הייטק משרדים
צילום: איירון סורס

משרד העבודה: שיעור המשרות בהייטק נמוך מרמתו ב-2019

דו"ח שוק העבודה לשנת 2022 שמפרסם המשרד חושף כי במהלך שנת 2022 חלה האטה בגיוס העובדים לענפי ההייטק אשר נמשכה אל תוך שנת 2023; השכר בענף גבוה פי 2.7 מיתר ענפי המשק
איתן גרסטנפלד | (2)

מאז סוף 2022 שיעור המשרות בהייטק נמצא בירידה וכיום הוא נמוך מרמתו ב-2019, כך עולה מדו"ח שוק העבודה לשנת 2022, המתפרסם היום על ידי משרד העבודה. במקביל וחרף ההאטה בסקטור, פערי השכר בין ענף ההייטק לשאר ענפי המשק המשיכו לצמוח, עם שכר ממוצע של פי 2.7 ביחס לשאר ענפי המשק.

בפתח הדו"ח, מציינים הכותבים את החשיבות המרכזית של ענף ההייטק במשק הישראלי. זאת בין השאר בשל העובדה שהוא אחראי לכ-15% מהתמ"ג, לכ-25% מהכנסות ממס הכנסה, ומועסקים בו כ-10% מכוח העבודה בישראל. שיעור זה, שכמוהו יש רק באירלנד, הוא שיעור חריג בהשוואה בין-לאומית: הוא גבוה משיעור המועסקים בענף ההייטק בכל שאר מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית ובריטניה, וכמעט כפול מהשיעור הממוצע במדינות אלו.

מתוך דו"ח שוק העבודה

במהלך שנת 2022 נמשך הגידול במספר המועסקים בענפי ההייטק, ומספר השכירים הגיע לכ-375 אלף. אלא שברבעון השני של השנה החל קצב הגידול להאט, עד שהגיע בסוף השנה לקצב של סוף 2019. על אף ההאטה בגיוסי כוח האדם, חלקם של המועסקים בהייטק מכלל השכירים במשק המשיך לגדול גם בסוף שנת 2022, אך בתחילת שנת 2023 מספר המועסקים החל לרדת. תהליכי ההתמתנות נבעו בין השאר מעליית הריבית ברוב הכלכלות המפותחות, ירידות בשווקי המניות וירידות בזמינות ההון.

ענפי ההייטק מתאפיינים בשכר גבוה בהשוואה לרוב ענפי המשק, ובשנים האחרונות פער השכר ביניהם מתרחב. בדצמבר 2022 היה השכר הממוצע בהייטק (בניכוי עונתיות) גבוה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר ענפי המשק. עשור לפני כן, בדצמבר 2012 הוא היה גבוה מהשכר הממוצע במשק פי 2.3. בין היתר בשל כך פעלו הממשלות השונות להגדיל את מספר המועסקים במקצועות אלו. בדו"ח הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק (דו"ח ועדת פרלמוטר), שפורסם בשנת 2022 נקבע יעד של 16% מועסקים בענף ההייטק או במשלחי יד הייטק עד שנת 20226. בשנת 2022 עבדו בענף ההייטק או במשלחי יד הייטק 14.2% מהמועסקים במשק, עלייה של 0.1% משנת 2021.

מתוך דו"ח שוק העבודה

עם זאת כותבי הדו"ח מדגישים כי חברות ההייטק אינן זהות. לדבריהם, כאשר מחלקים את הענף לתעשיית הייטק ושירותי הייטק, ניתן לראות מגמות שונות. הצמיחה בהייטק מאז 2012 התמקדה בעיקר בענפים של שירותי ההייטק: מספר המועסקים בתעשיית ההייטק כמעט לא השתנה, והשכר בענפי תעשיית ההייטק נמוך יותר ועלה פחות מהשכר בשירותי ההייטק. לעומת זאת, ההאטה של שנת 2022 ניכרה בעיקר בענפים של שירותי ההייטק. הדבר מתבטא גם במספר המשרות הפנויות שהוצג לעיל. לאחר שמספר המשרות הפנויות בענפי השירותים עלה בחדות והגיע לשיא של 8.3% בשנת 2021, הוא ירד כמעט בחצי עד סוף שנת 2022.

קיראו עוד ב"BizTech"

בשנת 2019 כלל ענף שירותי ההייטק שיעור ניכר של חברות הזנק (כ-27 אלף משרות), וחברות תוכנה בוגרות בעלות מרכזי מחקר ופיתוח (כ-64 אלף משרות). בגלל הירידה בגיוסי ההון נשקפת לחברות ההזנק – וגם לחברות המחקר והפיתוח, אם כי במידה פחותה – סכנת סגירה או צמצום פעילות. חברות אלו גם חשופות לירידה בביקוש לשירותים שלהן בעקבות ההאטה בפעילות הכלכלית העולמית במידה רבה יותר משחשופים לה תעשיות ההייטק, מרכזי הפיתוח של חברות בין-לאומיות וחברות תוכנה ללא מרכזי מחקר ופיתוח.

מתוך דו"ח שוק העבודה

בשל צמיחת הענף בשנים האחרונות ורמות השכר הגבוהות של המועסקים בו, גדל מספר הלומדים מקצועות בתחומים הקשורים אליו (הן באקדמיה והן בקורסי הכשרה). מספר הסטודנטים הלומדים לימודים אקדמיים במקצועות ההייטק גדל משנת 2016 בכ-47% לעומת גידול של 22% משנת 2010 ל-2016. מכאן כי בין הראשונים שייפגעו מהימשכות מגמות ההאטה של 2022 יהיו בוגרים חדשים, אשר ככל הנראה יתקשו למצוא משרה ולהשתלב בענף, והקושי יגדל ככל שלימודיהם יהיו רחוקים מליבת העיסוק של הענף ואיכותיים פחות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברונכזאורוס 05/07/2023 10:50
    הגב לתגובה זו
    מס ההכנסה מהווה כ 25 אחוז מההכנסות ממיסים כך שההכנסות מעובדי ההיטק שכוללות גם את עובדי התעשיות הבטחוניות מהוות 25 אחוז ממס ההכנסה שהם כ כ 5-6 אחוז מסך ההכנסות ממיסים. ההיטק לא מהווה כ 15 אחוז מהתמג התמג של ישראל הוא : כ 500 מיליון דולר או כ 1.8 מילארד ש"ח 450 מילארד שה ממשלתי כ 1 מילארד ש"ח זה צריכה פרטית וכל היתר זה יצוא פחות יבוא והשקעות ההיטק בניטרול התעשיות הביטחוניות גם לא מהווה 5 אחוז מהתמג תפסיקו לפמפם שטויות
  • 1.
    לימודי ליבה 05/07/2023 09:24
    הגב לתגובה זו
    הדולאר 5 שח
משקפיים חכמות של מטא וריי באן. קרדיט: רשתות חברתיותמשקפיים חכמות של מטא וריי באן. קרדיט: רשתות חברתיות

המשקפיים של צוקרברג: לא קונים אותן בזול אבל הן ישנו את העולם

משקפי מטא ריי באן ב-799 דולר - עם AI מובנה וצמיד שקורא מחשבות. כל מה שצריך מהסמארטפון יהיה בצג המשקפיים מבלי להפריע לראייה; האם המשקפיים יחליפו את האייפון? 

רן קידר |

מטא (Meta), חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ, חושפת מוצר פורץ דרך: משקפי מטא ריי באן דיספליי, משקפי שמש חכמים ראשונים עם מסך מובנה, במחיר של 799 דולר, הכולל גם את צמיד השליטה Meta Neural Band. מדובר בצעד נוסף בחזון של מארק צוקרברג ליצירת ממשק ישיר בין המשתמש לבין הבינה המלאכותית של החברה, מבלי לפתוח טלפון או מחשב. 

ההשקה התקיימה באירוע Meta Connect 2025, שנערך ב-17-18 בספטמבר בקליפורניה, והיא מסמנת נקודת מפנה בתחום המשקפיים החכמים, כאשר מטא מציגה לראשונה מסך AR (מציאות רבודה) מובנה בעדשה הימנית. צוקרברג תיאר זאת כ-"קטגוריה חדשה של משקפי AI", שבה הטכנולוגיה הופכת לחלק טבעי מהיום־יום, ולא רק לגאדג'ט נפרד. במקביל להשקה זו, מטא הציגה גם את דגם Ray-Ban Meta דור שני במחיר נמוך יותר של 379 דולר, עם שיפורים כמו סוללה כפולה (עד 8 שעות) וצילום וידאו ב־3K, וכן את משקפי Oakley Meta Vanguard לספורטאים, במחיר 499 דולר, שמיועדים לפעילויות אקסטרים כמו רכיבה על אופני הרים או סקי, עם סוללה של 9 שעות. דגמים אלה זמינים כבר עכשיו, בעוד שהדיספליי יגיע לחנויות בארה"ב ב-30 בספטמבר, עם תמיכה ראשונית בשווקים כמו בריטניה, צרפת ואיטליה.

המשקפיים החדשים מהווים שדרוג משמעותי לדגמי מטא ריי באן הקודמים, שהושקו ב-2023 והתמקדו בעיקר בצילום, נגינת מוזיקה ושיחות קוליות. כעת, עם המסך המובנה, מטא מתקרבת יותר לחזון של "בינה מלאכותית צמודה" - AI שמלווה את המשתמש בכל רגע נתון. ההשקה הגיעה בעיצומו של אירוע שנמשך יומיים, שבו צוקרברג הדגיש את המעבר ממטאוורס טהור לבינה מלאכותית אישית, עם השקעות של מיליארדים בפיתוח Llama 3 ומודלים מתקדמים. משתמשים ראשונים תיארו את החוויה כ-"מהפכנית", אם כי ציינו גם תקלות קלות בחיבור, כמו בעיות רשת שהופיעו במהלך הנאום המרכזי.

המסך הקסום: כל המידע שאתם צריכים - ישירות מול העיניים

המסך המובנה, בעל רזולוציה של 600x600 פיקסלים, מציג תוכן ישירות בעדשה הימנית מבלי להפריע לראייה הרגילה. הוא מופיע רק כשצריך ונעלם באופן אוטומטי. בין התכונות הבולטות: הודעות טקסט משירותי מטא כמו ווטסאפ ואינסטגרם, שיחות וידאו קצרות, ניווט בזמן אמת דרך מפות של גוגל או אפל, תוצאות חיפוש מידיות מהבינה המלאכותית Meta AI, וכתוביות חיות עם תרגום בזמן אמת לשפות שונות, כולל עברית. לדוגמה, במהלך שיחה עם דובר זר, המשקפיים יכולות להציג תרגום טקסטואלי חי על המסך, מה שהופך אותן לכלי שימושי לתיירים או אנשי עסקים בינלאומיים. בנוסף, הן תומכות בהצגת תצוגות תמונה ממוזערות, כמו תצוגה מקדימה של תמונות או סרטונים, מה שמאפשר למשתמש לבדוק תוכן מבלי להסיר את המשקפיים.

בנוסף, המשקפיים כוללות מצלמה מתקדמת של 12 מגה־פיקסל עם זום אופטי פי 3, המאפשרת צילום תמונות באיכות גבוהה ווידאו ב-3K (שדרוג מהדגמים הקודמים שהוגבלו ל-1080p), ושיתוף ישיר לרשתות החברתיות של מטא בלחיצת כפתור. הן תומכות גם בהפעלת מוזיקה מספוטיפיי או אפל מיוזיק, שיחות קוליות עם מערך מיקרופונים של 5-6 יחידות לשמע ברור (תלוי במקור), ואפילו שליטה בסמארטפון מרחוק, כמו שינוי שירים או קבלת התראות. משקל המשקפיים עומד על 69 גרם בלבד, מה שהופך אותן לנוחות לשימוש ממושך, והן זמינות גם למי שסובל מליקויי ראיה, עם עדשות של בין -4.00 עד +4.00, כולל עדשות Transitions Ruby שמשנות צבע באור השמש.

בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.