לא תאמינו איפה ממוקמת החווה של טוגדר באוגנדה
חברת הקנאביס הרפאוי טוגדר -1.27% פרסמה הבוקר (ד') עדכונים אודות התפתחויות בפעילות הקנאביס הרפואי שלה, ובין היתר, חשפה את מיקום חוות החברה באוגנדה - "מחוז קססה".
לא ברור האם מדובר ברעיון שנולד במוחו הקודח של איש שיווק, שכן מעשני הקנאביס בישראל וברוב מדינות אירופה נוהגים לערבב את הקנאביס עם טבק, לתערובת אשר קרויה בסלנג המקומי בשם “קססה”. עם זאת, קססה היא עיר במערב אוגנדה המונה כ-74 אלף תושבים ושוכנת צפונית לאגם ג'ורג'. זוהי עיר המחוז של מחוז קססה ומקום המושב של הממשל המקומי במחוז.
טוגדר תתחיל לשתול באוגנדה בחודש הבא
בעניין החווה באוגנדה, מעדכנת החברה כי היא מעריכה שתעמוד בלוחות הזמנים להקמת חוות הגידול באוגנדה לגידול קנאביס רפואי עד סוף שנת 2018 וכי תתחיל לשתול בחודש ינואר 2019.
מה לגבי החווה בישראל?
בעניין זה, החברה מעריכה כי תשלים את הקמת החווה לגידול קנאביס רפואי בישראל בתחילת חודש ינואר 2019 ומציינת כי היא פועלת לקבלת אישור על פי האסדרה החדשה (IMC-GAP) לתשתיות של החווה ומיד לאחר קבלתו תחל השתילה.
- טוגדר: קיבלה היתר ייבוא למוצרי החברה מגרמניה לאנגליה
- טוגדר: היתר ליבוא נוסף של 700 ק"ג מאוגנדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למי ימכרו את הקנאביס?
בהמשך לדיווח מחודש יוני אודות ההסכם עם חברה קנדית בעלת רישיון לגידול, ייצור וייבוא קנאביס רפואי במדינה, במסגרתו התחייבה לרכוש מטוגדר 50-5 טונות תפרחות קנאביס מיובשות (או כמות שוות ערך של שמן) בשנת 2019 בתמורה מינימלית כוללת של 150-15 מיליון דולר. כעת מעדכנת טוגדר כי החברה הקנדית הודיעה על קבלת רישיון מכירה ממשרד הבריאות הקנדי.
אור ירוק לרכישת החברה הגרמנית
- 7.מבצע אנטבה 2 - הישראלים חוזרים (ל"ת)ירקרק 27/12/2018 12:20הגב לתגובה זו
- 6.המבט.איך נפל עלי כל הטוב הזה.. (ל"ת)ריץ 21/12/2018 01:29הגב לתגובה זו
- 5.אין מה להגיד גרף יפה.. (ל"ת)שיק 21/12/2018 01:23הגב לתגובה זו
- 4.אלון 19/12/2018 15:15הגב לתגובה זוהחקירות??
- 3.כתבת השחלה 19/12/2018 15:12הגב לתגובה זוכתבה להשחיל תזהרו הבורסה דראעאק רוצים להשחיל מצאו פריירים אין
- 2.ממשיכים למכור אשליות 19/12/2018 15:10הגב לתגובה זולא יצמיחו שדה קנביס אחד וגם אם יתחילו למכור אין כזה ביקוש לקנביס הישראלי
- זה במצב עק/גום (ל"ת)רץ 21/12/2018 01:25הגב לתגובה זו
- אביגדור 19/12/2018 19:57הגב לתגובה זו1. יש להם את הידע, באוגנדה מגדלים בצורה חצי חוקית כב היום 2. יש שם מים והגידול דורש הרבה מים 3. יש שם תנאי גשם מייטבים. 4. כוח עבודה זול שלא כדאי לו לגנוב חומר כי כל אחד יכול שם לגדל את זה בגינה הוא צריך משכורת. 5. יש אפשרות לרסס בקוטלי מזיקים שאסור לרסס במדינה מפותחת
- 1.יאללה פראיירים לרוץ לקנות את המניות של טוגד. תודה (ל"ת)רוני-ממתין רק למכור 19/12/2018 15:03הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
