

30 אלף שקל הפילו את אפריקה י"ג בכ-67%: הקרנות המחזיקות ייספגו

שוק האג"ח הקונצרני ריכז עניין היום ורשם עליות שערים אך תנועה אחת בשעה 16:24 הצליחה בכל זאת לבלוט
יוסי פינק |

שוק האג"ח הקונצרני ריכז היום תשומת לב רבה ורשם עליות שערים יפות, זאת לאחר שהבוקר פורסם דבר לאפשר למוסדיים לרכוש אג"ח קונצריות בשיעור של 3% מנכסיהם מבלי שיצטרכו לשערך את התשואה במקרה של הפסד על אותן ניירות. עם זאת, נייר בודד אחד רשם ירידה של לא פחות מ-67%.

האג"ח של אפריקה אגח יג צלל היום בשיעור זה לאחר שבשעה 16:24 נעשתה בו עסקה בודדת בסכום מינימלי של כ-30 אלף שקלים. עד לאותו רגע עמד שער האג"ח על 90 אגורות, בסיום סגר הנייר במחיר של 30 אגורות בלבד.

צריך לציין, הסיבה לכך שהנייר עמד הבוקר על 90 אגורות היא העובדה שמזה זמן רב לא נעשה כל עסקה משמעותית בנייר, זאת מלבד עסקת ג'מבו מתואמת ב-7 לספטמבר בהיקף של 1.78 מיליון שקלים שנעשתה לפי שער של 91 אגורות ולא הזיזה את השער כלפי מטה. העסקה הקודמת הייתה באמצע חודש מאי.

אם כן, השער של אפריקה י"ג התאים את עצמו היום למצב השוק ולמעשה יישר קו עם שאר הניירות של אפריקה אבל מי שהולך לספוג את המכה האמיתית הן קרנות הנאמנות שמחזיקות בנייר, שהרי ברגע אחד הנייר בו הן מחזיקות נחתך ב-67% ומחר אנחנו נראה את הפגיעה בתשואות הקרנות.

ממבט זריז בכפתור "" של אתר Bizportal עולה כי פיא אגח חברות והמרה היא הקרן המחזיקה בסכום הגדול ביותר - בהיקף כולל של 3.87 מיליון שקלים. עם זאת, הפגיעה בקרן של פיא תהיה קטנה יחסית, כיוון ששיעור האחזקה שלה באפריקה י"ג מתוך נכסי הקרן כולה עומד על 0.48% בלבד.

לכאורה נראה כי הקרן יובנק 20-80 היא זו שצפויה לחטוף את המכה הקשה ביותר, שכן לפי נתוני סוף אוגוסט, הקרן החזיקה בסכום של 730 אלף שקלים מאפריקה י"ג (שיעור משמעותי יחסית - 3.23% מהקרן כולה). עם זאת, קובי שגב מיו-בנק אמר בתגובה ל-Bizportal כי "נכון להיום בבוקר הקרן של יו-בנק לא החזיקה בשקל אחד מאג"ח י"ג של אפריקה וכי הקרן הייתה בצד המוכר באותה עסקה מה-7 לספטמבר".

הקרנות הנוספות שמחזיקות בנייר נכון לסוף אוגוסט הן אקסלנס אג"ח חברות (688 אלף שקל), פריזמה אקספרט אינפלציה (שמחזיקה ב-174 אלף שקל) ואיפקס אג"ח + 20 (שמחזיקה ב-161 אלף שקל). אך בהחלט ייתכן כי חלק מהקרנות מכרו את האחזקה מבעוד מועד (כלומר ב-7 לספטמבר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

קרן העושר התבקשה להקצות כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל

רן קידר |

משרד האנרגיה והתשתיות ביקש להקצות 385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל.

הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.

לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:

1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.

2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.

אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

קרן העושר התבקשה להקצות כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל

רן קידר |

משרד האנרגיה והתשתיות ביקש להקצות 385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל.

הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.

לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:

1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.

2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.