קורו מגייסת עוד 75 מיליון דולר לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר
חברת הסייבר קורו (Coro) שמספקת פתרונות הגנה בתחום הסייבר מפני תוכנות כופר, פישינג וכדומה מגייסת 75 מיליון דולר לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר ומשלימה גיוס של 155 מיליון דולר בעשרה חודשים, למרות המצב הקשה בשווקים ולמרות העלייה בחברות שקשה להן יותר לגייס ונאלצות להתפשר על השווי. כלומר - בהחלט מדובר בהישג חשוב מבחינת החברה.
על פי החברה, יש לה יותר מ-2 מיליון משתמשים במאות חברות ברחבי העולם. בחברה מדברים על צמיחה של "300% מידי שנה, כבר 4 שנים". במקביל היא הכפילה את מספר העובדים (לכמה?) והחתימה מעל ל-100 שותפים עסקיים. יש לה 5,000 לקוחות בתחום הפיננסי, תעבורה ולוגיסטיקה, חינוך, בריאות, קמעונאות, שירותים מקצועיים ועוד. היא הרחיבה את הפעילות בשיקגו ואוסטין המשמשות כמרכזי המכירות והתמיכה שלה והיא מאמינה שגם בשנה הקרובה היא תרשום גידול של 300% בהכנסות, שנה חמישית ברציפות. אבל זה לא אומר שום דבר אם החברה לא חושפת את המספרים בפועל. הרי גם עליה מ-500 אלף ל-2 מיליון זה גם עליה של 300%.
את הסבב הובילה קרן Energy Impact Partners, אשר אליה הצטרפו המשקיעים הקיימים של החברה, Balderton Capital ו-JVP. לדברי החברה, בכוונתה להרחיב את פעילות המחקר והפיתוח בישראל ובעולם.
החברה מתמקדת בתחום החברות הבינוניות, שמתמודד עם כ-70% ממתקפות הסייבר, כאשר לטענתה הפתרונות הקיימים בשוק "נמצאים בעיקר בהישג ידם של חברות ענק בלבד ולכן התוצאה היא ששוק שלם של מיליוני חברות נותר חסר אונים בהתמודדות עם מתקפות סייבר בשל שלושה חסמים מרכזיים: מחיר גבוה, מורכבות מערך ההגנה וצורך בצוות אבטחת סייבר רחב ויעודי".
- גרדיו מגייסת 80 מליון דולר להגנת סייבר לצרכן בעידן ה-AI
- סטארטאפ הפרופטק Venn גייס 52 מיליון דולר, מכוון לניהול מיליון דירות עד 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"קורו" מספקת פתרון SaaS לכלל צרכי האבטחה: החל מיחידות הקצה, שרתים, שירותי הענן, דואר אלקטרוני ועוד. החברה אומרת שהיא מורידה כ-95% מעומס האבטחה על IT במחיר נמוך ביחס לחברות אחרות.
גיא מושקוביץ', מנכ"ל קורו אומר בעקבות הגיוס: "בימים אלו, בהם יש קושי גדול לגייס כספים, הגיוס הנוכחי הוא עדות נוספת לצמיחה ולהצלחה חסרת התקדים של החברה. בעוד ספקי אבטחת סייבר רבים מנסים לתת מענה לשוק הביניים על ידי שיווק מוצרים מיושנים, המנוהלים על ידי צוות אבטחת סייבר רחב, ב-Coro נקטנו שיטה שונה לחלוטין. הגישה המודרנית לאבטחת סייבר, לפיה פלטפורמה אחת, אחודה, (Security-in-a-Box) שנותנת מענה אוטומטי לכל ההיבטים של אבטחת סייבר, אינה דורשת כח אדם ו/או אינטגרציה. זו המהפכה שמביאה קורו לשוק. המערכת נבנתה מהיסוד כדי להבטיח שחברות בגודל בינוני יוכלו לקבל הגנה ברמה ארגונית גבוהה מבלי להסתבך במורכבות, עומס העבודה או תג המחיר המנופח".
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
- המדוזה שלומדת ללא מוח ואיך זה קשור ל-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
- המדוזה שלומדת ללא מוח ואיך זה קשור ל-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
