דיבידנד של 1,000 דולר מוול סטריט: כמה מגיע בפועל לחשבון בישראל

250 דולר מתוך כל 1,000 דולר של דיבידנד שמחלקת חברה אמריקאית למשקיע ישראלי נגבים בארצות הברית עוד לפני שהכסף מגיע לחשבון. זהו שיעור ניכוי המס במקור שקובעת האמנה בין ישראל לארצות הברית על דיבידנד המשולם לתושב ישראל, והוא גבוה מהתקרה המקובלת באמנות רבות אחרות, שבהן היא עומדת על 15%.

שיטת המס בישראל היא פרסונלית. תושב ישראל חייב במס על הכנסה שהפיק בכל מקום בעולם, גם כשהכסף נשאר בחשבון מעבר לים ומושקע שם מחדש. רווח שנוצר בוול סטריט נכנס לאותה מערכת שמודדת רווח ממניה בתל אביב, לפי שיעורי המס על רווח הון ודיבידנד, ומעליה מתווספת שכבה של מס זר שכבר נגבה במדינת המקור. להרחבה: מיסוי רווחי הון ודיבידנד למשקיע הפרטי.

25% שם, 25% כאן, והזיכוי שסוגר את הפער

החישוב על אותם 1,000 דולר קל למעקב: 250 דולר נגבים בארצות הברית, 750 דולר מגיעים לחשבון. בישראל חבות המס נמדדת על הסכום ברוטו, כלומר 25% מ-1,000 דולר, שהם 250 דולר. הוראות הזיכוי בפקודה מאפשרות לקזז את המס האמריקאי כנגד המס הישראלי על אותה הכנסה, ויתרת התשלום בישראל מתאפסת.

תקרת הזיכוי היא המס הישראלי על אותה הכנסת חוץ, ועד לגובהו בלבד. הזיכוי פועל בשיטת סלים לפי מקור ההכנסה: מס זר שנגבה מדיבידנד נזקף כנגד המס הישראלי על דיבידנד, ומס שנוכה מריבית שייך לסל נפרד. עודף זיכוי, שנוצר כשהמס הזר גבוה מהישראלי, נשמר לחמש שנות המס הבאות בתוך אותו סל, כשהוא צמוד למדד. להרחבה: מס על ריבית ועל פיקדונות.

בעלי הכנסות גבוהות פוגשים שכבה נוספת. מס יסף חל בשיעור 3% על הכנסה חייבת שחוצה תקרה שנתית של 721,560 שקלים, ומאז 2025 נוספה עליו שכבה של 2% על רכיב ההכנסה ההונית שחוצה את אותה תקרה. אצל משקיע כזה המס הישראלי על הדיבידנד מגיע ל-30%, הזיכוי האמריקאי מכסה 25%, והפער בסך 50 דולר משולם בישראל.

טופס W-8BEN הוא שמפעיל את שיעור האמנה. משקיע שמצהיר בו על תושבות המס שלו משלם 25%, ובהיעדר טופס תקף מחיל הברוקר את שיעור ברירת המחדל האמריקאי של 30%, כלומר 300 דולר מאותו דיבידנד. תוקף ההצהרה נמשך עד תום שנת המס השלישית המלאה שאחרי מועד החתימה, ואז נדרש חידוש.

השיעור המופחת של 12.5% שמופיע באמנה שמור לחברה שמחזיקה 10% ומעלה ממניות ההצבעה של החברה המשלמת, בכפוף לתנאים נוספים בדבר הרכב הכנסותיה. משקיע פרטי שמנהל תיק אישי נשאר במסלול של 25%.

רווח ההון ממכירת מניה אמריקאית מתנהג אחרת לגמרי. ארצות הברית פוטרת תושב חוץ ממס על רווח הון ממכירת ניירות ערך, ולכן מלוא המס נגבה בישראל, בשיעור 25% מהרווח הריאלי. בנייר ערך הנקוב במטבע חוץ הפקודה מגדירה את שער המטבע כמדד לצורך החישוב, כך שהצמדת שווי הרכישה נעשית לפי שער המטבע במקום לפי מדד המחירים לצרכן.

ריבית מאיגרות חוב אמריקאיות מתנהלת לפי כללים משלה. חלק גדול מהריבית שמשלמות ממשלת ארצות הברית וחברות אמריקאיות למחזיקים זרים נהנה מפטור אמריקאי, ובמצבים שבהם הפטור נעדר קובעת האמנה תקרת ניכוי של 17.5%. בישראל הריבית מצטרפת לסל זיכוי נפרד, במנותק מהדיבידנד ומרווח ההון.

• תכנון מס לפני סוף השנה
• היום שלפני העזיבה: כך נמדד מס היציאה על מי שמנתק תושבות

ברוקר ישראלי מול ברוקר זר: מי מבצע את ההתחשבנות

חבר בורסה ישראלי מבצע את השרשרת כולה בשביל הלקוח. הוא מנכה את המס הישראלי במקור, מזכה בגינו את המס האמריקאי שכבר נגבה מהדיבידנד, ומעביר לרשות המסים את היתרה. משקיע שכל פעילותו מתנהלת בחשבון ישראלי עשוי לסיים את השנה כשההתחשבנות הושלמה בתוך המערכת, בלי דוח שנתי.

ברוקר זר פועל בלי חובת ניכוי מס ישראלי במקור, ולכן נטל החישוב והדיווח עובר כולו למשקיע. רווח הון שנוצר בחשבון כזה מחייב דיווח ותשלום מקדמה בתוך 30 יום מתום המחצית שבה נצמח, ולצידו דוח שנתי מלא שמרכז את הפעילות. הדוח השנתי הוא גם המקום שבו מתאפשר קיזוז הפסדים כנגד רווחים, לפי כללי קיזוז ההפסדים בשוק ההון.

החזקה במטבעות דיגיטליים בבורסה זרה נמדדת במסלול נפרד, לפי כללי מיסוי הקריפטו בישראל, ומעבר מגורים לחו״ל מפעיל מערכת אחרת לגמרי של מבחני תושבות ומס יציאה, שכוללת מכירה רעיונית של הנכסים ההוניים ביום שקדם לניתוק. את המסגרת השלמה של בסיסי המס מרכז הפרק הראשי, המדריך הגדול למסים בישראל. להרחבה: מס יציאה ורילוקיישן.

מס עיזבון וקרנות איריות: איפה רשומה הקרן

60,000 דולר הוא סכום הפטור שמעניקה ארצות הברית לתושב חוץ על נכסים אמריקאיים במקרה של פטירה, לעומת פטור בהיקף של מיליוני דולרים לאזרח אמריקאי. מעל הסף חל מס עיזבון פדרלי בשיעורים שמטפסים עד 40%, ועל היורשים מוטלת חובת הגשה של דוח עיזבון לתושב חוץ. האמנה בין ישראל לארצות הברית מסדירה מס הכנסה, ואת מס העיזבון היא מותירה מחוץ לתחולתה.

מניות של חברות אמריקאיות וקרנות סל הרשומות בארצות הברית נחשבות נכס אמריקאי לעניין הזה, גם כשהן מוחזקות בחשבון אצל ברוקר מחוץ לארצות הברית. פיקדון בנקאי אמריקאי רגיל נשאר מחוץ להגדרה, וכך גם קרן סל שרשומה מחוץ לארצות הברית ומחזיקה בדיוק את אותן מניות.

• מענק לידה: כמה מפקיד לכם הביטוח הלאומי אחרי הלידה, ואיזה תשלום נוסף עובר ישר לבית החולים
• טיפולי שיניים לילדים 2026: מה מגיע חינם בסל הבריאות ואיפה משלמים השתתפות עצמית

קרן סל אירית מסוג UCITS מחזיקה במניות אמריקאיות ומשלמת עליהן ניכוי במקור של 15% ברמת הקרן, לפי האמנה בין אירלנד לארצות הברית. בגרסה הצוברת הדיבידנד מושקע מחדש בתוך הקרן, ואירוע המס בישראל נדחה למועד המכירה. רישום הקרן באירלנד מותיר אותה מחוץ לתחולת מס העיזבון האמריקאי.

אותם 15% שנגבו ברמת הקרן נבלעים בתשואה, והמשקיע הישראלי חסום מלדרוש בגינם זיכוי אישי בדוח שלו, משום שהמס שולם בידי הקרן עצמה. בקרן אמריקאית מחלקת, הניכוי של 25% נרשם על שם המשקיע ומשמש אותו כזיכוי מלא כנגד המס הישראלי. השאלה ששווה לשקול היא מה עדיף בתיק מסוים: דחיית מס בתוך קרן צוברת או זיכוי אישי שנזקף כל שנה.

תיק בהיקף 100,000 דולר בקרן אמריקאית מחלקת, בתשואת דיבידנד של 2%, מייצר 2,000 דולר דיבידנד בשנה, שמהם 500 דולר נגבים בניכוי במקור וחוזרים כזיכוי מלא כנגד המס הישראלי. אותו תיק, במעבר בירושה, נכנס לחישוב מס עיזבון אמריקאי על 40,000 דולר שמעל הפטור.