פיטורי עובדים בהיי-טק מגיעים לישראל - כמה חזקה המגמה?
תעשיית היי טק הישראלית חוותה שנים של צמיחה מרשימה ותרמה רבות לעצמה ולמשק. המנוע של התעשייה, כמו כל תעשייה שהיא, הוא העובדים. אלו נהנו מאד מהפריחה ומהביקוש חסר התקדים בשוק לכישורים שלהם ונחטפו בשוק כלחמניות חמות. החברות היו כה נואשות לכוח אדם עד שיצאו בקמפיינים, לעיתים מופרכים, לגיוס עובדים, והעובדים ניצלו זאת לשיפור תנאים. אולם כעת, ייתכן שהמצב משתנה - ואפשר היה להעריך שזה בדרך.
ברחבי העולם השינוי בתחום כבר ניכר. על פי אתר layoffs.fyi העוקב אחר פיטורים בתחום היי-טק מאז תחילת מגיפה הקורונה, בחודש מאי נרשמו פיטורים של 20 אלף עובדים בתעשייה, הכי הרבה מאז מאי 2020. חברת Getir הטורקית, לדוגמה, פיטרה 4480 עובדים - אירוע הפיטורים הגדול ביותר בחברת היטק מאז שנת 2020. פייפאל פיטרה 80 עובדים, נטפליקס פיטרה כ-150 עובדים, חברת קויינבייס הודיעה על פיטורי 18% מכוח העבודה - כ-1100 עובדים, והרשימה עוד ארוכה. חברות אחרות הודיעו על האטה בקצב גיוס עובדים חדשים, ביניהן חברות ענק כמו אנבידיה וסנאפצ'אט, אחרות הודיעו על הפסקה מוחלטת של העסקות חדשות, בין השאר חברת אובר והמתחרה ליפט.
גם בישראל המציאות מעט משתנה. השינוי הוא עוד לא דרסטי. ישנן עדיין חברות שיוצאות בקמפיין פרסומי לגיוס עובדים (התעשייה האווירית לאחרונה) ולוחות הדרושים עדיין מלאים בביקוש לעובדי היי טק. נתוני השכר האחרונים שפורסמו מצביעים על ירידה קלה בלבד בשכר הממוצע של עובדי היי-טק, שעדיין הוא יפה מאד (כמעט 30 אלף שקל לחודש). אך בכל זאת, שינוי ישנו. החברות מדברות על כך שיש צורך להיות זהיר יותר בנושא ההוצאות, על קשיים בגיוס כספים חדשים וכדו'. כל אלו בסופו של דבר מצטרפים לשינוי מסוים במגמה.
בשבועות האחרונים כבר מתברר שיש לא מעט פיטורי עובדים בהיי-טק. פיטורים הם חלק טבעי מעולם העסקים ויכולים לקרות גם בעיצומה של פריחה אדירה. חברה מסויימת פשוט לא מצליחה לתפקד, לעמוד בציפיות, או להשיג מקורות מימון. היא נסגרת והעובדים מפוטרים. אך הידיעות מהשבועות האחרונים נראים כתחילה של מגמה יותר משמעותית. בנוסף, לא כל פיטורים מגיעים לכותרות כמובן, ולא בכל מקרה מדובר בסגירה של חברה. ישנן חברות שפשוט מפטרות יותר כחלק מהניהול השוטף של החברה ומגייסות פחות. לביזפורטל נודע לדוגמה כי חברת אינטל הודיעה לעובדיה על הפסקת גיוסים בארץ, למרות שבאתר החברה ישנן כעת 220 משרות פתוחות בישראל. קשה להעריך או לכמת מהלך כזה של פיטורים וגיוסים.
- סופר מיקרו צונחת ב-17%: מה זה אומר מכאן הלאה?
- "הסיכוי למיתון בארה"ב עלה מ-10% ל-30%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסופו של דבר המספרים הקטנים של פיטורי עובד או שניים בחברה של 50 עובדים והעסקה של פחות עובדים בחברה אחרת יצטרפו לנתונים שיוכלו להצביע על שינוי מגמה או על המשך הפריחה. נתוני הלמ"ס מלמדים על עצירה בצמיחה בביקוש לעובדי היטק חדשים. מספר המשרות הפתוחות עומד על כ-18 אלף, מספר גבוה מאד, אך הוא "תקוע" מזה מספר חודשים. הביקוש לעובדי תוכנה אף פחת. הנתונים אם כן הם שעובד היי טק עם ניסיון שיחפש עבודה ככל הנראה עדיין ימצא בקלות יחסית, אך אם המגמה תימשך, בעוד זמן לא רב הוא כבר יתקשה יותר.
ניתן להצביע על כמה אירועי פיטורי עובדים שכן הגיעו לכותרות לאחרונה. חברת אלמנטור מפטרת בין 50 ל-60 עובדים מתוך 400 עובדי החברה. החברה מפתחת פלטפורמה לבניית אתרים קוד פתוח. לא פוטרו אנשי פיתוח, ומרבית העובדים שפוטרו היו ממחלקת השיווק.
חברת התוכנה אופן ווב המפתחת תוכנה לקיום שיח באתרי תוכן עושה שינוי משמעותי בדרך פעולתה, שכוללת פיטורי עובדים בישראל, אך שכירת מקבילים בארצות הברית. החברה, שבגיוס האחרון הפכה ליוניקורן, מעסיקה 100 עובדים בישראל ותפטר 14 מתוכם, השאר יעברו לשבוע עבודה של 4 ימים בשבוע ושכרם יקוצץ (החברה קוראת לזה: "שינוי מבנה שכר"). החברה גם מעבירה את ההנהלה לארצות הברית.
- איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
חברת הסייבר קוגנייט שהתפצלה מוריינט בסוף שנת 2020 שולחת אף היא עשרות עובדים הבייתה. מיזם הסייבר ההתקפי של החברה לא זכה להצלחה. הלחץ הפוליטי בעקבות פרשת NSO הביא חברות רבות מהתתחום למצב בעייתי וכעת החליטה החברה לסגור את המחלקה. עוד בתחום הסייבר ההתקפי - חברת נמסיס המסתורית נסגרה לפני כחודשיים על רקע השינויים בתחום ומספר לא ידוע של עובדים פוטר.
חברת הגיימניג במובייל פלייטיקה הצטרפה אף היא לגל והודיעה שתפטר 250 עובדים מאתרי החברה בלוס אנג'לס, לונדון ומוטריאול. החברה אף תבטל פיתוח של כמה מן המשחקים החדשים של החברה. חלק מהפעילות עובר לישראל, כך שיתכן שמהלך זה דווקא יתרום לתעסוקת עובדים בתעשיית ההיי טק המקומית.
חברת קומפאס של אורי אלון פועלת בשוק הנדל"ן האמריקאי, ומוגדרת כ"סוכנות נדל"ן המבוססת על טכנולוגיה". השוק התקרר לאחרונה לאור העלאות הריבית והאינפלציה הגבוהה בארצות הברית. החברה צפויה לפטר 10% מעובדיה - כ-470 עובדים. החברה אינה קשורה לשוק הישראלי.
עוד חברה אמריקאית עם הקשרים ישראלים היא Gettaca המפעילה אתר למכירת כלי רכב יד שניה בארצות הברית. בסוף מאי הודיעה החברה על סגירת מרכז המו"פ ברחובות ופיטורי 30 עובדים.
מוקדם יותר בחודש מאי פיטרה חברת המשלוחים Avo כ-500 עובדים, 350 מתוכם בישראל. לאחר מכן החליטה החברה לסגור את פעילותה בישראל ולפטר את כל העובדים בארץ. על פי ההערכות החברה על סף סגירה.
גם חברת BeyondMinds שפיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית לאירוגנים גדולים נסגרה בחודש שעבר ופיטרה את 65 עובדיה. מנכ"ל החברה אמר כי החברה הקימה מערך לסייע ביישום העובדים בעבודות אחרות ושיש "התנפלות" על העובדים.
אז אולי זה אוסף מקרי של אירועים ואולי תחילת מגמה. כרגע, כאמור, הבקוש עדיין חזק, ובמידה והכלכלה העולמית תחזור למסלול ייתכן שנראה אף חזרה למגמה של צמיחה. במידה והקשיים הכלכליים יימשכו או אף יגדלו - המלחמה באוקראינה, המאבק של הבנקים המרכזיים באינפלציה על ידי העלאות ריבית והחשש ממיתון כמו גם הקשיים בשרשראות האספקה - הרי שקשה לראות איך תעשיית ההיי-טק תצליח להתחמק מהמשבר.
- 5.מפוטר היי טק 16/06/2022 17:44הגב לתגובה זומה עושים במצב כזה?
- שלום 16/06/2022 21:35הגב לתגובה זווזה מה יש!!!!!
- 4.לי אין כאבי בטן (ל"ת)מירי 16/06/2022 17:40הגב לתגובה זו
- 3.יוסף בוכריס 16/06/2022 14:51הגב לתגובה זולמה לכתוב דברים שרק מבלבלים לא מדוייקים לא מבוססים אז יש פיטורים תמיד יהיו
- 2.כתב מגמתי. הכל פורח. זה אחד מאלא שמנסים להוריד את ההיטק (ל"ת)אני 16/06/2022 14:49הגב לתגובה זו
- קינן ועקנין 16/06/2022 15:40הגב לתגובה זולא הכל פורח, יש הרבה שקרנים חזירים בזבזניים בהיי טק וצריך להוריד להם את האף
- 1.רק קצה קצהו של קרחון הפיטורים (ל"ת)0 16/06/2022 14:47הגב לתגובה זו

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
הסטארט אפ הישראלי, שעוסק במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI הודיע היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard
חברת איב סקיוריטי הישראלית הודיעה היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard, פלטפורמת נראות ואכיפת מדיניות ל-Agentic AI שמאבטחת פעילות AI Agents בממשק עם המערכות הרגישות ביותר של ארגונים. את הסבב הובילה קרן LiveOak Ventures בהשתתפות Tau Ventures.
איב סקיוריטי נוסדה ברבעון השני של 2025 על ידי המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. החברה מעסיקה כ-10 עובדים והיא מתמקדת במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI. לחברה מרכז מו"פ פעיל בישראל והיא מרחיבה כעת את צוותי הפיתוח והאבטחה. לחברה מספר לקוחות בטא הבודקים את המוצר בענפי הביטוח, פינטק, תוכנה ואד-טק.
ה-EveGuard מציב סוכן אבטחה חכם בין סוכני ה-AI למערכות הרגישות, אשר מגן מפני חשיפת נתונים רגישים וביצוע פעולות לא מורשות בנתונים ובמערכות ארגוניות על ידי סוכני AI. הפלטפורמה מאפשרת נראות (Visibility) של מצב סוכני ה-AI בארגון ובקרה עליהם מקצה לקצה, זיהוי חריגות והתנהגות מסוכנת לפני שנגרם נזק, הערכת סיכונים בזמן אמת ואישור או בלימה של פעולות קריטיות, תוך אכיפת מדיניות מבוססת כוונה (Intent Aware) המבינה לא רק טקסט, אלא את הכוונה מאחוריו.
הפלטפורמה של Eve יכולה לצפות בסוכני ה-AI, באינטראקציות ביניהם, עם בני אדם ועם מערכות עסקיות קריטיות, ולנקוט בפעולה נדרשת במידה וסוכן ה-AI מבצע פעולה או החלטה שגויה כמו לדוגמא, העברת כספים שאינה מורשית או חשיפה של פרטים אישיים. זהו למעשה ה-AITL) Agent-in-the-Loop) הראשון בתעשייה, סוכן AI הבודק ואוכף מדיניות אבטחה של סוכנים אחרים. ה-AITL מזהה אנומליות, מקבץ בקשות, מעריך סיכונים ומנהל אינטראקציות עם סוכנים אחרים ובכך, חוסך עומס ממנהלי אבטחת המידע וראשי מחלקות.
- חצי מהסיד: IMMA גייסה 2.5 מיליון דולר לאולטרסאונד ביתי לנשים בטיפולי פוריות
- גיוס סיד ל-Daylight: סטארטאפ הסייבר הישראלי שמציע מודל היברידי לאבטחת מידע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להבדיל, במקרי Human-in-the-Loop מתן המענה לפניות בבקרה אנושית יוצר עומס, ואילו ב-AITL לסוכן ה-AI יש יותר אוטונומיה לקבלת החלטות וביצוע משימות תוך שהוא מכמת סיכון, והדבר צפוי לשנות את כללי המשחק באבטחת Agentic AI, וכך יפנה לאת המנהלים כך שיוכלו לטפל רק בסוגיות הדורשות התערבות אנושית.