קורו מגייסת עוד 75 מיליון דולר לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר
חברת הסייבר קורו (Coro) שמספקת פתרונות הגנה בתחום הסייבר מפני תוכנות כופר, פישינג וכדומה מגייסת 75 מיליון דולר לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר ומשלימה גיוס של 155 מיליון דולר בעשרה חודשים, למרות המצב הקשה בשווקים ולמרות העלייה בחברות שקשה להן יותר לגייס ונאלצות להתפשר על השווי. כלומר - בהחלט מדובר בהישג חשוב מבחינת החברה.
על פי החברה, יש לה יותר מ-2 מיליון משתמשים במאות חברות ברחבי העולם. בחברה מדברים על צמיחה של "300% מידי שנה, כבר 4 שנים". במקביל היא הכפילה את מספר העובדים (לכמה?) והחתימה מעל ל-100 שותפים עסקיים. יש לה 5,000 לקוחות בתחום הפיננסי, תעבורה ולוגיסטיקה, חינוך, בריאות, קמעונאות, שירותים מקצועיים ועוד. היא הרחיבה את הפעילות בשיקגו ואוסטין המשמשות כמרכזי המכירות והתמיכה שלה והיא מאמינה שגם בשנה הקרובה היא תרשום גידול של 300% בהכנסות, שנה חמישית ברציפות. אבל זה לא אומר שום דבר אם החברה לא חושפת את המספרים בפועל. הרי גם עליה מ-500 אלף ל-2 מיליון זה גם עליה של 300%.
את הסבב הובילה קרן Energy Impact Partners, אשר אליה הצטרפו המשקיעים הקיימים של החברה, Balderton Capital ו-JVP. לדברי החברה, בכוונתה להרחיב את פעילות המחקר והפיתוח בישראל ובעולם.
החברה מתמקדת בתחום החברות הבינוניות, שמתמודד עם כ-70% ממתקפות הסייבר, כאשר לטענתה הפתרונות הקיימים בשוק "נמצאים בעיקר בהישג ידם של חברות ענק בלבד ולכן התוצאה היא ששוק שלם של מיליוני חברות נותר חסר אונים בהתמודדות עם מתקפות סייבר בשל שלושה חסמים מרכזיים: מחיר גבוה, מורכבות מערך ההגנה וצורך בצוות אבטחת סייבר רחב ויעודי".
- 600 מיליון דולר: עליבאבא וקרן אבו דאבי משקיעות בהנפקה ענק של MiniMax
- אקט סקיוריטי מגייסת 40 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"קורו" מספקת פתרון SaaS לכלל צרכי האבטחה: החל מיחידות הקצה, שרתים, שירותי הענן, דואר אלקטרוני ועוד. החברה אומרת שהיא מורידה כ-95% מעומס האבטחה על IT במחיר נמוך ביחס לחברות אחרות.
גיא מושקוביץ', מנכ"ל קורו אומר בעקבות הגיוס: "בימים אלו, בהם יש קושי גדול לגייס כספים, הגיוס הנוכחי הוא עדות נוספת לצמיחה ולהצלחה חסרת התקדים של החברה. בעוד ספקי אבטחת סייבר רבים מנסים לתת מענה לשוק הביניים על ידי שיווק מוצרים מיושנים, המנוהלים על ידי צוות אבטחת סייבר רחב, ב-Coro נקטנו שיטה שונה לחלוטין. הגישה המודרנית לאבטחת סייבר, לפיה פלטפורמה אחת, אחודה, (Security-in-a-Box) שנותנת מענה אוטומטי לכל ההיבטים של אבטחת סייבר, אינה דורשת כח אדם ו/או אינטגרציה. זו המהפכה שמביאה קורו לשוק. המערכת נבנתה מהיסוד כדי להבטיח שחברות בגודל בינוני יוכלו לקבל הגנה ברמה ארגונית גבוהה מבלי להסתבך במורכבות, עומס העבודה או תג המחיר המנופח".
און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"
שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.
התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.
החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנס. אפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.
- מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.
ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"
שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.
ספר על החברה ומניין הרעיון?
כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.
אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.
- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- הארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הוקמה וכמה עובדים:
הוקמה 2023 אנחנו כמעט 60 עובדים בחברה, כאשר הפיתוח יושב בתל אביב והמטה בסיאטל.
