kuris
צילום: יח"צ

תקנון לאתר אינטרנט, מפעילים אתר אינטרנט?

תוכן בחסות |
נושאים בכתבה אינטרנט עו"ד

לעיתים כאשר אנחנו מנהלים אתר אינטרנט או בלוג אנו כלל לא מודעים להשלכות האפשריות מבחינה חוקית, ויוצא שבכל יום מגיעים אל בתי המשפט סכסוכים שמקורם באינטרנט. עובדה היא, כי רוב בעלי האתרים, או הגולשים, המוצאים עצמם בבית המשפט עקב פעולות בעולם הוירטואלי לא היו מודעים כלל בשעת המעשה, כי עשו דבר מה, לא כשורה.

מתקפת חוסר הוודאות של האינטרנט, העדר כללים ברורים על המותר ואסור בזמן השימוש בו, מדירים שינה מבעלי אתרים החוששים מתביעות העלולות לבוא במפתיע, עקב ההתפתחות המהירה.

הגולש הסביר, אינו יכול לשלוט בביצוע העסקה, כאשר הוא מוסר את פרטי כרטיס האשראי שלו באמצעות האינטרנט, ועד אשר לא קיבל את המוצר שרכש לביתו, אינו יודע בוודאות האם אכן שפר מזלו, ומפעילי אתר האינטרנט אכן יעמדו בציפיותיו.

איך מפזרים את עננת אי הוודאות?

פתרון מוצלח במיוחד, להסדרת התנאים בכל עסקה או התקשרות, הוא הסכם.

בחינת בתי המשפט את האינטראקציה של הגולשים באינטרנט, יכולה להיות כאינטראקציה בין צדדים להסכם. 

הסכם קבוע בין צדדים מרובים ומשתנים, יקרא בדרך כלל בחוקי מדינת ישראל, תקנון.

מהו תקנון?

תקנון הוא אוסף של כללים ותנאים, במדינת ישראל נקבעו מספר תקנונים כחלק מהחוק, כאשר  נוסח התקנונים בחוק נחשב כהסכם בין הצדדים הרלוונטיים.

בחוק החברות, כמו גם בחוק הבתים המשותפים, צירף המחוקק תקנון מצוי, אשר כל עוד לא החליטו הצדדים הקשורים אחרת, יחשב התקנון  המצוי כהסכם מחייב בין הצדדים.

מהו תקנון אתר אינטרנט?  

תקנון לאתר אינטרנט נחשב כהסכם מחייב בין מפעילי אתר האינטרנט לבין הגולשים באתר האינטרנט, באמצעות תקנון לאתר האינטרנט, שהנו הסכם מחייב עם הגולשים, יכול מחד בעל האתר לחייב את הגולשים לגלוש באתר רק ככל שיעמדו בתנאים שבתקנון ומאידך  יכולים  הגולשים לדעת את התנאים, טרם יבצעו פעולות באתר.

מי צריך תקנון לאתר האינטרנט?  

העדר תקנון לאתר גורם לעוול לגולשים וגם לסיכונים רבים למפעיל האתר אשר יכולים להימנע באמצעות התקנון.

מטרת התקנון להמעיט ככל הניתן החשיפה להפרות סעיפי חוק באתר האינטרנט, ובין היתר לפי: חוק הגנת הצרכן, חוק זכויות יוצרים, חוק עוולות מסחריות, חוק החוזים, חוק איסור לשון הרע, חוק עשיית עושר ולא במשפט, חוק הגנת הפרטיות, פקודת הנזיקין ועוד רשימת חוקים ודינים נוספים.

כך למשל, קיבלו בתי המשפט את עמדתו של בעל אתר אינטרנט, כי האמור בתקנון אתר האינטרנט שלו מחייב את הגולשים, למשל בכל הקשור לעסקת רכישה של מחשב כף יד, באמצעות האתר.

ראה 3162/05 (באר שבע) דינקין אולגה נגד סאקל און ליין (אס.או.אל )1999 בע"מ

תקנון אתרי האינטרנט של ישראל

עלול להיות מפתה, לנסות להעתיק תקנון מאתר קיים או לחבר תקנון טלאים טלאים ממספר אתרים, אך סביר להניח, שבהעתקת תקנון או טלאי טלאים של תקנונים מאתרים אחרים, יהווה הפרה של זכויות יוצרים בתקנון או בתקנונים המועתקים, ועלול להוביל לתביעה במאות אלפי שקלים], בגין העתקה לא מורשית של תקנון או טלאי תקנונים.

תקנון אתרי האינטרנט של ישראל מעניק רישיונות שימוש בתקנוני אינטרנט לאתרי אינטרנט בישראל, רישיונות השימוש בתקנונים הנם רישיונות הדומים מאוד במהותם לרישיונות השימוש המוכרים בתוכנה, למשל רישיון השימוש שמעניקה מייקרוסופט לשימוש בתוכנת הוינדוס (חלונות).

היתרון הגדול בהענקת רישיונות לשימוש בתקנון, להבדיל למשל, מניסוח תקנון על ידי עורך דין והעלאתו לאתר כמות שהוא, הוא ההתעדכנות המתמדת של התקנון המצוי על שרתי תקנון אתרי האינטרנט של ישראל, על ידי עורכי הדין, מומחי משפט האינטרנט, המעודכנים כל העת בהתפתחויות המשפט בישראל והמתאימים כל העת את לשון התקנון  המחייב של אתרי האינטרנט בישראל, להתפתחות המשפט המהירה בישראל ולשינויים בחוקי המדינה.

תקנון מתאים

תקנון טוב ומתעדכן, יסייע לבעל אתר במגוון רחב מאוד של תחומים, כך למשל תקנון טוב יגן בצורה טובה יותר על בעל האתר בכל הקשור לזכויות יוצרים  לגבי תכנים באתר, התקנון יכול להסיר מבעל האתר אחריות במקרה של הפרת חוק איסור לשון הרע ראה א 37692/03 (ת"א) יצחק סודרי ואח' נ' ארנון שטלריד, התקנון יכול להסיר אחריות במקרים הנוגעים לחוק הגנת צרכן  וגם לפקודת הנזיקין, חוק עשיית עושר ולא במשפט, חוק העוולות המסחריות ועוד.

אז לפני שאתם נחשפים לתביעות, מוצאים את עצמכם בבתי המשפט וממשיכים להתבלבל (כמו כולנו) על מה זה בכלל אינטרנט, כדאי שתגנו על עצמכם ועל אתר האינטרנט שלכם.

למידע נוסף על תקנון אתרי האינטרנט של ישראל

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן  

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע 

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: יח"צצילום: יח"צ

מה משקיעים בשוק ההון יכולים ללמוד מהמפרסמים בגוגל אדס ואיך עקרונות השקעות הערך חזרו לעולם השיווק הדיגיטלי

בעולם שבו כל קליק שווה כסף, מומלץ להסתכל על עולם השיווק כהשקעה, לא כהוצאה

נושאים בכתבה שיווק דיגיטלי

בעולם שבו כל קליק שווה כסף וכל שנייה של תשומת לב מתומחרת, יש טשטוש גבולות בין פרסום להשקעה. גיא אברמוב, מומחה לשיווק דיגיטלי עם ניסיון של למעלה מ-17 שנה בניהול קמפיינים בגוגל אדס, מציע דרך אחרת להסתכל על עולם השיווק - לא כהוצאה, אלא כהשקעה. בעידן של חוסר יציבות כלכלית, עליות ריבית ואי ודאות בשווקים, ייתכן שדווקא מפרסמים בפלטפורמה של גוגל אדס יכולים ללמד את המשקיעים שיעור חשוב על ניהול הון, משמעת וסבלנות.

שיווק דיגיטלי כהשקעה, לא כהוצאה

הגישה של אברמוב נולדה מתוך חיבור אינטואיטיבי בין שני עולמות שנראים במבט ראשון זרים זה לזה. מצד אחד  ניהול תקציבי פרסום בגוגל, עולם של ניסוי וטעייה, מדדים משתנים בזמן אמת ותחרות אינסופית על תשומת לב. מצד שני עולם ההשקעות הקלאסי, שבו ערך נבנה לאורך שנים דרך החלטות שקולות ומבוססות נתונים.

לדבריו, “הטעות הנפוצה ביותר של בעלי עסקים היא שהם מתייחסים לפרסום כהוצאה מיידית, במקום לראות בו השקעה לטווח ארוך. כל שקל שמושקע נכון בקמפיין אפקטיבי פועל בדיוק כמו הון שמושקע במניה טובה והוא מייצר תשואה לאורך זמן”.

גיא אברמוב מסביר, כי ממש כפי שמשקיע בוחן את ביצועי התיק שלו בפרספקטיבה של שנים ולא של ימים, כך גם משווק חכם צריך לבחון את יעילות הקמפיינים שלו בפרקי זמן רחבים יותר. “מי שמסתכל על נתוני קליקים יומיים ומקבל החלטות רגשיות יגלה מהר מאוד שהכסף בורח לו בין האצבעות” הוא אומר. “אבל מי שמתייחס לגוגל אדס כמו משקיע שמתכנן קדימה יוצר מערכת יציבה וצומחת”.

המכירה הפומבית של גוגל הינה מראה לשוק ההון

במרכז מערכת גוגל אדס עומדת מכירה פומבית בזמן אמת. מפרסמים מתחרים על מילות מפתח כאשר מחירי הקליקים והבידינג עצמו משתנים מדי רגע, והאלגוריתם מחליט מי יופיע ואיפה. זהו מנגנון שמזכיר באופן מפתיע את שוק המניות שהיא תחרות על נכסים בעלי ערך נתפס, מבוססת ביקוש, היצע וציפיות.