 מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם. קרדיט: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם. קרדיט: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןמנכ"ל משרד הביטחון: חתמנו על עסקאות ייצוא בכ-2.5 מיליארד דולר
במהלך הרצאה שנתנן במסגרת כנס החשב הכללי, הדגיש מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם את העלייה הדרמטית בתקציבי הביטחון בעולם, את השפעת המלחמה על המשק הישראלי ואת הצורך בהיערכות לאומית לשילוב בין ביטחון, כלכלה וחוסן חברתי
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, השתתף היום (ב') ב-'כנס החשב הכללי לדורותיו' והתייחס בהרצאתו לקשר ההדוק שבין ביטחון לכלכלה: "אנחנו עומדים בפתחו של עשור ביטחוני עצים, גלובאלי ולוקאלי. הביטחון והכלכלה הם כלים שלובים - במיוחד במדינת ישראל. הביטחון היסודי הוא מרכיב עיקרי בביטחון הלאומי - יחד עם כלכלה, חברה וטכנולוגית עילית".
בהתייחס למצב הביטחוני הגלובלי אמר המנכ"ל: "אנחנו מזהים עליה דרמטית בתקציבי הביטחון בעולם. ההוצאה העולמית על ביטחון בשנת 2024 הגיעה לכ-2.7 טריליון דולר, זינוק של כ-20% לעומת 2023, והזינוק הגדול ביותר מאז 1988". בהתייחס להשפעת המלחמה על הכלכלה הישראלית, אמר: "למרות התמשכות המלחמה, שעלותה למשק חצתה את ה-205 מיליארד שקל - האינדיקטורים הכלכליים משדרים עוצמה - בוודאי לאחר כל הצלחה ביטחונית כמו מבצע הפעלת הביפרים או מבצע 'עם כלביא'. מדד ה-CDS (מדד הסיכון/Credit Debt Swap) ושער החליפין (שקל-דולר) חזקים היום יותר משהיו בתקופה שלפני ה-7 באוקטובר 2023. למרות התמשכות המלחמה וקשייה העצומים (שחיקה, עלויות, חברה) ישנו מתאם בין שני המדדים שמחזק את העוצמה הכלכלית והירידה של פרמיית הסיכון".
"מלחמות עולות כסף והרבה. מילואים עולים כסף, חימושים עולים כסף ושיקום הפצועים הוא חשוב ויקר. האומדנים מוצגים בשקיפות גם לפני וגם תוך-כדי לאוצר לדרג המדיני. אין הפתעות בזה", הוסיף ואמר "אנו מנסים להתייעל גם בכל מה שקשור לימי המילואים, אבל כל עוד נמשכת המלחמה קשה מאוד לדייק ביחס לכל מילואימניק ומילואימניק. אחרי שנתיים של לחימה המילואיניקים לא יגיעו ללא התוספות. הם לא מגיעים בגללן אבל הן מסייעות. כשתסתיים המלחמה יהיה ניתן להצטמצם חזרה".
בהתייחס להיערכות משרד הביטחון להמשך הלחימה ומול האתגרים הביטחוניים המתהווים, אמר: "על מנת לשמור על עליונות צבאית, משרד הביטחון פועל ב-3 טווחי זמן: בטווח המיידי-הצטיידות, בטווח הביניים - שיפור המוכנות לעשור קדימה ובטווח הארוך - פיתוח אמל"ח שובר שוויון למערכות עתידיות.
- ארה"ב צפויה לאשר לישראל עסקת נשק בהיקף 6.4 מיליארד דולר
- משרד הביטחון חתם על עסקה לפיתוח חיישני אינפרא אדום ב-380 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנחנו בשלבי גיבוש והקמה של "מועצת חימוש עליונה" - שתאפשר להאיץ דרמטית את המוכנות שלנו למעגל שלישי ורביעי - מנהלת שכל הגורמים יישבו בה סביב שולחן אחד: מערכת הביטחון, האוצר, המל"ל, התעשיות הביטחוניות, ועדת פטור ועוד. אנחנו חייבים להשקיע עכשיו בחשיבה על 'ההפתעות הבאות' ועל מבצעי הביפרים הבאים. זוהי כלכלת ביטחון. לכל הפתעה שכזו יש השלכות רחבות: תקיפה שלנו בתימן עולה בממוצע כ- 50 מיליון שקל, אבל היא משליכה באופן רחב על ההרתעה והמיצוב העולמי שלנו. יירוט באמצעות חץ 3 עולה בין 15 ל-30 מיליון שקל, אבל הנזק מהחטאה יגיע לכמעט 300 מיליון שקל (כפי שקרה בפגיעת הטיל הבליסטי בבת-ים). לכן עלינו לבצע שינוי מהותי בתהליכי הייצור והרכש של אמצעי הגנה והלחימה הקריטיים; תהליך שהמשטר האיראני משלים בחודש, אורך בישראל חודשים ואף שנים. תהליכי ההצטיידות שלנו הם רב-שנתיים ומחייבים חשבות מאפשרת".
"לקחי המלחמה, כמו גם דה-גלובליזציה ודה-לגיטימציה מחייבים אותנו להרחיב את בסיס הייצור הישראלי, להגיע לעצמאות ברכיבים קריטיים ולהתקשר בעסקאות ארוכות טווח ועסקאות משוכללות. מבצע עם כלביא הסתיים בניצחון חד משמעי ישראלי אבל יהיו סיבובים נוספים מול איראן. האיראנים לא נעלמו, הם בתחושה קשה של השפלה ולכן הם משקיעים הן עתק בביטחון הם בתהליכי בניין כח מואצים".
בהתייחס למאמץ האסטרטגי שמוביל משרד הביטחון להגדלת הייצוא הביטחוני: "משרד הביטחון הוא גוף שגם מכניס כסף ולא רק מוציא. חלק משמעותי בעשייתנו האסטרטגית הוא קידום הייצוא הביטחוני, בין השאר באמצעות עסקאות מדינה-למדינה (GTG). רק בשבוע שעבר חתמנו על עסקאות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר. אינני יכול לציין שם המדינות, אבל שם מבינים משמעותה של השקעה ביטחונית ארוכת טווח בעולם לא יציב. האסטרטגיה שלנו מתמקדת גם בקידום תעשיית 'הדיפנסטק', תוך העצמת 'האקו-סיסטם' הישראלי הייחודי. בשבוע שעבר הכרזנו על הקמת קרן משותפת עם החשכ"ל, שתסייע בהפיכת 'הדיפנסטק' לקטר כלכלי למשק, להגדלת היצוא הביטחוני ולתמיכה בצרכי צה"ל".
- הכשרת הישוב מגייסת כ-100 מיליון שקל מהמוסדיים
- שוק האג"ח הקונצרני: ירידה של 10% באוקטובר אך זינוק של 200% בשנתיים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
באשר לשיקום פצועי מערכות ישראל והתמיכה במשפחות השכולות, אמר: "מערכת הביטחון לא תדע לשאת את המאמץ הזה לבדה - נדרשת התארגנות
 מדינתית ברמה הלאומית. רק אתמול פרסמנו שמספר הפצועים במלחמה חצה את ה-20 אלף, יותר ממחציתם סובלים מפציעה נפשית. שיקום ראוי יהיה החזרת אלפי הפצועים הצעירים הללו למעגל החיים, החיוניות והעבודה. זו הסיבה ששרי הביטחון והאוצר החליטו על הקמת ועדה משותפת בראשות הפרופסור
 שלמה מור יוסף, שתמליץ על תכנית לאומית לטיפול בפצועי צה"ל, בדגש על הנפש".
- 1.סמי הכבאי 15/09/2025 16:22הגב לתגובה זולעבוד עם חמור עקשן וטיפש שחושב שהוא חכם כמו השר ישראל כץ המוציא לפועל של הפרנואיד והנאשם השקרן .

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 3.94% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
 מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
 בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
 וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
 והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
 רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

בגלל הורדת התחזיות -הורדת דירוג לתדיראן
מעלות מורידה את הדירוג של תדיראן בנוץ' אחד, ברקע הורדת התחזיות וביצועים תפעוליים שהיו נמוכים מהצפי
חברת תדיראן גרופ תדיראן גרופ סופגת מכה נוספת, והפעם היא מגיעה מכיוון שוק החוב. סוכנות הדירוג S&P מעלות (Maalot) הורידה את דירוג המנפיק של החברה ל-'ilA+'
פעולת הדירוג מגיעה כהמשך ישיר לעדכוני התחזיות של החברה כלפי מטה. סוכנות הדירוג מציינת במפורש כי ההורדה נובעת בעיקר מהיחלשות הפרופיל הפיננסי של החברה, כמו גם התוצאות התפעוליות שהיו נמוכות מהצפי. 
נזכיר כי תדיראן הודיעה על קיצוץ משמעותי בתחזית ההכנסות ל-2026 ל-2.5 מיליארד שקל בלבד, ירידה של 45% לעומת היעד המקורי של 4.5 מיליארד שקל שהוצג במאי 2024. העדכון נבע בין היתר מהערכה מחודשת של קצב הצמיחה המתון בשוק הסולארי באיטליה, מה שהוביל להפחתת מוניטין לא תזרימית של 73 מיליון שקל על חברת הבת VP Solar. בנוסף, מימוש הפוטנציאל בתחום מערכות האגירה בישראל נדחה לשלהי 2026 ולשנים מאוחרות יותר. מדובר בעדכון שלישי כלפי מטה בתוך שנה, המשקף פער עצום בין הצהרות ההנהלה למציאות העסקית בשווקי האנרגיה. להרחבה - תדיראן שוב מאכזבת את המשקיעים - מעדכנת תחזיות למטה
החולשה בפעילות ובפרופיל הפיננסי
השיקול המרכזי להורדה הוא פער משמעותי בין ציפיות הצמיחה המקוריות לבין הביצועים בפועל בתחומי הפעילות המרכזיים, קרי מוצרי
 צריכה ואנרגיה מתחדשת
- תדיראן נכנסת לתחום קירור חוות השרתים
- תדיראן: ההכנסות עלו, הפסד של 43.6 מיליון בשל שיערוך VP סולאר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היחלשות
 הפרופיל הפיננסי באה לידי ביטוי ביחסים המתואמים. יחס חוב ל-EBITDA המתואם עמד על כ-3.9x ב-12 החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2025 

