קנאביס
צילום: PIXABAY
ראיון

"אינטרקיור הציגה צמיחה מואצת ברבעונים האחרונים. כיוון השוק כעת הוא כמובן המשך צמיחה"

אלכס רבינוביץ', מנכ"ל אינטרקיור, בראיון מיוחד - "גם בימין וגם בשמאל יש קונצנזוס מלא על הצורך בלגליזציה ואסדרה של תחום הקנאביס; איך הלגליזציה תשפיע על החברה, מהם מנועי הצמיחה, מתי החברה תירשם בנאסד"ק והאם החברה תמכור בעולם בהיקפים גדולים?
סתיו קורן | (11)

ממשלה קבועה טובה לשוק הקנאביס. הלגליזציה ואסדרה מלאה של שוק הקנאביס (הסדרה רגולטורית) צריכה ממשלה יחסית יציבה, כזו שתוכל להשלים מהלכים. בשנתיים האחרונות האסדרה נתקעה, אולי עכשיו יהיה שינוי. 

מהלך האסדרה שהחל בממשלה הקודמת, אבל לא הגיע לכדי מימוש, נועד, בין היתר, לעזור לכלכלה המקומית לחזור לצמיחה ולסגור את החור שנוצר בתקציב בעקבות הקורונה. תחום הקנאביס עשוי להיות מחולל צמיחה משמעותי במשק. 

 

אז נראה שהסיכויים ליישום רפורמת הלגליזציה משתפרים כעת, על הסיכויים הגוברים להקמת ממשלה. אבל איך בכלל הלגליזציה תשפיע על החברות והשוק המקומי? אלכס רבינוביץ' המנכ"ל של אינטרקיור -0.07% , חברת הקנאביס הגדולה בישראל, שאינו מרבה להתראיין, מעריך כי "תהליך קידום הלגליזציה מאוד משמעותי לאינטרקיור ולכל חברות הקנאביס".

>> אינטרקיור: ההכנסות צמחו פי 8 ל-33 מ' ש'; האבידה - 10 מיליון שקל

"באופן טבעי מדובר באסדרה של שוק הגדול משמעותית משוק הקנאביס הרפואי, כש-27% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל משתמשת באופן תדיר בקנאביס.

"צריך לזכור שמרביתם הם אנשים נורמטיביים לחלוטין שנאלצים לרכוש מוצרי קנאביס בשוק לא מסודר, ללא פיקוח וללא מס למדינה. מדובר בשוק שחור של מיליארדי שקלים ויש לזה השלכות חברתיות וכלכליות משמעותיות. עם זאת, צריך לזכור כי תחת תהליך הרפורמה הידועה, גם בתור לגליזציה הקנאביס עדיין מוגדר כסם מסוכן, ואין כוונה להפוך אותו למוצר זמין בכל פיצוציה".

איך יתנהל תהליך הלגליזציה? 

"לדעתי התהליך יתחיל באי הפללה, כלומר האוכלוסייה הבגירה תוכל להמשיך לצרוך קנאביס לשימוש פנאי ללא חשש מעבירה פלילית. השלב השני הינו הסדרת אספקת הקנאביס לצרכי פנאי. כלומר אותם 27% מהאוכלוסייה הבגירה יוכלו לרכוש את המוצרים, לא בשוק השחור אלא בצורה מוסדרת לפי המודלים שיושמו בהצלחה בעולם, שילוב של המודל הקנדי והמודל בקולורדו.

"בהתאם, צרכנים יוכלו לרכוש כמות יומית מוגבלת של קנאביס לצרכי פנאי בחנויות ייעודיות לממכר קנאביס, חנויות שנדרשות לרישיון ייעודי ומפוקחות על ידי כלל הגורמים. בחנויות מפוקחות אלו ניתן יהיה אפשר למצוא שלל מוצרי קנאביס לצרכי פנאי שיוצרו תחת פיקוח ובהתאם לרגולציה. הכוונה של הרגולטור היא לאפשר מודל דומה למודל המוצלח של אותן מדינות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איך אינטרקיור נערכת ללגליזציה?

"אינטרקיור נערכת לאסדרת שוק הפנאי ובין השאר הקמנו את אתר הגידול הגדול והמתקדם בישראל. האתר גידול יוכל לתמוך גם בשוק הפנאי וזה לצד שיתופי פעולה אסטרטגיים ובלעדיים עם החברות הקנאביס המובילות בעולם. 

ללגליזציה יש גם מתנגדים. היא לא עניין בטוח.   

"גם בימין וגם בשמאל יש קונצנזוס מלא על הצורך באסדרה של תחום הקנאביס ותחום הפנאי - השימוש בקנאביס באוכלוסייה הבוגרת. מבחינה כלכלית המדינה מעוניינת בזה. המדינה מפסידה מכך שאין עדיין לגליזציה. היא מפסידה מקומות עבודה, מנועי צמיחה וגם הכנסות משמעותיות ממיסים אז אין ספק שזהו רק עניין של זמן".

בנוסף לשוק הפנאי יש את מוצרי הקנאביס לשוק הרפואי. איך אתם מתקדמים שם?

"אנחנו מתקדמים בשוק הרפואי, וערוכים גם להשלמת הרפורמה של מוצרי ה-CBD, אשר לא קשורה ללגליזציה של קנאביס למטרות פנאי. מדובר על מוצרים בעלי סגולות רפואיות המסייעות בהורדת מתח, חרדה, כאב ומסייעות בשיפור השינה. וזאת ללא השפעה משכרת (פסיכואקטיבית) המאפיינת את הקנאביס. מוצרי CBD זמינים לציבור הרחב במדינות רבות בכללם ארה״ב ואירופה ללא צורך במרשם או רישיון. 

"החרגת מרכיב ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים היא רפורמה שהיתה קרובה להשלמה, בהובלת סגן השר יואב קיש ושר הבריאות כבר חתם עליה. אך היא נעצרה בעקבות התפזרות הכנסת. אנו מאמינים כי כל ממשלה שתקום תשלים את ההליך ותאפשר יצור, שיווק ומכירה של מוצרי CBD בישראל.

"יש לנו שיתוף פעולה אסטרטגי ובלעדי עם שרלוט'ס ווב, החברה המובילה בעולם בתחום זה. אינטרקיור ושרלוט'ס ווב הכריזו כי בכוונתן להפוך את ישראל למרכז פיתוח וייצוא של מוצרי CBD איכותיים למדינות רבות בעולם".

מהם מנועי הצמיחה שלכם?

"אינטרקיור היא לא רק חברה צומחת היא גם חברה רווחית, אנחנו מציגים צמיחה יחסית מואצת בארבעת הרבעונים האחרונים. כיוון השוק כעת הוא כמובן המשך של צמיחה, ולשם בעצם השוק הולך והשוק מכוון. יש עדיין ערפל סביב חברות הקנאביס, אבל הערפל לאט לאט מתפזר.

"יש לנו מספר מנועי צמיחה, כמו המשך צמיחה של קו המוצרים שלנו, גם מגידול מקומי שכולל את האתר החדש שלנו בניר עוז. מדובר במתקן הגידול הגדול והמתקדם בישראל, שקיבל את הרישיון לאחר שנתיים של הקמה ואף לאחרונה השקנו את סדרת המוצרים הראשונה שגודלה שם.

"בנוסף אנחנו ממשיכים להרחיב את רשת בתי המרקחת המתמחה באספקת קנאביס רפואי "גבעול", כשכיום הרשת מונה 12 בתי מרקחת ברחבי הארץ, ואנחנו ממשיכים להתרחב, בין היתר באמצעות רכישה של בתי מרקחת נוספים במיקומים מרכזיים.

"מנוע הצמיחה השלישי הוא התרחבות גלובלית. אנחנו משכפלים ומעתיקים את המודל המוצלח שלנו בישראל למספר מדינות בחו"ל. לא מזמן פורסם שחתמנו על הסכם שבמסגרתו בעצם קיבלנו השקעה של עשרה מיליון יורו, תמורת 49% מהמפיצים באירופה, ואנחנו נמשיך ונתרחב בעוד מדינות בשנים הקרובות.

"מנוע הצמיחה האחרון הוא תהליך הקונסולידציה של השוק הישראלי. אנחנו מאמינים שהשוק יעבור תהליך קונסולידציה ואנחנו מובילים אותו. גייסנו לאחרונה כ-200 מיליון שקל, במסגרת הזו אנחנו מבצעים רכישות – רכשנו לאחרונה חברה מובילה נוספת בשם 'בטר', וגם התהליך הזה הוא מנוע צמיחה משמעותי שילך ויגדל להערכתי בשנתיים הקרובות.

"כמו כן, השלמנו את הייצוא הראשון של מוצרי התפרחות שלנו לאירופה, במסגרות שיתוף הפעולה עם הענקית הקנדית טילריי TILRAY INC, ואני מאמין שכבר בקרוב יהיו עוד משלוחים, לאירופה וגם למדינות נוספות.

עד כמה הייצוא משמעותי?

"הייצוא הוא משמעותי לטווח הבינוני-ארוך, אבל בטווח הקצר אנחנו לא מספיקים לספק את הביקוש המקומי למוצרים שלנו ושם אנחנו מתרכזים. לטווח הבינוני-ארוך אין ספק שישראל לא תהיה הטריטוריה מספר אחת של החברה, כרגע אנחנו באמת מתמודדים עם ביקושים חזקים למוצרים שלנו, עיקר האתגר זה להמשיך ולצמוח ולספק מוצרים איכותיים".

מה לגבי ההנפקה בנאסד"ק?

"לפני שנתיים היינו בתהליך הנפקה בנאסד"ק, הגענו קצת באיחור והשוק נסגר ולא היו תנאים שמאפשרים הנפקה. היום אנחנו בעצם מגיעים לנאסד"ק, אני יכול להגיד שאנחנו צפויים להנפיק בנאסד"ק עד סוף רבעון שני, הגשנו את הבקשה וכבר יש לנו טיקר בנאסד"ק וגייסנו סכומים משמעותיים. גייסנו 56 מיליון דולר, ממשקיעים אמריקאים מוסדיים מובילים מה שתומך במהלך. אין לנו כוונה לגייס כסף נוסף במהלך הרישום, אנחנו מעריכים שעד סוף יוני נתחיל להיסחר בנאדס"ק תחת הסימול INCR."

ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק מכהן כיו"ר החברה - מה החלק שלו בניהול החברה?

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    לא חושבים-נשלם בחיים 06/06/2021 21:22
    הגב לתגובה זו
    אין ספור מחקרים הראו שצרכני קנביס או מריחואנה מעורבים בתאונות עם מעורבים נכים ומתים ביחס של פי שמונה עד פי אחת עשרה. מי החמור שיעלה את כמות תאונות הדרכים הקטלניות ב שמונה מאות עד אלף מאה אחוזים
  • 9.
    שומר נפשו ירקח (ל"ת)
    קנבי 06/06/2021 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 06/06/2021 12:42
    הגב לתגובה זו
    עתיד ירוק בפתח ..
  • 7.
    רימון 06/06/2021 11:35
    הגב לתגובה זו
    תתחילו לשלם לרוכשי המנייה קצת ף
  • 6.
    רימון 06/06/2021 11:31
    הגב לתגובה זו
    מנייה מופסדת 50אחוז! אבל מנהלים בכירים לוקחים כסף במליוני שקלים רווחים ומשכורות, מי שהשקיע קצת באמונה לצמוח רק מופסד.. היכן אחריות של המנהלים??
  • 5.
    מנתח 06/06/2021 11:30
    הגב לתגובה זו
    מניה קאנטמד מאותו סקטור
  • 4.
    אמיר 06/06/2021 11:20
    הגב לתגובה זו
    פתחתי משתמש טלגרם קפצו אליי מיד עשרות קבוצות קנאביס, אין טעם למחוק כי על כל אחת צצות עוד שתיים , אז עם ישראל צורך ובגדול אולי כדאי להסדיר. רק למען הסר ספק, אני לא משתמש אבל לא פוסל
  • 3.
    אלכס הוא אלוף עולם - יש מאחורי 5 אקזיטים (ל"ת)
    חבר 06/06/2021 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השקיעים עדין לא מאמינים שיח מדיקל ירדה 50% מכמה חדשים (ל"ת)
    שלמה 06/06/2021 09:14
    הגב לתגובה זו
  • אחד שקונה 06/06/2021 10:15
    הגב לתגובה זו
    החברה כל רבעון מכפילה הכנסות פי 8. עברה לרווחיות מזמן. חברה מספר אחת של תחום קנאביס.
  • 1.
    אנונימי 06/06/2021 09:02
    הגב לתגובה זו
    לא המלצה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.