דורון בלשר אורמת
צילום: ניר סלקמן
דוחות

הכנסות של 205 מיליון דולר ברבעון: אורמת עוקפת את התחזיות

רשמה רווח מתואם של 73 סנט למניה לעומת צפי האנליסטים לרווח של 48 סנט למניה; צופה רווח של 56 סנט למניה על הכנסות של 211 מיליון דולר ברבעון הנוכחי
איציק יצחקי |

חברת אורמת טכנולוגיות אורמת טכנו 2.05% העוסקת בפיתוח וייצור טורבינות כח להספקת אנרגיה חשמלית ובפיתוח פרויקטי אנרגיה חילופית, פרסמה את הדוחות שלה לרבעון הרביעי של 2022 בהם רשמה רווח של 73 סנט למניה, וגברה על צפי האנליסטים ל-48 סנט למניה - פער של 52%.

אורמת רשמה הכנסות של 205.49 מיליון דולר ברבעון האחרון וגברה על הצפי להכנסות של 199.33 מיליון דולר. ברבעון המקביל היא רשמה הכנסות של 190.99 מיליון דולר.

מניית אורמת טכנולוגיות הוסיפה כ-3% מתחילת השנה לעומת עלייה של 4.1% ב-S&P 500. אז נכון, היא השיגה ביצועים נמוכים מהשוק השנה. אפשר להסתכל גם על תחזית הרווחים כדי ללמוד יותר - החברה צופה רווח של 56 סנט למניה על הכנסות של 211.06 מיליון דולר ברבעון הנוכחי (בשוק ציפו להכנסות של 215.7 מיליון דולר), ורווח של 1.91 דולר למניה על הכנסות של 869.05 מיליון דולר ב-2023 כולה (מול צפי להכנסות של 865.61 מיליון דולר). החברת מפרסמת תחזית EBITDA מתואם בשנת 2023 של 480 מיליון דולר עד 510 מיליון דולר, גידול של עד 17% לעומת שנת 2022.

דורון בלשר, מנכ"ל אורמת: "הרבעון הרביעי היווה סיום חזק לשנה מצוינת, עם צמיחה של 10.7% בהכנסות מכל שלושת מגזרי הפעילות. אנו ממשיכים להתקדם לקראת השגת היעדים ארוכי הטווח שלנו, ובמהלך 2022 הוספנו 78 מגה-וואט של כושר ייצור חדש. כמו כן, חתמנו על הסכמים ארוכי טווח למכירת חשמל גיאותרמי ושירותי אגירה בהיקף של עד 365 מגה-וואט בתנאים משופרים. בנוסף, אנו רואים התאוששות ניכרת במגזר המוצרים עם הכנסות גבוהות משמעותית, רווחיות גבוהה יותר וחוזים חדשים אשר הגדילו את צבר ההזמנות לרמות שלפני מגפת הקורונה, מה שמעיד על עלייה בביקוש העולמי לחשמל גאותרמי.

 

"במבט קדימה לשנת 2023, אנו צופים  ליהנות מתרומתן של תחנות הכוח הגיאותרמיות והסולאריות החדשות במגזר החשמל אשר החלו לפעול במחצית השנייה של שנת 2022, בנוסף, במהלך השנה, אנו  מצפים להוסיף לפורטפוליו כ-170 מגה-וואט מהם 66 מגה-וואט במגזר החשמל ו-104 מגה-וואט במגזר האגירה. כמו כן, אנו מצפים לשיפור בתוצאות מגזר המוצרים הודות לצבר מוצרים של כ- 148 מיליון דולר.

 

בחברה מצפים להשיג צמיחה של 10% עד 17% ב-EBITDA המתואם בשנת 2023 אשר יסתכם בטווח של 480-510 מיליון דולר הודות לתוספת הייצור של 170 מגה-וואט במהלך השנה. על בסיס שנתי, נכסים אלה צפויים להוסיף בשנים שלאחר מכן בין 25-30 מיליון דולר של EBITDA מתואם לעומת שנת 2023 בה יפעלו חלק מהשנה.

 

עוד הוסיפו בחברה כי "אנו ממשיכים לראות רוח גבית חזקה ברחבי העולם בדרישה לאנרגיה מתחדשת והיא באה לידי ביטוי בהטבות מס בארה"ב, אשר צפויים להקטין את צרכי ההון שלנו ולהגדיל את הרווח למניה בשנים הקרובות, ובנוסף יגדילו את הביקוש לאנרגיה גיאותרמית ואגירת אנרגיה על רקע התנודות במחירי הדלקים והמחויבות להפחתת הפליטות. אנחנו ממשיכים בתוכנית להגדלת כושר הייצור במגזרי החשמל והאגירה, עם פוטנציאל להוסיף כ-700 מגה-וואט עד סוף שנת 2025. אנו צופים כי תהיה לכך השפעה חיובית על המכירות והרווחיות בעתיד, כמו גם על הצמיחה ב-EBITDA. אנו מאמינים כי האסטרטגיה שלנו, הנכסים האיכותיים ומבנה העלויות היעיל ממצבים את אורמת לצמיחה משמעותית בסביבה הנוכחית והעתידית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.