אביעד מצא סקיילוק
אביעד מצא סקיילוק

החברה הביטחונית החדשה בבורסה: "מירוץ החימוש הגלובלי יתרום לצמיחה"

סקיילוק וביסנס, חברות בתחום זיהוי ונטרול רחפנים, מכינות עצמן לכניסה לבורסה באמצעות מיזוג עם טכנופלס ונצ'רס. מנכ"ל הקבוצה, אביעד מצא: "הטכנולוגיה המתקדמת והביקושים הגוברים בזירה הבינלאומית הם מנועי הצמיחה שלנו"

אביחי טדסה | (6)

חברות סקיילוק ו-ביסנס, הפועלות בתחומי הביטחון והגנת המרחב האווירי והיבשתי, צפויות להיכנס לבורסה בת"א באמצעות מיזוג הופכי עם טכנופלס ונצ'רס. במסגרת העסקה, סקיילוק תחזיק 70% מהחברה הממוזגת, בעוד שבעלי המניות של טכנופלס יחזיקו 30%, וזאת בהתאם להערכת שווי של 70 מיליון שקל לסקיילוק ו-30 מיליון שקל לטכנופלס, עם התאמות אפשריות בהתאם לתוצאות סקיילוק בשנים הקרובות. את הקבוצה, הכוללת את שתי החברות, מוביל אביעד מצא, והיא צפויה להתמזג לתוך טכנופלס תחת שם חדש, אשר ייקבע על ידי אסיפת בעלי המניות. את חברת ביסנס מוביל כמנכ"ל ברוך דיליאון, ואת סקיילוק מוביל עופר קצן המשמש כ-CTO של החברה.


"סקיילוק וביסנס הן החברות שמתמזגות, עוסקות בהגנה היקפית בתחומי האוויר והיבשה, ביסנס למעשה עוסקת במכ"מים, הגנת גבולות יבשה והגנת חופים, וסקיילוק עושים אותו הדבר רק שהם מגנים על השמיים על ידי זיהוי, איתור וניטרול של הרחפנים". אומר לנו מנכ"ל הקבוצה אביעד מצא בראיון עם ביזפורטל. "החברות קיימות הרבה שנים הן חוות גידול משמעותי בשנים האחרונות, הטכנולוגיה מאוד מתקדמת והפריסה מאוד רחבה. כל פעם שקורה משהו בכפר הגלובלי הקטן שלנו, החברות האלה רואות גידול משמעותי בשוק המקומי והבינ"ל. אנחנו צופים המשך צמיחה בגלל המשך מירוץ החימוש הגלובלי".



מה המוצרים העיקריים?


"נתחיל בסקיילוק, יש לה שלושה קווי מוצרים ראשיים, הראשון - מערכות נישאות חייל, התחום קיבל תנופה משמעותית בעקבות מלחמת אוקראינה רוסיה וחרבות ברזל. אנחנו רואים את זה מתרחב, הרעיון הוא לתת הגנה לחייל מפני התקפות רחפנים איפה שהחייל נמצא, הסוג השני זה מערכות מבוססת RF יש לנו מגוון של כמה מערכות. מערכות מבוססות RF עם בינה מלאכותית מאפשרות זיהוי מתקדם וניתוח של כל סוגי הרחפנים, גם כאלה שיש להם מידע מוקדם וגם אלה שאין להם, יחד עם מערכת שמנטרלת את התקשורת בין היתר בעזרת המידע המקדים ובכך מונעת מהרחפן להגיע למטרה. והסקיי דיפנדר מערכות רב שכבתיות, בעלות מספר שכבות גילוי, ששם המטרה מבוססת רדאר, אלקטרו אופטיקה ו-RF, פיתחנו מערכת שנקראת סקיידום תוכנת שליטה ומטרה, משקללת את הנותנים ונותנת מידע מדויק על כל האיומים בזכות כל המערכת הכוללת, ואז משתמשת בעצם בכמה שכבות של נטרול, מערכות שעושות מניפולציה על ה-GPS, המערכת מאפשרת הגנה לטווחים מאוד גדולים, עם יכולות ניטרול מאוד גבוהות קרובות ל-100% כיסוי והגנה על המתקן או האיזור שעליו נרצה להגן".


בביסנס בעצם פיתחנו באופן נרחב, משפחת מוצרים שנקראת BEE משפחה של מצלמות תצפית אלקטרו אופטיות החל מטווחים קרובים לטווחים ארוכים, כוללות גם ראיית לילה, מאפשרות ללקוח לקבל תמונה רחבה. גם בהגנת גבול תשתיות קריטיות וחופים בגלל הטווחים הרחוקים שלה ישנו גידול במכירות בכך. במשפחה השנייה של הגחליליות הפיירפליי, מערכת שמשלבת רדאר, מצלמת יום ולילה וסנסור, היכולת של המערכת היא לסגור איזורים קריטים בגבול, איזורים עם גיאוגרפיה בעייתית, ולהתגבר עליהם באמצעות הטכנולוגיה. הליין האחרון משלב מערכות תצפית ורדארים לטווחים גדולים יותר, המאפשרים שכבות של הגנה ללקוח, מהגנה על מוצב קטן בודד ועד תשתיות לאומיות שצריכות הגנה והתראה מוקדמת. השילוב בין הטכנולוגיות של שתי החברות משלים את הצורך של הלקוח ומאפשר לו לקבל מעטפת. יש סינרגיה בין הטכנולוגיות".


קצת מספרים - מה סך ההכנסות, רווח גולמי, רווח נקי?


"אנחנו מסיימים את 2024 עם גידול משמעותי ב-EBITDA של החברות שתחצה את ה-15 מיליון שקל עם רווח גולמי שמתקרב ל-50%. גם בתחזיות שהצגנו מדברים על גידול של פי 2 ב-2025 לחצות את 30 מיליון EBITDA, הנתון המשמח הוא להראות את הצמיחה בפועל, כאשר אנחנו נכנסים ל-2025 עם 50% הזמנות חתומות. חשוב לציין שזמני האספקה הם קצרים מאוד, חודשים בודדים, זה נותן לנו ביטחון במספרים שאנחנו מציגים".


מי הלקוחות, אתם עובדים עם גופים ביטחוניים בארץ ובעולם? 


"אנחנו עובדים בעיקר עם משרדי ביטחון והגנה, ומשרדי ביטחון פנים גם בארץ וגם בעולם. מול משרד הביטחון עבדנו הרבה בשנתיים האחרונות. חלק גדול מההכנסות מבוסס על השוק הבינ"ל בזכות ההצלחה של סקיילוק שמכרה מערכות ב-40 מדינות עם הכנסות חוזרות, צופים המשך גידול ברווח הגולמי".


מה האתגרים בהתקשרות עם גופים ממשלתיים?


"חייב לשמר עליונות טכנולוגית, הגורמים מולם אנחנו עובדים רוצים את תמיד את קדמת הטכנולוגיה, התמודדות עם איומים גדולים. רמת שירות גבוהה הלקוחות רוצים זמינות גבוהה בסוף זה נוגע לחיי אדם, רמת השירות שלנו היא הסיבה שהלקוחות באים אלינו ובוחרים בנו שוב ושוב".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מה הם סוגי החוזים בהתקשרות עם הגופים?


"בגדול אנחנו עובדים עם שני סוגי חוזים, מרבית החוזים לאספקה של מערכות הם עם שירות ואחזקה החל מהשנה השנייה, הסוג השני אלה חוזי מסגרת שבעצם מנוצלים בין היתר גם לשירות והחזקה".


מה הם מנועי הצמיחה של החברה ובאיזה שיעור אתם מתכננים לצמוח משנה לשנה?


"אחד הנושאים המשמעותיים הוא השירות והאחזקה, שני הסוגים של הטכנולוגיות, מדברים על אזורי הגנה מאוד גדולים, כמות גדולה של מערכות מה שמצריך שירות ואחזקה מאוד רציניים, חלק גדול מהצמיחה בהכנסות ובעיקר ברווח הגולמי מגיע מהשירות והאחזקה, מהמודל הזה". מסביר מצא. "אנחנו מכניסים אותו ללקוחות החל מהשנה השנייה ובכך נראה גידול במחזור מ-10% לאיזורי 20-30%, כלומר החל מהשנה השנייה בכל חוזה נראה גידול בהכנסה. וזה אפיק צמיחה משמעותי. אפיק צמיחה נוסף, הוא ליין של קיטים של סנסורים שסיימנו לפתח בביסנס עם יכולת פריסה מהירה, מאפשרים ללקוח להגן על כל מתחם עם יכולת פריסה מהירה. מה שמייצר לנו הרבה רלוונטיות בשוק הבינלאומי של הדיפנס. בנוסף, סקיילוק הקימה חברה אירופאית בגלל הצורך ההולך והגובר בעקבות מלחמת אוקראינה רוסיה בו היא הולכת לייצר חלק גדול מהמוצרים בשביל לזכות ליותר הזמנות והכרה מחברות ומדינות בנאטו. לבסינס כבר יש חברה כזו שבסיסה בליטא והרחבנו את זה גם לסקיילוק".


מה לגבי פעילות בשוק האזרחי?


"השוק האזרחי קצת מפגר אחרי השוק הביטחוני, הרבה חשבו שהשוק הזה יהיה מהיר יותר, באופן לא מאוד מפתיע עבורי השוק הביטחוני היה הראשון להטמיע מערכות. רואים יותר כניסה לעולמות הסמי ביטוחוניים, יותר ויותר הגנה על שדות תעופה, בתי כלא, ומתקנים אזרחיים, עדיין בהיקפים קטנים אבל זה חלק מהתוכניות שלנו וצופים שבשנים קדימה השוק האזרחי ידביק את הפער".


מי החברות המתחרות? ומה מבדל אתכם מהשאר?


"ישראל באופן טבעי כר גידול פורה להרבה חברות, גם בתחום הגנה ורחפנים קוראים על זה הרבה גם בשנה וחצי האחרונות, גם בהגנה ההיקפית. אנחנו מסתכלים גם בישראל וגם בישראל (בחול פליר סיסטמס בתחום הראדרים) וחברות קטנות יותר, אמריקאיות ואוסטרליות, ועד השוק המקומי אם זה החברות הגדולות כמו רפאל, אלביט ותעשייה אווירית, שבגלל הביקוש העולה בצרכים גם לחברות האלה יש גישה לדברים דומים. אנחנו מסוגלים לתת את היתרונות, והיכולות הטכנולוגיות הנרחבות כמו החברות הגדולות, אנחנו אוכלים ונושמים את היכולות האלה, וגם יש לנו עליונות טכנולוגית שאנחנו דואגים לפתח ולשמר בכל אחד מהתחומים בהם אנחנו פועלים. אנחנו חווים הרבה מאוד פידבק חיובי מהשירות ומהמענה הטכנולוגי, אנחנו באים ללמוד מהלקוח ולא לחנך אותו".


מתי הכניסה הרשמית למסחר בבורסה?


"אנחנו מעריכים שזה יהיה כתלות ברשות לני"ע אבל באיזור אמצע אפריל, זה המועד המשוער". אנחנו בשלבים אחרונים של הדוחות IFRS, זו הרבה עבודה אבל הצוות עושה עבודה טובה. החברה תירשם בשם חדש שינתן לה במרץ באסיפת בעלי המניות, סקיילוק וביסנס ימשיכו כחברה ממוזגת 100 אחוז כל אחת".



איפה החברה עוד 5 שנים מהיום?


"אני רואה אותה עובדת הרבה יותר, כלומר המיזוג יהפוך ליותר סינרגטי, הגדלה של פרויקטים לאומיים שמשלבים הגנה אווירית ויבשתית. רואה אותה החברה ממשיכה באופן משמעותי במו"פ ופוגשת את איומי העתיד ויודעת להתמודד ולהתאים את עצמה. בנוסף, הרחבה משמעותית של השירות והאחזקה ללקוחות, יותר ויותר לקוחות דורשים הגנה, ועל ידי שירות שוטף נדע לקבע להרחיב ולהגדיל את אחוזי הרווח".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בעל מניות 04/02/2025 15:01
    הגב לתגובה זו
    שיחקו אותה!
  • 5.
    תומר א. 04/02/2025 14:52
    הגב לתגובה זו
    של בעלי מניות טכנופלסט חברות סתומים שאין דברים כאלה.
  • 4.
    אסטון מרטין 30/01/2025 11:31
    הגב לתגובה זו
    מנכל שחתום על נפילה של קבוצה בת 300 עובדים וחובות של מאות מליונים.בעל שליטה שהקשר בינו לבין יושרה מוטל בספק.סקיילוק חברה ללא טכנולוגיה וIP משלה מבצעת ריסלינג של מוצרים ותו לא.
  • 3.
    עידן בן יעקוב 30/01/2025 08:12
    הגב לתגובה זו
    חברת מדבקה שלא מייצרת כלום בעצמה נמצאת בהפסדים כחלק מקבוצת אבנון ת.א.ר עוד ספין אוף על הכסף של הציבור
  • 2.
    מרצדס אבנון 29/01/2025 18:46
    הגב לתגובה זו
    אם זו היתה כתבה לא מממונת אז ראוי שיזכירו את השימוש הפרטי שהוא איפשר וגם נהנה מכוניות יוקרה תאילנד וכו על חשבון כספי הלוואות שהובילו חברה לחדלות פירעון !!!!!!אם זה חברה ציבורית כל השדרה הניהולית הבעלים היו יושבים כמה שנים לצד דנקנר
  • 1.
    חבל שנכנסים ככה לבורסה. למה לא מנפיקים עם תשקיף וכו (ל"ת)
    אבי 29/01/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.