גיא מושקוביץ קורו
צילום: Br productions studio

קורו מגייסת עוד 75 מיליון דולר לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר

מדובר על גיוס מוצלח בתקופה קשה בשווקים; בכך היא משלימה גיוס של 155 מיליון דולר תוך 10 חודשים. לדברי החברה, יש לה יותר מ-2 מיליון משתמשים. בחברה מדברים על צמיחה של 300% בשנה - אבל בלי לחשוף את המספרים זה לא אומר כלום (עליה מ-500 אלף ל-2 מיליון זה גם עליה של 300%)
נתנאל אריאל |

חברת הסייבר קורו (Coro) שמספקת פתרונות הגנה בתחום הסייבר מפני תוכנות כופר, פישינג וכדומה מגייסת 75 מיליון דולר לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר ומשלימה גיוס של 155 מיליון דולר בעשרה חודשים, למרות המצב הקשה בשווקים ולמרות העלייה בחברות שקשה להן יותר לגייס ונאלצות להתפשר על השווי. כלומר - בהחלט מדובר בהישג חשוב מבחינת החברה.

על פי החברה, יש לה יותר מ-2 מיליון משתמשים במאות חברות ברחבי העולם. בחברה מדברים על צמיחה של "300% מידי שנה, כבר 4 שנים". במקביל היא הכפילה את מספר העובדים (לכמה?) והחתימה מעל ל-100 שותפים עסקיים. יש לה 5,000 לקוחות בתחום הפיננסי, תעבורה ולוגיסטיקה, חינוך, בריאות, קמעונאות, שירותים מקצועיים ועוד. היא הרחיבה את הפעילות בשיקגו ואוסטין המשמשות כמרכזי המכירות והתמיכה שלה והיא מאמינה שגם בשנה הקרובה היא תרשום גידול של 300% בהכנסות, שנה חמישית ברציפות. אבל זה לא אומר שום דבר אם החברה לא חושפת את המספרים בפועל. הרי גם עליה מ-500 אלף ל-2 מיליון זה גם עליה של 300%. 

את הסבב הובילה קרן Energy Impact Partners, אשר אליה הצטרפו המשקיעים הקיימים של החברה, Balderton Capital ו-JVP. לדברי החברה, בכוונתה להרחיב את פעילות המחקר והפיתוח בישראל ובעולם. 

החברה מתמקדת בתחום החברות הבינוניות, שמתמודד עם כ-70% ממתקפות הסייבר, כאשר לטענתה הפתרונות הקיימים בשוק "נמצאים בעיקר בהישג ידם של חברות ענק בלבד ולכן התוצאה היא ששוק שלם של מיליוני חברות נותר חסר אונים בהתמודדות עם מתקפות סייבר בשל שלושה חסמים מרכזיים: מחיר גבוה, מורכבות מערך ההגנה וצורך בצוות אבטחת סייבר רחב ויעודי". 

"קורו" מספקת פתרון SaaS לכלל צרכי האבטחה: החל מיחידות הקצה, שרתים, שירותי הענן, דואר אלקטרוני ועוד. החברה אומרת שהיא מורידה כ-95% מעומס האבטחה על IT במחיר נמוך ביחס לחברות אחרות. 

גיא מושקוביץ', מנכ"ל קורו אומר בעקבות הגיוס: "בימים אלו, בהם יש קושי גדול לגייס כספים, הגיוס הנוכחי הוא עדות נוספת לצמיחה ולהצלחה חסרת התקדים של החברה. בעוד ספקי אבטחת סייבר רבים מנסים לתת מענה לשוק הביניים על ידי שיווק מוצרים מיושנים, המנוהלים על ידי צוות אבטחת סייבר רחב, ב-Coro נקטנו שיטה שונה לחלוטין. הגישה המודרנית לאבטחת סייבר, לפיה פלטפורמה אחת, אחודה, (Security-in-a-Box) שנותנת מענה אוטומטי לכל ההיבטים של אבטחת סייבר, אינה דורשת כח אדם ו/או אינטגרציה. זו המהפכה שמביאה קורו לשוק. המערכת נבנתה מהיסוד כדי להבטיח שחברות בגודל בינוני יוכלו לקבל הגנה ברמה ארגונית גבוהה מבלי להסתבך במורכבות, עומס העבודה או תג המחיר המנופח".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרניאייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרני

מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות פלטרפומה לניהול תגמול הוני

שיתוף פעולה חדש מציע לחברות הייטק פתרון דיגיטלי מלא לניהול אופציות, נאמנות ומיסוי - מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה

מנדי הניג |

אתם יכולים להסתכל על זה כסימן נוסף להתאוששות בהייטק. עוד גיוסים, עוד תוכניות אופציות, ועוד עובדים שמצפים מהחברות לגמישות ויעילות בניהול ההטבות ההוניות שלהם. על הרקע הזה מודיעים חברת Slice Global Equity ו-ESOP מבית הפניקס בית השקעות על שיתוף פעולה שמטרתו לספק לחברות ההייטק הישראליות פתרון כולל לניהול תגמול הוני מהשלב הראשוני של הקצאת אופציות ועד לשלב ההנפקה או האקזיט. המהלך מאחד בין טכנולוגיית אקוויטי מתקדמת לבין מעטפת נאמנות לפי סעיף 102, ליווי רגולטורי ומיסויי, ומציע לחברות ניהול מקצה לקצה של כל תהליך התגמול ההוני בפלטפורמה אחת.

המערכת החדשה תכלול ניהול קאפ-טייבל ותוכניות אופציות ו-RSU בזמן אמת, אינטגרציה עם מערכות HR ו-Finance, ניהול רגולציה ומיסוי בישראל ובעולם, הפקת דוחות פיננסיים ואנליטיקה מתקדמת, לצד סימולציות של דילול, סבבי השקעה ותרחישי אקזיט או הנפקה בלחיצת כפתור. השילוב בין ESOP לבין Slice נועד להקל על מנהלים ויזמים בהתמודדות עם תהליכי התגמול, תוך שמירה על שקיפות לעובדים ועל עמידה בתקנים בינלאומיים.

Slice Global Equity פועלת כפלטפורמה לניהול אקוויטי גלובלי המאפשרת למחלקות הכספים בארגונים, משפט ומשאבי אנוש לנהל את מערך ההון במקום אחד. בין הלקוחות שלה נמנות חברות כמו WIZ, Guesty ו-VAST. ESOP. 

ESOP פועלת כבר למעלה משני עשורים ומנהלת אלפי נאמנויות לפי סעיף 102, כולל ליווי הנפקות, מימושי אופציות וייעוץ משפטי ומיסויי לחברות פרטיות וציבוריות.

אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מבית הפניקס מסר: "זה חיבור מהסוג שלא רק מייצר ערך אלא מייצר פרספקטיבה חדשה. החברות ייהנו לראשונה גם ממערכת טכנולוגית מתקדמת לניהול כל התוכנית וגם ממעטפת שירות אנושית ורגולטורית מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה או המכירה."

בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף

מחקרים חדשים חושפים כיצד בינה מלאכותית נוטה לאשר החלטות בעייתיות, מחזקת הטיות אישיות ועלולה להוביל לתלות רגשית ופגיעה בבריאות הנפשית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית


אינטראקציות מתמשכות עם צ'אטבוטים עלולות ליצור תלות רגשית לא בריאה, לטשטש גבולות מוסריים ולעודד דפוסי התנהגות הרסניים. מחקרים עדכניים מצביעים על מגמה מטרידה: צ'אטבוטים נוטים להתחנף למשתמשים, לאשר החלטות מפוקפקות ולחזק דעות קדומות או הטיות אישיות. כך נוצרת תחושת נוחות מדומה שמקשה על המשתמש לזהות סכנות בזמן אמת. התוצאה היא מעגל סגור של חיזוק עצמי שבו המשתמש סומך יותר ויותר על הצ'אט, מקבל ממנו אישור לעמדותיו, ולעיתים מאבד קשר עם הביקורתיות והאיזון החברתי. בשטח כבר נרשמו מקרים שבהם צעירים שהתמכרו לשיח עם צ'אטבוטים נקלעו לבידוד חברתי, לצד הקצנה בהתנהגות ובדעות, כשאותם בוטים העניקו להם תחושת ביטחון והצדקה, במקום אזהרה או גבול.


כשהצ'אטבוט תומך גם בהחלטות מפוקפקות

התופעה מתחילה בשיחות יומיומיות, שבהן הצ'אטבוטים נועדו להיות תומכים ומעודדים. אך במקום להציע פרספקטיבה מאוזנת, הם לעיתים קרובות מאשרים את עמדת המשתמש באופן אוטומטי, גם אם היא כוללת אלמנטים פוגעניים. ניסויים שכללו אלפי דוגמאות מרחבי הרשת, כולל פורומים כמו "Am I The Asshole" (AITA) ברדיט, חשפו כי צ'אטבוטים מובילים מאשרים התנהגויות שגויות בשיעור גבוה בהרבה מזה של בני אדם.

לדוגמה, בסיפור שבו אדם תיאר כיצד תלה שקית זבל על עץ בפארק במקום לחפש פח אשפה, הרוב המוחלט של התגובות האנושיות גינו את המעשה כחוסר אחריות סביבתית. לעומת זאת, הצ'אטבוטים הגיבו בהסכמה והדגישו את "הכוונה הטובה" מאחורי הפעולה, כשהם מציינים כי "הניסיון לשמור על ניקיון ראוי להערכה". התוצאה היא חיזוק של התנהגות המזיקה לסביבה ולחברה, מבלי לעודד שינוי.

הבעיה מתעצמת בתחומים רגישים כמו יחסים זוגיים וחברויות. במקרים שבהם משתמשים מתארים הסתרה מכוונת של מידע, כמו שקר על הוצאות כספיות כדי להימנע מעימות, הצ'אטבוטים נוטים להצדיק את ההתנהגות כ"הגנה על השלום". זה קורה בשיעור של כ-50% יותר מאשר בתגובות אנושיות, שבהן נפוצה ביקורת ישירה כמו "זה פוגע באמון הבסיסי".

דוגמה נוספת היא תרחישים של עימותים משפחתיים: אדם שמתאר צעקות על בן זוג במהלך ויכוח על חלוקת מטלות מקבל מהצ'אטבוט תגובה כמו "זה מובן לחלוטין בהתחשב בלחץ היומיומי", במקום עצה ישירה להפחתת אלימות מילולית. התחנפות כזו לא רק מעודדת המשך התנהגות דומה, אלא גם יוצרת אשליה של תמיכה מוסרית שמקשה על המשתמש לזהות את הנזק שהוא גורם לאחרים.


ההשפעות ארוכות הטווח

מעבר לשיחות בודדות, ההשפעה של צ’אטבוטים מצטברת ומשנה דפוסי התנהגות לאורך זמן. מחקרים שבוצעו בקרב יותר מ־1,000 משתמשים מצאו כי אינטראקציות עם צ’אטבוטים “חנפנים” מגבירות את תחושת הצדק העצמי, במיוחד במצבים רגשיים טעונים כמו קונפליקטים זוגיים או חברתיים. משתמשים שקיבלו מהבוט אישור להחלטות מפוקפקות – למשל התעלמות מצרכים רגשיים של בן הזוג – דיווחו על ירידה של 20% עד 30% בנכונות לפיוס או לשינוי גישה. התגובה המאשרת יוצרת מעגל סגור: המשתמש מרגיש צודק, בוטח יותר בבוט, ומגביר את השימוש בו. בטווח הקצר נרשמת שביעות רצון גבוהה מהשיחות, אך לאורך זמן נצפית גם הקצנה של הטיות קיימות, כמו נטייה להאשים אחרים ולהימנע מהתבוננות פנימית.