יוניטרוניקס עם רבעון שיא: הכנסות של 55 מיליון שקל, רווח גולמי של 27.8 מיליון שקל
יוניטרוניקס יוניטרוניקס -1.39% המפתחת ומשווקת מוצרי אוטומציה תעשייתית ונמצאת בשליטת קרן פימי (49.6%) פרסמה את דוחותיה לרבעון השלישי בו דיווחה על תוצאות שיא. בשורה העליונה החברה דיווחה על הכנסות שיא 54.9 מיליון שקל לעומת הכנסות של 34.3 מיליון שקל ברבעון המקביל, זינוק של 60%. צבר ההזמנות של החברה עמד 76.7 מיליון שקל לעומת 84.8 מיליון שקל בתחילת השנה, וזאת, לדברי החברה, על רקע קיצור זמני האספקה של החברה נוכח זמינות גבוהה יותר של רכיבים אלקטרוניים.
הרווח הגולמי הסתכם ב-27.8 מיליון שקל (50.7% מההכנסות), גידול של כ-74% בהשוואה לרווח גולמי של 16 מיליון שקל (46.6% מההכנסות) בתקופה המקבילה ב-2022. הגידול ברווחיות הגולמית נבע בעיקרו מירידה בשיעור העלויות הקבועות לאור הגידול המשמעותי במכירות.
הרווח התפעולי הסתכם לסך של כ-14.1 מיליון שקל, גידול של מעל ל-150% בהשוואה לרווח תפעולי של 5.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ב- 13.6 מיליון שקל, מעל פי 6 בהשוואה לרווח נקי של 2.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ונובע מהגידול הניכר במכירות והשיפור ברווחיות.
החברה ייצרה מזומנים מפעילות שוטפת בהיקף של 18.3 מיליון שקל במהלך הרבעון השלישי ומתחילת השנה ייצרה מזומנים מפעילות שוטפת בהיקף כולל של 46.1 מיליון שקל. ההון עצמי של החברה עמד על כ-71.1 מיליון שקל, כ-48.4% מסך המאזן. בחודש ספטמבר שילמה החברה דיבידנד בהיקף של 28.5 מיליון שקל.
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יוניטרוניקס משתתפת בצער משפחות חללי מלחמת חרבות ברזל, שולחת איחולי החלמה מהירה לפצועים ומתפללת לשלום חיילי וחיילות צה"ל ולהחזרת כל החטופים והנעדרים בהקדם ובשלום הביתה", הוסיף מנכ"ל החברה עמית הררי, "עיקר פעילותה של יוניטרוניקס מוכוון יצוא, ומכאן שהחשיפה של החברה להשלכות המלחמה מוגבלת. כלל מערכי החברה עובדים באופן סדיר ונכון להיום לא קיימת השפעה ישירה מהותית של המלחמה על הפעילות העסקית של החברה. אנו נמשיך ונתמיד ביישום האסטרטגיה העסקית מתוך כוונה למנף את היתרונות התחרותיים שלנו בשווקי היעד המרכזיים".
בשנת 2019 פוצלו יוניטרוניקס ויוטרון, והמניה של יוניטרוניקס החלה להיסחר ב-14 במרץ 2019, מאז עלתה המניה ב -230%. שווי החברה כיום עומד על 427 מיליון שקל, והיא חולקת את ההצלחה עם המשקיעים - היא התחילה לחלק דיבידנדים במאי 2021 ומאז חילקה 73.5 מיליון שקל, מהם 38.5 מיליון שקל ב-2023. מתחילת 2023 רשמה רווח נקי של 32 מיליון שקל - גידול של 150% בהשוואה לתקופה המקבילה.
דווקא יוטרון היא זו שנפלה מאז, המנייה שלה ירדה ב-78%, וזאת למרות שלה היה חלום הייטקי בצורת החנויות האוטמוטיות.
מניית יוניטרוניקס נסחרת במחיר של 30.8 שקל למנייה ושווי שוק של 430 מיליון שקל. מתחילת השנה עלתה המנייה ב-111.6%.
- 2.המשקיע הנבון 27/11/2023 15:35הגב לתגובה זוגילוי נאות מחזיק במניה
- 1.מנהל כספים 27/11/2023 15:13הגב לתגובה זואין נזילות ויש קרן של שלומי ארדן שרק מוכר שם בלי סוף...ללא סיבה נראית לעין המניה שווה 50 ש"ח קלללל

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

אל על מזנקת 4.7% בית שמש 3% - ת"א 90 עובר לעליות
אחרי מגמה שלילית מהפתיחה מדד ת"א 90 נצבע בירוק נתמך בעליות באל על ובמניות הביטחוניות; מניות הביטוח עדיין מתממשות; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית
המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר שהחל במגמה שלילית רוחבית, עובר למגמה מעורבת כשת"א 35 יורד כ-0.3%, לעומתו ת"א 90 עולה 0.2%.
במבט על הסקטורים
המרכזיים הירידות גם מתמתנות, מדד הבנקים בירידה של 0.1%, ומדד הביטוח ומד על ירידה של 1%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא
שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב
לכם לדעת
השוק עלה אתמול על
חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך
פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.