המדינה מגבירה את המאבק בהון השחור: על רקע מאמצי רשות המסים לחשוף את ההון הלא מדווח בישראל ובחו"ל של ישראלים ועל רקע המגמות העולמיות בנושא, מפרסמת רשות המסים היום "נוהל גילוי מרצון" חדש, המחליף את הנוהל הקיים.

מטרתו של הנוהל החדש לעודד ישראלים שעברו על החוק ולא דיווחו כנדרש על כלל הכנסותיהם והונם לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המסים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים.

נישום יוכל להצהיר על הכנסות שלא דווחו ולשלם את המס הנגזר

במסגרת הוראות הנוהל הוכללו גם מספר הוראות שעה שנועדו לעודד ולהקל כניסה לתהליך ובהן, אפשרות להגשת בקשה אנונימית וכן הגשה במסלול מקוצר במקרים בהם ההון שלא דווח אינו עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון שקל.

על פי הוראות הנוהל החדש, נישום יוכל לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסותיו שלא דווחו, לשלם את המס הנגזר מהן וזאת במידה שיעמוד בתנאים המפורטים בנוהל. בין יתר התנאים, הדרישה לכך שהפנייה נעשתה בכנות ובתום לב וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה.

• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
• רשות המיסים הגיעה למוסכים: 200 מיליון שקל ו-146 רכבים מעוקלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רשות המסים מתחייבת שלא יינקטו הליכים פליליים כנגד אותם נישומים

במסגרת נוהל הגילוי מרצון שפורסם היום, המבקשים ישלמו מס כדין כמתחייב מהגילוי. רשות המסים מתחייבת, באישור פרקליטות המדינה, שלא יינקטו הליכים פליליים כנגד אותם נישומים שיעמדו בתנאי הנוהל וישלמו את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי. לפיכך, קוראת רשות המסים לנישומים לנצל את "חלון הזדמנויות" זה ולדווח לרשות כחוק עוד בטרם החלה בדיקה או חקירה בעניינם.

בנוסף, במסגרת הנוהל החדש נכללו שתי הוראות שעה לתקופה של שנה אחת, שנועדו להקל על הגשת הבקשות לגילוי מרצון ועיקרן:

1. הגשת בקשות אנונימיות - במסלול זה ניתן להגיש בשלב הראשוני בקשות ללא ציון פרטי הנישום על מנת לברר את חבות המס הנובעת מהבקשה. מובן כי עם בירור חבות המס הצפויה יידרש הפונה לציין את שמו של הנישום ופרטיו המלאים.

2. מסלול מקוצר - כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון שקל, ניתן להגיש את הבקשה במסלול המקוצר בצירוף דוחות המס המתקנים הרלוונטיים. עם אישור הבקשה, יונפק לפונה שובר תשלום. עם תשלום השובר במועד, תימסר לפונה הודעה שלא תיפתח נגדו חקירה פלילית בנוגע למידע שמסר.

• מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
• חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...

ראש מחלקת המיסים בפישר בכר עו"ד ענת שביט:

"בניגוד להסדרים קודמים שנכשלו, הבשורה אותה מביא ההסדר הנוכחי היא ביכולת להתקדם בהליך הגילוי מרצון על בסיס אנונימי ולקבל וודאות גדולה יותר לגבי תוצאות המס הסופיות של הגילוי. שבירת הסודיות הבנקאית כמו גם זליגת המידע בין מדינות יאפשר לרשות המיסים בשנים הקרובות נקיטה של הליכים פליליים כנגד מפירי החוק ועל כן האלטרנטיבה של גילוי מרצון הינה בהחלט החלופה בה כדאי ללכת".

עו"ד קובי כהן, מומחה לדיני מיסים, לשעבר ראש מחלקת פירוקים ברשות המיסים:

"הליך הגילוי מרצון החדש הזה נחות ביחס להוראת השעה הקודמת של גילוי מרצון. ההוראה הקודמת אפשרה ביטול של חיובי הריבית והקנסות אשר נצברו על החוב כמעט באופן אוטומטי. בגילוי החדש אין הנחות אוטומטיות ובאופן כללי ההליך כעת הינו צפוי להיות 'יקר' יותר ביחס להליך הקודם. כמו כן, רשויות המס, בהוראה החדשה, אינן קובעות שיעור מס אחיד ומובטח מראש אשר ישולם על הכסף שהוסתר. כתוצאה מכך שיעור המס שישולם על הכסף שהוסתר לא יהיה אחיד בין הפונים בהליך הגילוי מרצון ויוכרע בעיקר על פי הנסיבות ויכולת ההוכחה של הנישום או של מייצגו למקור הכסף. שיעור המס אשר ישולם על ידי הנישום מתוך סכום הכסף תלוי במקור ממנו הוא נוצר (מתנה, ירושה, הכנסות עסקיות או הוניות דיבידנד או ריבית) לכל אחד מהמצבים שיעורי מס שונים".

עו"ד שירה שיין, מתמחה במיסוי בינלאומי:

"עבור משפחות רב לאומיות בעלות נכסים, די שבן משפחה אחד אינו 'כשר' במדינת המקור שלו והפוך- די שבן משפחה אחד רוצה 'להכשיר' את הנכסים שלו במדינת המקור שלו, יש לכך אפקט דומינו על שאר בני המשפחה. לדוגמא אם מדובר בנאמנות, הוא יצטרך לחשוף את שם היוצר של הנאמנות שיכול להיות בכלל ממדינה אחרת".

עו"ד (רו"ח) מוטי ארניה, מומחה במיסוי בינלאומי:

"ישנם מקרים רבים של אזרחים אמריקאים תושבי ישראל אשר מסיבות שונות לא דיווח על נכסיהם בארה"ב ומבצעים הליך דומה בארה"ב על פי המסלולים המקובלים שם. במידה רבה, ככל שנדרש, עשוי אותו תושב ישראל לבצע הליך מקביל בישראל וזאת בכדי שלא יווצר מצב בו יפתור את הבעיה בארה"ב אך יהיה חשוף בישראל. כמובן שהדבר נכון גם להיפך ביחס לכאלה המבצעים הליך בישראל וצריכים לודא שדיווחיהם בארה"ב תואמים".

עו"ד זיו שרון, יו"ר משותף של ועדת המסים של לשכת עורכי הדין:

"הבנקים בעולם ובשוויץ בפרט אינם מעוניינים להחזיק עוד בלקוחות שאינם מדווחים על חשבונות הבנק שלהם לרשות המסים במדינת התושבות. ישראל צפויה לחתום על אמנה מולטילטרלית ולהגביר באופן ניכר את חילופי המידע האוטומטים שיאפשרו לרשות המסים בישראל 'בלחיצת כפתור' לקבל מידע על הכנסות חו"ל של תושבי ישראל בסכומים של מיליארדי שקלים. לא ברור האם בעתיד תנקוט הרשות במבצעי גילוי מרצון דומים".

עו"ד משה מזרחי, אשר כיהן בעבר כיועץ המשפטי של רשות המסים:

"שיקול מרכזי בנוהל הגילוי מרצון (ובהקלות הניתנות בו), הוא בכך שמעתה הנישום נכנס למעגל משלמי המסים. בד"כ בגין הכנסות בחו"ל יידרש הנישום להגיש דוח מידי שנה לפקיד שומה ולשלם את חבות המס בגין הכנסותיו בחו"ל. תנאי מהותי לכל הסדרי הגילוי מרצון הוא בכך שהנישום יחשוף באופן מלא וכולל את כל ההכנסות והנכסים שיש לו בחו"ל (או בישראל) ושעד כה לא דיווח עליהם. במידה ויתברר בעתיד, שהנישום לא חשף את כל המידע, יש סמכות לבטל את הסדר הליך הגילוי ולפתוח בהליך פלילי".

פירמת ראיית חשבון BDO זיו האפט

"אנו מברכים על פרסום הוראת השעה הנוגעת לעידוד גילוי מרצון שפרסמה היום רשות המיסים. ההוראה לא נוקטת בהתחייבות הרשות שלא להעמיד לדין פלילי את המגלה ויש מקום לדרוש זאת שכן בהתאם להוראת השעה יהא על המגלה לחשוף את שמו בשלבים מתקדמים וזאת בלא שניתנה הבטחה כל שהיא של הרשות לעניין האישום הפלילי ההבטחה ניתנה למגלה במסלול המקוצר בלבד."