קורו מגייסת עוד 75 מיליון דולר לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר
חברת הסייבר קורו (Coro) שמספקת פתרונות הגנה בתחום הסייבר מפני תוכנות כופר, פישינג וכדומה מגייסת 75 מיליון דולר לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר ומשלימה גיוס של 155 מיליון דולר בעשרה חודשים, למרות המצב הקשה בשווקים ולמרות העלייה בחברות שקשה להן יותר לגייס ונאלצות להתפשר על השווי. כלומר - בהחלט מדובר בהישג חשוב מבחינת החברה.
על פי החברה, יש לה יותר מ-2 מיליון משתמשים במאות חברות ברחבי העולם. בחברה מדברים על צמיחה של "300% מידי שנה, כבר 4 שנים". במקביל היא הכפילה את מספר העובדים (לכמה?) והחתימה מעל ל-100 שותפים עסקיים. יש לה 5,000 לקוחות בתחום הפיננסי, תעבורה ולוגיסטיקה, חינוך, בריאות, קמעונאות, שירותים מקצועיים ועוד. היא הרחיבה את הפעילות בשיקגו ואוסטין המשמשות כמרכזי המכירות והתמיכה שלה והיא מאמינה שגם בשנה הקרובה היא תרשום גידול של 300% בהכנסות, שנה חמישית ברציפות. אבל זה לא אומר שום דבר אם החברה לא חושפת את המספרים בפועל. הרי גם עליה מ-500 אלף ל-2 מיליון זה גם עליה של 300%.
את הסבב הובילה קרן Energy Impact Partners, אשר אליה הצטרפו המשקיעים הקיימים של החברה, Balderton Capital ו-JVP. לדברי החברה, בכוונתה להרחיב את פעילות המחקר והפיתוח בישראל ובעולם.
החברה מתמקדת בתחום החברות הבינוניות, שמתמודד עם כ-70% ממתקפות הסייבר, כאשר לטענתה הפתרונות הקיימים בשוק "נמצאים בעיקר בהישג ידם של חברות ענק בלבד ולכן התוצאה היא ששוק שלם של מיליוני חברות נותר חסר אונים בהתמודדות עם מתקפות סייבר בשל שלושה חסמים מרכזיים: מחיר גבוה, מורכבות מערך ההגנה וצורך בצוות אבטחת סייבר רחב ויעודי".
- 600 מיליון דולר: עליבאבא וקרן אבו דאבי משקיעות בהנפקה ענק של MiniMax
- אקט סקיוריטי מגייסת 40 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"קורו" מספקת פתרון SaaS לכלל צרכי האבטחה: החל מיחידות הקצה, שרתים, שירותי הענן, דואר אלקטרוני ועוד. החברה אומרת שהיא מורידה כ-95% מעומס האבטחה על IT במחיר נמוך ביחס לחברות אחרות.
גיא מושקוביץ', מנכ"ל קורו אומר בעקבות הגיוס: "בימים אלו, בהם יש קושי גדול לגייס כספים, הגיוס הנוכחי הוא עדות נוספת לצמיחה ולהצלחה חסרת התקדים של החברה. בעוד ספקי אבטחת סייבר רבים מנסים לתת מענה לשוק הביניים על ידי שיווק מוצרים מיושנים, המנוהלים על ידי צוות אבטחת סייבר רחב, ב-Coro נקטנו שיטה שונה לחלוטין. הגישה המודרנית לאבטחת סייבר, לפיה פלטפורמה אחת, אחודה, (Security-in-a-Box) שנותנת מענה אוטומטי לכל ההיבטים של אבטחת סייבר, אינה דורשת כח אדם ו/או אינטגרציה. זו המהפכה שמביאה קורו לשוק. המערכת נבנתה מהיסוד כדי להבטיח שחברות בגודל בינוני יוכלו לקבל הגנה ברמה ארגונית גבוהה מבלי להסתבך במורכבות, עומס העבודה או תג המחיר המנופח".
כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
החלל תמיד היה זירת תחרות בין מעצמות ואנשי חזון, אבל המרוץ הנוכחי שונה מכל מה שראינו. אילון מאסק וג'ף בזוס, שני המיליארדרים שכבר שינו את תעשיית החלל, מתמקדים כעת ביעד חדש: להעביר את מרכזי הנתונים העצומים אל מעל לעננים. מדובר בפרויקט שנשמע כמו מדע בדיוני, אבל הוא כבר בשלבי פיתוח, ועשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על מחשוב, אנרגיה ובינה מלאכותית
בלו אוריג'ין, חברת החלל שבשליטת ג'ף בזוס, פועלת בשנה האחרונה לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, המיועדים בראש ובראשונה לאימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. במקביל, ספייס אקס של אילון מאסק בוחנת שימוש בלווייני סטארלינק
מהדור הבא כתשתית מבוזרת של כוח מחשוב, שתפעל כמעין רשת של מרכזי נתונים בחלל. השאלה היא לא רק מי יגיע ראשון, אלא האם הרעיון הזה בכלל בר ביצוע, ומה המחיר – הן הטכנולוגי והן האנושי.
למה בכלל לשלוח מחשבים לחלל?
הרעיון נשמע מופרך במבט ראשון. למה לקחת משהו שעובד היטב על הקרקע ולשלוח אותו למקום שהגישה אליו כרוכה במיליוני דולרים? התשובה טמונה בבעיה אחת גדולה: אנרגיה. מרכזי נתונים מודרניים, במיוחד אלה שמריצים מודלים של בינה מלאכותית, בולעים כמויות מטורפות של חשמל. אימון מודל AI מתקדם אחד יכול לדרוש חשמל שמספיק לכמה עיירות שלמות למשך חודשים. המחשבים האלה גם מפיקים חום רב, שדורש מערכות קירור ענקיות שצורכות עוד אנרגיה.
בחלל, המשוואה משתנה לחלוטין. השמש זורחת כמעט ללא הפסקה, והאנרגיה הסולארית זמינה בשפע. אין צורך במערכות קירור כי החום מתפזר אל החלל הקר. בנוסף, אין צורך בתשתיות ענק של חוות שרתים קרקעיות שצורכות קרקע ומשאבים. זה נשמע מושלם, אבל על מנת להגשים את החזון הזה נדרשים פתרונות לאתגרים הנדסיים מורכבים במיוחד.
כדי להגיע להיקף מחשוב המקביל למרכז נתונים גדול על הקרקע, בהספק של סדר גודל של גיגה־וואט, יידרש מערך של אלפי לוויינים במסלול, כאשר כל אחד מהם מצויד ביכולת חישוב של עשרות עד מאות קילוואט. מעבר לאתגרי השיגור עצמם, מדובר במערכת מורכבת שמציבה דרישות חריגות בתחומי התכנון, התחזוקה והבטיחות. כל לוויין נדרש לפעול בסביבה עתירת קרינה, להתמודד עם תנאי טמפרטורה קיצוניים ועם חלקיקי אבק חלל, ובמקביל לשמור על קישור תקשורת מהיר, רציף ואמין עם הקרקע ועם לוויינים אחרים במערך, כדי לאפשר העברת נתונים בקצבים גבוהים.בין חלום למציאות
בלו אוריג'ין מתמקדת בפיתוח לוויינים מתקדמים שמשלבים מעבדים חזקים, מערכות אנרגיה סולארית ענקיות ומערכות תקשורת לייזר שיכולות להעביר נתונים במהירויות שמתקרבות לזו שיש במרכזי נתונים קרקעיים. החברה גם חוקרת כיצד לשדרג לוויינים שכבר נמצאים במסלול – אולי באמצעות רובוטים או חלליות שירות אוטונומיות. ספייס אקס, מצידה, מנסה למנף את רשת הסטארלינק הקיימת. הרעיון הוא לשדרג את הלוויינים הקיימים או להוסיף דור חדש שמותאם לחישוב AI, ולהשתמש ברשת הענקית כבר קיימת כדי ליצור תשתית מבוזרת של מחשוב.
- כמעט שני ג’יגה־ואט של חישוב: xAI מרחיבה את מתחם מרכזי הנתונים בממפיס
- מנסה לרכך את המכה? טסלה פרסמה את תחזיות האנליסטים למסירות רכבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הטכנולוגיה היא רק חלק מהפאזל. אחת השאלות הגדולות היא איך מבצעים תחזוקה בחלל. על הקרקע, אם שרת מתקלקל, טכנאי פשוט מגיע ומחליף אותו. בחלל, הדבר הזה הרבה יותר מסובך. צריך לתכנן מראש מערכות גיבוי, יכולת לתקן מרחוק, או אפילו לשלוח משימות תיקון רובוטיות. כל תקלה יכולה להפוך לוויין בשווי מיליוני דולרים לגוש מתכת חסר תועלת. השאלה האחרת היא תקשורת. כדי שמרכז נתונים בחלל יהיה שימושי, הוא צריך להיות מחובר למשתמשים על הקרקע בקו מהיר וללא תקלות. זה דורש תשתית קרקעית ענקית של תחנות קרקע, מערכות אנטנות ופרוטוקולי תקשורת מתקדמים. כל עיכוב של מילישנייה יכול להיות קריטי כשמדובר באימון מודלי AI בזמן אמת או בעיבוד נתונים רגישים.
