הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
איתמר דויטשר; אלקטרה
צילום: יח"צ

רשות החשמל נתנה רישיון ייצור לפרויקט אגירה שאובה של PSP בגלבוע

PSP שהינה הזכיין של הפרויקט, מוחזקת ע"י אלקטרה (25.5%) ושיכון ובינוי (25.5%); על פי הערכות ההכנסות מהפרויקט ייסתכמו בכ-8 מיליארד שקל על פני 20 שנים
ערן סוקול | (9)
נושאים בכתבה אלקטרה שיכון ובינוי תחנת כוח

קבוצת אלקטרה 0.38% וקבוצת שיכון ובינוי 0.93% דיווחו כי רשות החשמל העניקה רישיון ייצור חשמל קבוע לפי.אס.פי השקעות (PSP), שהינה הזכיין של פרויקט 'אגירה שאובה' בגלבוע, המוחזקת ע"י שיכון ובינוי (25.5%), אלקטרה (25.5%), והיתרה (49%) עלי ידי קרן InfraRed. עלות הקמת הפרויקט הינה כ-2 מיליארד שקל, והקמתו בוצעה ע"י חברות בבעלות משותפת של אלקטרה ושיכון ובינוי.

עם קבלת רישיון ייצור החשמל, צפוי המתקן להתחיל את פעילותו המסחרית ולהניב הכנסות. עפ"י ההערכות, צפוי סך התקבולים ברוטו מהעמדת מלוא היכולת הזמינה של המתקן לטובת מנהל מערכת ייצור החשמל בישראל ומתשלומים נוספים, להסתכם בכ-8 מיליארד שקל לתקופת הרישיון (20 שנה מתחילת ההפעלה).

פרויקט ה-BOO למימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה של תחנת כוח בטכנולוגיית אגירה שאובה בעלת הספק מותקן של 300 מגה וואט, החל לפני כחמש שנים והוקם על ידי שותפות של שיכון ובינוי סולל בונה ואלקטרה כקבלני הקמה ראשיים.

מדובר בתחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה בישראל מאז תחנת הכוח על נהר הירדן שהוקמה על ידי פנחס רוטנברג בשנת 1921 ואשר סיפקה את מרבית צריכת החשמל של ישראל עד שנת 1948.

התחנה הינה למעשה סוללה לאגירת אנרגיה פוטנציאלית בהספקים גבוהים באמצעות שני מאגרי מים גדולים – עליון ותחתון – בנפח של כ-2.7 מיליון מ"ק כל אחד, המחוברים ביניהם באמצעות מערך של מנהרות תת-קרקעיות בבטן הר הגלבוע בהן מותקנות 2 טורבינות בהספק של 150 מגוואט כל אחת.

הטורבינות מופעלות בשיטה הידרו-אלקטרית באמצעות הזרמת המים מהמאגר העליון למאגר התחתון בלחץ גבוה. כמות המים מספיקה לייצור חשמל למשך למעלה מ-10 שעות, ושאיבת המים חזרה למאגר העליון תארך כ-13 שעות במהלך הלילה, ובעלויות נמוכות.

תחנת הכוח משמשת כלי לניהול ושליטה על מערכת החשמל בעת הצורך, כשהיתרון שלה הוא מהירות התגובה. בתוך פחות מ-90 שניות ניתן להוסיף לרשת החשמל 300 מגה וואט, ובצורה זאת מתגברים על זמני שיא בביקוש, ועל הצורך של חברת החשמל להחזיק עתודת אנרגיה זמינה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מחיר החשמל הלילה הוא רבע ממחירו ביום 03/05/2020 10:11
    הגב לתגובה זו
    מחיר החשמל הלילה הוא רבע ממחירו ביום
  • 7.
    פולני פלמוני 02/05/2020 11:31
    הגב לתגובה זו
    ההפרש בין מחיר יום ללילה...חחח...בדיחה רוסית עתיקה על חביונת יי"ש ששניים קנו ונשארה להם קופיקה אחת אבל היה קר להם אז זה שהמטבע בכיסו קנה מחברו כוסית, ואח"כ השני קנה מחלקו של חברו כוסית, והם המשיכו כל הדרך עד שהגיעו הביתה שיכורים עם חבית ריקה והמטבע בכיס הראשון
  • 6.
    נחמן 01/05/2020 09:09
    הגב לתגובה זו
    בפרויקט הנל נהרגו 3 פועלים ועשרות פצועים , איפה הפיקוח ? המדינה התחייבה לקנות את החשמל ב 51 אגורות בזמן שאפשר לקנות אנרגיה סולארית ב 20 אגורות .... אנחנו הציבור שוב נשלם את מחיר השחיתות השלטונית !!!!
  • 5.
    נדב 01/05/2020 08:18
    הגב לתגובה זו
    מדובר בחברת s.p.s ולא כפי שכתבתם.
  • 4.
    כן ירבו כאלה..להמשיך להרים נוספים בישראל שבהן זרימה.. (ל"ת)
    חזי 30/04/2020 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמוליק 30/04/2020 13:02
    הגב לתגובה זו
    ובלי מצברים יקרים שצריך להחליף מדי פעם
  • משה 30/04/2020 17:40
    הגב לתגובה זו
    לשאוב את המים חזרה למעלה, עולה מבחינה אנרגטית יותר ממה שהם מייצרים בדרך למטה. פשוט יעשו את השאיבה על חשבון חשמל זול בשעות הלילה וימכרו לנו אותו ביוקר בשעות היום..
  • 2.
    מזל טוב (ל"ת)
    30/04/2020 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוף סוף ובאיחור של שנים, יש למערכת הייצור ״ אגירה 30/04/2020 12:06
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף ובאיחור של שנים, יש למערכת הייצור ״ אגירה שאובה״.חברת חשמל תיכננה להקים אגירה שאובה באתר פרסה שבים המלח כבר לפני למעל מעשור אלא שהפרויקט נעצר כ׳״ י הממשלה.הפרוייקט חשוב למערכת הייצור ויש לברך על הקמתו.חשוב שיקומו עוד פרוייקטים שכאלה בשל חשיבותם למערכת מבודדת כשלנו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בזק מניות בי קומיוניקיישנס

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.


להמשך הכתבה לחץ כאן