אביעד מצא סקיילוק
אביעד מצא סקיילוק

החברה הביטחונית החדשה בבורסה: "מירוץ החימוש הגלובלי יתרום לצמיחה"

סקיילוק וביסנס, חברות בתחום זיהוי ונטרול רחפנים, מכינות עצמן לכניסה לבורסה באמצעות מיזוג עם טכנופלס ונצ'רס. מנכ"ל הקבוצה, אביעד מצא: "הטכנולוגיה המתקדמת והביקושים הגוברים בזירה הבינלאומית הם מנועי הצמיחה שלנו"

אביחי טדסה | (6)

חברות סקיילוק ו-ביסנס, הפועלות בתחומי הביטחון והגנת המרחב האווירי והיבשתי, צפויות להיכנס לבורסה בת"א באמצעות מיזוג הופכי עם טכנופלס ונצ'רס. במסגרת העסקה, סקיילוק תחזיק 70% מהחברה הממוזגת, בעוד שבעלי המניות של טכנופלס יחזיקו 30%, וזאת בהתאם להערכת שווי של 70 מיליון שקל לסקיילוק ו-30 מיליון שקל לטכנופלס, עם התאמות אפשריות בהתאם לתוצאות סקיילוק בשנים הקרובות. את הקבוצה, הכוללת את שתי החברות, מוביל אביעד מצא, והיא צפויה להתמזג לתוך טכנופלס תחת שם חדש, אשר ייקבע על ידי אסיפת בעלי המניות. את חברת ביסנס מוביל כמנכ"ל ברוך דיליאון, ואת סקיילוק מוביל עופר קצן המשמש כ-CTO של החברה.


"סקיילוק וביסנס הן החברות שמתמזגות, עוסקות בהגנה היקפית בתחומי האוויר והיבשה, ביסנס למעשה עוסקת במכ"מים, הגנת גבולות יבשה והגנת חופים, וסקיילוק עושים אותו הדבר רק שהם מגנים על השמיים על ידי זיהוי, איתור וניטרול של הרחפנים". אומר לנו מנכ"ל הקבוצה אביעד מצא בראיון עם ביזפורטל. "החברות קיימות הרבה שנים הן חוות גידול משמעותי בשנים האחרונות, הטכנולוגיה מאוד מתקדמת והפריסה מאוד רחבה. כל פעם שקורה משהו בכפר הגלובלי הקטן שלנו, החברות האלה רואות גידול משמעותי בשוק המקומי והבינ"ל. אנחנו צופים המשך צמיחה בגלל המשך מירוץ החימוש הגלובלי".



מה המוצרים העיקריים?


"נתחיל בסקיילוק, יש לה שלושה קווי מוצרים ראשיים, הראשון - מערכות נישאות חייל, התחום קיבל תנופה משמעותית בעקבות מלחמת אוקראינה רוסיה וחרבות ברזל. אנחנו רואים את זה מתרחב, הרעיון הוא לתת הגנה לחייל מפני התקפות רחפנים איפה שהחייל נמצא, הסוג השני זה מערכות מבוססת RF יש לנו מגוון של כמה מערכות. מערכות מבוססות RF עם בינה מלאכותית מאפשרות זיהוי מתקדם וניתוח של כל סוגי הרחפנים, גם כאלה שיש להם מידע מוקדם וגם אלה שאין להם, יחד עם מערכת שמנטרלת את התקשורת בין היתר בעזרת המידע המקדים ובכך מונעת מהרחפן להגיע למטרה. והסקיי דיפנדר מערכות רב שכבתיות, בעלות מספר שכבות גילוי, ששם המטרה מבוססת רדאר, אלקטרו אופטיקה ו-RF, פיתחנו מערכת שנקראת סקיידום תוכנת שליטה ומטרה, משקללת את הנותנים ונותנת מידע מדויק על כל האיומים בזכות כל המערכת הכוללת, ואז משתמשת בעצם בכמה שכבות של נטרול, מערכות שעושות מניפולציה על ה-GPS, המערכת מאפשרת הגנה לטווחים מאוד גדולים, עם יכולות ניטרול מאוד גבוהות קרובות ל-100% כיסוי והגנה על המתקן או האיזור שעליו נרצה להגן".


בביסנס בעצם פיתחנו באופן נרחב, משפחת מוצרים שנקראת BEE משפחה של מצלמות תצפית אלקטרו אופטיות החל מטווחים קרובים לטווחים ארוכים, כוללות גם ראיית לילה, מאפשרות ללקוח לקבל תמונה רחבה. גם בהגנת גבול תשתיות קריטיות וחופים בגלל הטווחים הרחוקים שלה ישנו גידול במכירות בכך. במשפחה השנייה של הגחליליות הפיירפליי, מערכת שמשלבת רדאר, מצלמת יום ולילה וסנסור, היכולת של המערכת היא לסגור איזורים קריטים בגבול, איזורים עם גיאוגרפיה בעייתית, ולהתגבר עליהם באמצעות הטכנולוגיה. הליין האחרון משלב מערכות תצפית ורדארים לטווחים גדולים יותר, המאפשרים שכבות של הגנה ללקוח, מהגנה על מוצב קטן בודד ועד תשתיות לאומיות שצריכות הגנה והתראה מוקדמת. השילוב בין הטכנולוגיות של שתי החברות משלים את הצורך של הלקוח ומאפשר לו לקבל מעטפת. יש סינרגיה בין הטכנולוגיות".


קצת מספרים - מה סך ההכנסות, רווח גולמי, רווח נקי?


"אנחנו מסיימים את 2024 עם גידול משמעותי ב-EBITDA של החברות שתחצה את ה-15 מיליון שקל עם רווח גולמי שמתקרב ל-50%. גם בתחזיות שהצגנו מדברים על גידול של פי 2 ב-2025 לחצות את 30 מיליון EBITDA, הנתון המשמח הוא להראות את הצמיחה בפועל, כאשר אנחנו נכנסים ל-2025 עם 50% הזמנות חתומות. חשוב לציין שזמני האספקה הם קצרים מאוד, חודשים בודדים, זה נותן לנו ביטחון במספרים שאנחנו מציגים".


מי הלקוחות, אתם עובדים עם גופים ביטחוניים בארץ ובעולם? 


"אנחנו עובדים בעיקר עם משרדי ביטחון והגנה, ומשרדי ביטחון פנים גם בארץ וגם בעולם. מול משרד הביטחון עבדנו הרבה בשנתיים האחרונות. חלק גדול מההכנסות מבוסס על השוק הבינ"ל בזכות ההצלחה של סקיילוק שמכרה מערכות ב-40 מדינות עם הכנסות חוזרות, צופים המשך גידול ברווח הגולמי".


מה האתגרים בהתקשרות עם גופים ממשלתיים?


"חייב לשמר עליונות טכנולוגית, הגורמים מולם אנחנו עובדים רוצים את תמיד את קדמת הטכנולוגיה, התמודדות עם איומים גדולים. רמת שירות גבוהה הלקוחות רוצים זמינות גבוהה בסוף זה נוגע לחיי אדם, רמת השירות שלנו היא הסיבה שהלקוחות באים אלינו ובוחרים בנו שוב ושוב".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מה הם סוגי החוזים בהתקשרות עם הגופים?


"בגדול אנחנו עובדים עם שני סוגי חוזים, מרבית החוזים לאספקה של מערכות הם עם שירות ואחזקה החל מהשנה השנייה, הסוג השני אלה חוזי מסגרת שבעצם מנוצלים בין היתר גם לשירות והחזקה".


מה הם מנועי הצמיחה של החברה ובאיזה שיעור אתם מתכננים לצמוח משנה לשנה?


"אחד הנושאים המשמעותיים הוא השירות והאחזקה, שני הסוגים של הטכנולוגיות, מדברים על אזורי הגנה מאוד גדולים, כמות גדולה של מערכות מה שמצריך שירות ואחזקה מאוד רציניים, חלק גדול מהצמיחה בהכנסות ובעיקר ברווח הגולמי מגיע מהשירות והאחזקה, מהמודל הזה". מסביר מצא. "אנחנו מכניסים אותו ללקוחות החל מהשנה השנייה ובכך נראה גידול במחזור מ-10% לאיזורי 20-30%, כלומר החל מהשנה השנייה בכל חוזה נראה גידול בהכנסה. וזה אפיק צמיחה משמעותי. אפיק צמיחה נוסף, הוא ליין של קיטים של סנסורים שסיימנו לפתח בביסנס עם יכולת פריסה מהירה, מאפשרים ללקוח להגן על כל מתחם עם יכולת פריסה מהירה. מה שמייצר לנו הרבה רלוונטיות בשוק הבינלאומי של הדיפנס. בנוסף, סקיילוק הקימה חברה אירופאית בגלל הצורך ההולך והגובר בעקבות מלחמת אוקראינה רוסיה בו היא הולכת לייצר חלק גדול מהמוצרים בשביל לזכות ליותר הזמנות והכרה מחברות ומדינות בנאטו. לבסינס כבר יש חברה כזו שבסיסה בליטא והרחבנו את זה גם לסקיילוק".


מה לגבי פעילות בשוק האזרחי?


"השוק האזרחי קצת מפגר אחרי השוק הביטחוני, הרבה חשבו שהשוק הזה יהיה מהיר יותר, באופן לא מאוד מפתיע עבורי השוק הביטחוני היה הראשון להטמיע מערכות. רואים יותר כניסה לעולמות הסמי ביטוחוניים, יותר ויותר הגנה על שדות תעופה, בתי כלא, ומתקנים אזרחיים, עדיין בהיקפים קטנים אבל זה חלק מהתוכניות שלנו וצופים שבשנים קדימה השוק האזרחי ידביק את הפער".


מי החברות המתחרות? ומה מבדל אתכם מהשאר?


"ישראל באופן טבעי כר גידול פורה להרבה חברות, גם בתחום הגנה ורחפנים קוראים על זה הרבה גם בשנה וחצי האחרונות, גם בהגנה ההיקפית. אנחנו מסתכלים גם בישראל וגם בישראל (בחול פליר סיסטמס בתחום הראדרים) וחברות קטנות יותר, אמריקאיות ואוסטרליות, ועד השוק המקומי אם זה החברות הגדולות כמו רפאל, אלביט ותעשייה אווירית, שבגלל הביקוש העולה בצרכים גם לחברות האלה יש גישה לדברים דומים. אנחנו מסוגלים לתת את היתרונות, והיכולות הטכנולוגיות הנרחבות כמו החברות הגדולות, אנחנו אוכלים ונושמים את היכולות האלה, וגם יש לנו עליונות טכנולוגית שאנחנו דואגים לפתח ולשמר בכל אחד מהתחומים בהם אנחנו פועלים. אנחנו חווים הרבה מאוד פידבק חיובי מהשירות ומהמענה הטכנולוגי, אנחנו באים ללמוד מהלקוח ולא לחנך אותו".


מתי הכניסה הרשמית למסחר בבורסה?


"אנחנו מעריכים שזה יהיה כתלות ברשות לני"ע אבל באיזור אמצע אפריל, זה המועד המשוער". אנחנו בשלבים אחרונים של הדוחות IFRS, זו הרבה עבודה אבל הצוות עושה עבודה טובה. החברה תירשם בשם חדש שינתן לה במרץ באסיפת בעלי המניות, סקיילוק וביסנס ימשיכו כחברה ממוזגת 100 אחוז כל אחת".



איפה החברה עוד 5 שנים מהיום?


"אני רואה אותה עובדת הרבה יותר, כלומר המיזוג יהפוך ליותר סינרגטי, הגדלה של פרויקטים לאומיים שמשלבים הגנה אווירית ויבשתית. רואה אותה החברה ממשיכה באופן משמעותי במו"פ ופוגשת את איומי העתיד ויודעת להתמודד ולהתאים את עצמה. בנוסף, הרחבה משמעותית של השירות והאחזקה ללקוחות, יותר ויותר לקוחות דורשים הגנה, ועל ידי שירות שוטף נדע לקבע להרחיב ולהגדיל את אחוזי הרווח".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בעל מניות 04/02/2025 15:01
    הגב לתגובה זו
    שיחקו אותה!
  • 5.
    תומר א. 04/02/2025 14:52
    הגב לתגובה זו
    של בעלי מניות טכנופלסט חברות סתומים שאין דברים כאלה.
  • 4.
    אסטון מרטין 30/01/2025 11:31
    הגב לתגובה זו
    מנכל שחתום על נפילה של קבוצה בת 300 עובדים וחובות של מאות מליונים.בעל שליטה שהקשר בינו לבין יושרה מוטל בספק.סקיילוק חברה ללא טכנולוגיה וIP משלה מבצעת ריסלינג של מוצרים ותו לא.
  • 3.
    עידן בן יעקוב 30/01/2025 08:12
    הגב לתגובה זו
    חברת מדבקה שלא מייצרת כלום בעצמה נמצאת בהפסדים כחלק מקבוצת אבנון ת.א.ר עוד ספין אוף על הכסף של הציבור
  • 2.
    מרצדס אבנון 29/01/2025 18:46
    הגב לתגובה זו
    אם זו היתה כתבה לא מממונת אז ראוי שיזכירו את השימוש הפרטי שהוא איפשר וגם נהנה מכוניות יוקרה תאילנד וכו על חשבון כספי הלוואות שהובילו חברה לחדלות פירעון !!!!!!אם זה חברה ציבורית כל השדרה הניהולית הבעלים היו יושבים כמה שנים לצד דנקנר
  • 1.
    חבל שנכנסים ככה לבורסה. למה לא מנפיקים עם תשקיף וכו (ל"ת)
    אבי 29/01/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.