טבלה

עלו בשוק יורד: 10 מניות שהצליחו לטפס גם כשהשוק אדום - עד 11%

בבורסה בתל אביב נרשמה היום מגמה שלילית על רקע האפשרות לתקיפה של ארה"ב בסוריה, אך 10 מניות הצליחו להישאר בצד הירוק
חן דרסינובר | (1)

הבורסה בת"א איבדה היום (ג') גובה בחדות. זאת, על רקע חששות המשקיעים מתקיפה אפשרית של ארה"ב ומדינות המערב בסוריה בצל דבריו של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי אמש כי "סוריה תהיה חייבת לתת את הדין על השימוש בנשק הכי נורא בעולם". בתוך כך, מדדי המניות המובילים סגרו בירידות שערים חדות בהובלת מדד היתר 50 שאיבד 3.7% מערכו.

אולם, למרות המגמה השלילית בשוק המניות, מעיון קצר בתוכנת סופרביזפורטל ניתן להבחין במניות שהצליחו לבלוט לחיוב וסגרו את יום המסחר בצד הירוק. בחלק מן המקרים ניתן לייחס את המגמה החיובית במניות לדיווחים או על רקע אירועים כלשהם ולחילופין ללא כל הודעה מצד החברות עצמן.

ראשית, נתחיל במניית טבע שהוסיפה 1.4% במחזור המסחר השני בגודלו בבורסה. מנייתה של ענקית הגנריקה מדשדשת מזה תקופה, ונחשבת בקרב המשקיעים כמניה 'דפנסיבית' על רקע תחום פעילותה בשוק התרופות שאינו רגיש בד"כ לתנודות בשווקים. זאת, למרות שהתפישה הזו נסדקה באופן משמעותי על רקע ביצועי החסר שרשמה המניה גם בשוק יורד בצל התחרות לתרופת הדגל הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה מצד ביוג'ן.

נציין כי יו"ר טבע פיליפ פרוסט אמר ל-Bizportal כי "טבע נמצאת כיום ברנסאנס והמניה כנראה 'דוגרת', כשהיא תתחיל לזוז - העלייה תהיה חדה". בהקשר זה, גם מניות של חברות נוספות בשליטת פיליפ פרוסט עלו היום בבורסה בת"א: אופקו הלת' הוסיפה 0.3% לערכה ופרולור ביוטק עלתה 1.7%.

גם מניית מרתון זינקה ב-11.2% במחזור מסחר גבוה יחסית של 4.8 מיליון שקלים. קרן ההשקעות בניהולו של שרון תוסייה כהן מחזיקה ב-2.5% ממניות חברת הביומד פרוטליקס, וכן מחזיקה בחברות הביומד די.אן.איי ביומד וביו ויו. במקביל, מניית פרוטליקס עלתה ב-0.2%.

נציין כי מניית מרתון זינקה ללא כל הודעה מצד החברה, ומקור הפעילות הספקולטיבית שם אינו ידוע. נזכיר כי שלשום דיווחה החברה על הפסד של 5.311 מיליון שקל ברבעון השני של 2013 לעומת הפסד של 5.124 מיליון שקל ברבעון אשתקד.

ונישאר בתחום הביומד מניית מיינרום שבלטה בעליות שערים חדות של 9% במחזור מסחר של 722 אלף שקל. אתמול זינקה מניית החברה, שפעילות חברת הביומד כיטוב מוזגה לשלד הבורסאי מיינרום בחודש שעבר, על רקע מצגת אופטימית שפירסמה מיינרום שלשום למשקיעים.

בד בבד, מיינרום הודיעה הבוקר כי בעלת השליטה בחברה JPW PCH LLC, בבעלות יו"ר הדירקטוריון ד"ר פול ווימאק, וד"ר מוריס לסטר התחייבו לחסום באופן וולנטרי מכירה של ניירות הערך ששבעלותם עד למוקדם מבין ה-27 בדצמבר 2014 או קבלת התוצאות בשלב קליני 3 במוצר הדגל של החברה ה-KIT-302. נראה על פניו שהתחייבות זו של בעלי המניות במיינרום מעודדת במידת מה את בעלי מניותיה. נציין כי ההתחייבות הינה בתוקף כל עוד שער המניה נמוך מ-5.4 שקל, המשקף שווי שוק של 40 מיליון דולר ( 144 מיליון שקל). נציין גם כי בעלי המניות חתמו על הסכם הלוואה לחברה בסך כולל של 1.02 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אני מחזיקה במרתון. המניה בדרך לשער 200 (ל"ת)
    תל אביבית 27/08/2013 15:30
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?