ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

• חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
• Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

סוכנות החלל הישראלית ורשות החדשנות יוצאות למהלך משותף להקמת מעבדת מחקר ופיתוח לאומית שנועדה לעשות סדר למי שרוצה לעבוד בחלל. הרעיון פשוט, להוריד מהשולחן את כל מה שמסביב כדי שחברות יוכלו להתעסק בטכנולוגיה עצמה. במקום שכל חברה תמציא את הגלגל מחדש בסוגיות תהליך, תשתיות וקשרים לשיגור, המעבדה אמורה לרכז שירותי ניסוי, פיתוח ושיגור תחת מסגרת אחת. החברה שנבחרה להוביל את המיזם היא Creation Space, והתקציב הכולל עומד על כ-60 מליון שקל, כש-40 מליון שקל מתוכם מגיעים כמענק מאוגם ממשלתי.

המעבדה תפעל תחת המותג Access to Space ותוגדר כתשתית שמלווה חברות מהשלבים המוקדמים של פיתוח מטען ייעודי ועד הפעלה בחלל. זה לא מסתכם רק בהכנה טכנית, אלא בליווי לאורך הדרך עד שמגיעים לרגע שבו המערכת באמת עובדת מחוץ לאטמוספירה. במסגרת ההתחייבות בקול הקורא, המפעיל יעניק לחברות זכאיות הנחה של לפחות 35% ממחירי השוק בשירותים שקשורים לשיגור, ניסוי ופיתוח, ויאפשר שיגור והדגמה של לפחות 15 מטענים ניסיוניים בתוך שלוש השנים הראשונות לפעילות. מבחינת התעשייה, אלה שני מספרים שמגדירים גם מחיר וגם קצב, ולא משאירים את זה ברמת כוונה כללית.

תשתית שמחברת בין מעבדה לחלל

Access to Space אמורה לספק מעטפת מקצה לקצה שכוללת תשתיות פיזיות, שירותים הנדסיים ומקצועיים, ליווי רגולטורי ותמיכה בתהליכי שיגור, תפעול ולוויינות. המטרה היא לגשר בין פיתוח במעבדה לבין הוכחת היתכנות בתנאי חלל, שלב שמוגדר בתעשייה כיקר, מורכב ומלא דרישות, והוא זה שמפיל או מעכב לא מעט חברות קטנות. כשזה עובד, הפיתוח מתקדם מהר יותר כי פחות זמן הולך על תיאומים ויותר זמן הולך על בדיקה אמיתית.

במודל העבודה, חברות יקבלו שירותי מו"פ מותאמים אישית שכוללים בדיקות, אינטגרציה, הכנה לשיגור ותמיכה בשלבי ההפעלה. זה המקום שבו הרבה פרויקטים נתקעים בעולם, כי המעבר מהנדסה על הנייר לשיגור בפועל דורש רצף פעולות שלא תמיד יושב לחברה קטנה בידיים. לצד העבודה על כל פרויקט, הכוונה היא לבנות גם שגרה תפעולית של ניסויים והדגמות, כדי שהמערכת לא תישאר “יכולת על המדף” אלא תעבוד רציף ותייצר ניסיון מצטבר. כשיש רצף כזה, גם קל יותר לתכנן קדימה וגם ללמוד מפרויקט לפרויקט.

• 40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים
• שיקום פצועי המלחמה: 10 מיליון שקל להשקה של 8 פיילוטים טכנולוגיים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החלטת תל"מ והאיגום התקציבי

המהלך יוצא לדרך בהמשך להחלטת פורום תל"מ מיוני להקצות תקציב ייעודי לתשתית לאומית, תוך איגום משאבים ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות, ות"ת, מפא"ת ומשרד האוצר. מאחורי האיגום הזה יש היגיון פרקטי, במקום שכל גוף יפעיל חלק קטן, מנסים לייצר מסלול אחד שמחזיק את כל השרשרת. מבחינת המדינה, זה מבנה שמרכז כלים תקציביים ותפעוליים סביב יעד אחד, תשתית שמשרתת את האקוסיסטם המקומי ומקלה על כניסה של חברות צעירות לתחום. זה גם מסדר את התמונה ברמת האחריות, מי עושה מה, מי מממן מה, ואיך מתקדמים בלי להיתקע בין גופים.