נתנאל אריאל
צילום: ביזפורטל
ניתוח

עובדי ההייטק צריכים להתרגל - החגיגה עומדת להסתיים

התרגלנו לעולם שבו עובד-ת בהייטק הוא המלך-מלכה. המשכורות מטפסות, העובדים מדלגים בין עבודות אחרי שנה-שנה וחצי, לפעמים פחות - אבל ההתפכחות בנאסד"ק מחלחלת לחברות ולמשקיעים ויוצרת מאזן כוחות חדש בין המעסיקים לעובדים
נתנאל אריאל | (27)

התיקון החזק שהיה בחודשים האחרונים הניע כדור השלג בשוק העבודה שאי אפשר יהיה לעצור, לפחות לא בעתיד הקרוב. בלי קשר לכיוון מדד הטכנולוגיה בהמשך, דבר אחד ברור – האירועים האחרונים הכניסו את כולם לפרופורציה, גם את העובדים בהייטק. הם כבר לא יקבלו הטבות מפליגות, ובמקביל לזייף בעבודה (יש כאלה) ואז לקבל עשרות אלפי שקלים שכר בנטו. אחרי כמה שנים של "שוק של עובדים", שבו העובדים הכתיבו את הטון והחברות רק מעלות שוב ושוב את השכר כדי להשיג את הטאלנטים הצעירים - השוק עובר בהדרגה להיות שוק של מעסיקים. נכון, זה לא יהיה בכל מקום, וזה גם לא יהיה מעבר חד - אבל זה כבר קורה וזה יחלחל לחברות ולתחומים נוספים.

בשוק העבודה קיים מתח קבוע בין מעסיקים לעובדים. האינטרסים לא בהכרח משותפים. כלומר, בעיקרון הם בגדול כן, כי כשעובדים משקיעים ומצליחים זה גם גורם לחברה להצליח, וגם הפוך - כאשר החברה מצליחה יש גאוות יחידה להיות בה, וגם יש יותר מאיפה לשלם שכר גבוה יותר.

אבל האמת היא שהאינטרסים לא משותפים. המעסיקים יכולים להגיד שכן – "חותרים לחברה גדולה ורווחיות יותר וכולם ייהנו", אבל האמת לא תמיד זורמת עם האמירה הזאת. הרווחים של החברה אמורים לזרום לבעלי המניות שלה ולהתבטא בערך שלה בבורסה. אבל לבורסה חוקים משלה ומאמצים של העובדים או חוסר מאמצים של העובדים לא בהכרח יתבטאו במניה (אתם יודעים, כמו האבטלה הסמויה שקיימת בסיטונאות במגזר הציבורי, שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו כבר הגדיר פעם כמגזר ה"שמן" שמי שסוחב אותו הוא המגזר הפרטי ה"רזה". או כמו האבטלה המובנית בחברות קומוניסטיות-סוציאליסטיות, שבהן כל אחד בעצם רוצה לעבוד הכי פחות ולהיות טרמפיסט חופשי על הציבור).

מנגד - מה שהכי מעניין את העובדים הוא השכר וההטבות שלהן. ההטבות דרך האופציות בזמן הקרוב, לא בחלום. המעסיקים מעוניינים לשלם כמה שפחות והעובדים רוצים לקבל כמה שיותר - כאן נעוץ ניגוד האינטרסים

ואז הגיעה הגאות בחברות הטכנולוגיה. כסף זול וגדול שטף את המדינה - וגם את העולם -  וחיפש השקעות טכנולוגיות שיכולות להבשיל להנפקה בוול סטריט או יכולות לעניין את ענקיות הטק שקונות מכל הבא ליד. למה הן קונות? כי במציאות של ריבית אפסית בשווקים הן נסחרות בהתאם לצמיחה בשורה העליונה, ולא הרווח, וצמיחה אפשר להשיג גם דרך רכישות. ענקיות הטק אומרות לעצמן: 'הישראלים יפתחו לנו פלטפורמה טובה במקום שאנחנו נצטרך להשקיע ולפתח - ואז נקנה אותם'. מאות חברות נרכשו, עשרות רבות הנפיקו בשנתיים האחרונות בוול סטריט. אתם מכירים את השמות.

והכל בזכות – הנאסד"ק. הגאות במניות הטכנולוגיה חייבה את חברות הטכנולוגיה להמשיך ולצמוח, אחרת אוי ואבוי - אם לא תהיה צמיחה משמעותית, המשקיעים בוול סטריט יענישו והמניה תיפול. ואז: הבונוסים יקרסו, האופציות לא יהיו שוות כלום והעובדים יעזבו. הצמיחה דרך רכישת חברות הפכה למאוד פופולרית בעשור האחרון והיא עוד הלכה והתעצמה בשנים האחרונות. אבל כדי לצמוח גם צריך עובדים טובים - וכך יוצא שמשלמים להם עוד ועוד ועוד. נותנים להם עוד ועוד ועוד – רוצה עוד אופציות? אין בעיה, רוצה חופשה של חודשיים? אין בעיה, העיקר תחזור. רוצה לצאת כל החודש בשעה 15:00 לקורס בספרדית? סבבה. רוצה לעבוד מטיול לאינדוזניה? אין בעיה. העיקר שאתה איתנו.

נאסד"ק בריא, חברות טכנולוגיה רווחיות וצומחות, קרנות הון סיכון שעושות אקזיטים ומגייסות סכומי עתק להשקעות חדשות, ריבית נמוכה, מהפכה טכנולוגית. כל זה היה הבסיס להפיכתו של העובד למבוקש וכזה שמחזרים אחריו. כולם רודפים אחריו, כולם רוצים אותו. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ובשוק כזה - לחברות לא היה אכפת לשלם, כי כאשר הכל מתנפח וכולם באופוריה אז החברות כבר לא נבחנות בהתאם לרווח. כולם רוצים להשקיע בחברות 'צמיחה'. אף אחד לא מסתכל על מניות ה'ערך', אותן חברות 'משעממות' כמו בנקים או קמעונאיות. מי רוצה להשקיע בבנק כשאפשר להשקיע בחלום כמו טסלה, שבכלל טס לשמים? וכאשר כולם משקיעים במניות צמיחה - כבר לא משקיעים לפי רווח ובוחנים את החברות בהתאם להכנסות ואבני דרך טכנולוגיים. בעולם כזה - העיקר להשיג את העובד המתאים ולעזאזל הרווחים... הקרנות ישקיעו בהתאם לעמידה ביעדי טכנולוגיים והכנסות!! 

ואז הגיע הביזיון. בשנתיים-שלוש האחרונות, עובדי הייטק דילגו בין מקומות עבודה כאילו מדובר בסיבוב בארים. יש חברות שאיבדו 50% מעובדי ההייטק שלהן. ובכלל – עובד הייטק ממוצע נשאר במקום העבודה שלו שנה וחצי. יש הרבה שמחזיקים פחות משנה ועוברים למעסיק שנותן יותר. כסף, כסף, כסף. זה שם המשחק, והשכר של עובדים טובים הגיע ל-35-45 אלף שקל. עובדים יותר טובים גם מקבלים 60-70 אלף שקל. אם רק נכנסתם לתחום, לא נורא, תתחילו עם 25, ובקרוב תקבלו 30 אלף שקל. 

ואז מניות המונפקות נפלו - והאופציות של עובדי ההייטק התאדו איתם

"אפשר לקנות את כולם - והשאלה זה רק המחיר". המשפט הזה תקף גם בקשר לאנשי מחשבים. חלקם עשו מכה גדולה, בעיקר בזכות האופציות - ששם נמצא הכסף הגדול באמת. אבל אז הגיעה הכאפה: היא התחילה בחברות הקטנות - שנפלו הרבה לפני הנאסד"ק. אנשים כתבו, כולל כאן, על הנפילה במניות החלום, עוד הרבה לפני שהנאסד"ק החל לגמגם. המונפקות נפלו ונפלו - והמשיכו לחטוף וליפול שוב.

רוב העובדים לא הספיק לממש: האופציות קרסו יחד עם המניות. מדד המנפיקות הישראליות צנח במעל 50%, רוב האופציות נמחקו. עובדים עם אופציות בשווי של 300-400 אלף דולר (חלק לא קטן עם מיליונים), ראו בעיניים כלות איך השווי קרס לקרוב לאפס ברוב החברות המנפיקות. אבל העובד המפוטם והמפונק רוצה לעבור לחלום הבא. אולי שם הוא יעשה את המכה. רק שהפעם מסתבר שיש הרבה חלומות שהפכו לסיוט: גם בחברות אחרות המצב דומה, גם שם האופציות נמחקו. אבל... רגע... יש לעבוד עדיין אפשרויות – הוא יכול לעבור לסטארט-אפ מבטיח. אבל הבעיה היא שהוא לא יודע שגם הסטארט-אפ המבטיח מחק חצי משוויו. סטארט-אפ זו חברה פרטית, ולכן אין מחיר מניה בשק, ואפשר לשחק ולתמרן. יגידו לו וימכרו לו שהשווי לא ירד, אלא להיפך – בכלל עלה. אבל זה שטויות. הנאסד"ק משפיע על ענקיות הטק, על חברות הטכנולוגיה, על הישראליות, על המנפיקות, על הסטארטאפים – על כולן. 

שווי חברות הטכנולוגיה ירד בעשרות אחוזים, במקרים מסוימים גם יותר מ-50% וחלקן גם 80-90%. המזל של חברות רבות הוא שהן גייסו ים של כסף. גם המנפיקות הישראליות שנחתכו בחצי ויותר, עמוסות מזומנים. אז יש להם כסף לחיות והון כדי לנסות להתפכח ולהחיות את החלום ולגייס עובדים - אבל זה כבר יהיה קשה יותר.

קוראים לזה התפכחות. התפכחות של משקיעים, התפכחות של מעסיקים ושל עובדים.

עכשיו כבר לא מתמחרים חברות רק לפי צמיחה, כי הצמיחה בהאטה. חוזרים להעריך חברות גם לפי רווח - והשוויים חוזרים להיות יותר שפויים. בעולם כזה קשה יותר למכור חלומות.

כן, העובדים עדיין מחוזרים, אבל בחברות מסוימות מתחילים לצמצם ומתחילים להקפיא גיוסים. אז כן, העובדים עדיין מחוזרים אבל פחות, האופציות כבר לא זוהרת כבעבר והשכר כבר לא עולה באופן אקספוננציאלי - וזה יכול להחמיר.

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    אבי 20/05/2022 19:45
    הגב לתגובה זו
    ילדותי, מפוזר ומוריד מהרמה. לכתוב את הברור מאליו לא מוסיף. ומה הקשר ביבי עכשיו ותאוריית השמן והרזה? רוצה לכתוב כתבה על הבועה של עובדי ההייטק, תכתוב כתבה על הבועה של עובדי ההייטק... בלי להתפזר. התחלת לכתוב על הבחירות להסתדרות ובאמצע הדרך שינית נושא?
  • 19.
    כמה שטויות אלוהים ישמור (ל"ת)
    אאא 20/05/2022 00:01
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 18/05/2022 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    איתי 18/05/2022 15:28
    הגב לתגובה זו
    גם אם כמב חברות לא ישרדו והעובדים יפלטו, זה טיפה בים בצורך שקיים ובטח לא ישפיע על טאלנטים
  • 16.
    בליל של שטויות שחוזרות על עצמן (ל"ת)
    אזרח 18/05/2022 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    שחר 18/05/2022 12:23
    הגב לתגובה זו
    לדעתי זה פשוט שטויות והמלחמה על הטאלנטים תימשך, חסרים כ-15 אלף עובדים בשוק כרגע.
  • 14.
    הגיע מהמיסים של ההייטיקיסטים (ל"ת)
    הכסף למנסור 18/05/2022 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יוסי 18/05/2022 11:42
    הגב לתגובה זו
    אמרו ששוק ההייטק הוא לא בועה ולא יתפוצץ, אז אמרו. אומרים ששוק הנדל״ן הרותח הוא לא בועה אלא תוצאה של עודף ביקוש וחוסר היצע, אז אומרים. כל אותם הייטקיסטים צעירים שהרוויחו עשרות אלפי שקלים פיזרו את הכסף שלהם לכל עבר- סתים, מכוניות,מסעדות. והדבר היותר נורא? חלקם פיזרו את הכסף העתידי שהיו אמורים לקבל מהאופציות, רק שבסוף לא קיבלו אותו.. אנחנו לקראת תקופה קשה מאד בכל המישורים. מי שחושב שזה ייגמר רק בהייטק טועה
  • סוף העולם 18/05/2022 20:45
    הגב לתגובה זו
    רק התחיל
  • 12.
    יוסי כהן 18/05/2022 11:41
    הגב לתגובה זו
    נכון
  • 11.
    אורן 18/05/2022 11:32
    הגב לתגובה זו
    פרויקטים נתקעו, עובדים מנוסים עזבו והוחלפו בעובדים פחות מוכשרים, עם פחות מוטיבציה(כבר מחפשים את המשרה הבאה מעבר לכתף) ויותר יקרים. בסופו של דבר - התפוקה של ההייטק יורדת וזה מהר מאוד עלול להשפיע על ההכנסות, מה שיוביל לפגיעה נוספת בענף.
  • 10.
    הרבה מלל, מעט תוכן (ל"ת)
    שי 18/05/2022 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    8 18/05/2022 11:06
    הגב לתגובה זו
    גם בתמונה הכללית של הנאסדק, וגם בתמונה הפרטנית של משכורות העובדים - אין משבר. סאב פריים זה משבר, קורונה זה משבר, אג״ח זבל באירופה של 2011 זה משבר. היום אין משבר. לא קרה שום מאורע שמפיל את השוק. מה שקרה הוא חריגה מגבול הטעם הטוב, וכעת חוזרים למסלול. לאט ובבטחה.
  • כלכלן 20/05/2022 21:02
    הגב לתגובה זו
    גם משבר הסאב-פריים התחיל מקומי (במחירי הדיור) הבורסה עוד הספיקה לשבור שיאים חדשים. רק אחר כך התברר עומק והיקף המשבר- נפילת להמן ברודרס, האופציות על האג"ח מגובי המשכנאות. אחרי 12 שנה של ריבית אפסית והרחבות כמותיות (שמסתיימת בגלל האינפלציה נמטורפת)- הברבורים השחורים כבר מחממים מנועים...
  • 8.
    עובד הייטק 18/05/2022 10:18
    הגב לתגובה זו
    אתה לא מכיר את עולם ההייטק כנראה. רוב המספרים שרשמת לא קרובים למציאות
  • 7.
    הייטקס 18/05/2022 09:54
    הגב לתגובה זו
    ככתב כלכלי רציני, וניתוח מעמיק, לא ראיתי התייחסות לביקוש מול היצע. מה הביקוש לעובדים, ומה היצע העובדים. אמנם אני לא כתב מומחה באתר כלכלי מוביל, אבל בתואר הייטקס שעשיתי הכריחו גם לעשות קורסים בכלכלה, שהעלו את הממוצע בתואר, ואמרו שביקוש היצע הכי משפיעים על השוק. אני מניח שבקורסים של הכתב והעורך לימדו משהו אחר
  • 8 18/05/2022 11:02
    הגב לתגובה זו
    הוא בסך הכל מעריך שההיצע יקטן.
  • אתה חי בסרט (ל"ת)
    חכה חצי שנה 18/05/2022 10:57
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ישראל 18/05/2022 09:52
    הגב לתגובה זו
    אותו גיבוב של מלל היה ב 2000. אותו דבר היה ב 2008. וגם עכשיו. לך תלמד תואר במחשבים ומהר, החגיגה לא נגמרת. או שתמשיך להיות עיתונאי ממורמר עם משכורת שבקושי מגרדת ה 10 אלף.
  • 5.
    אז תקנו מניות מקס סטוק ומניף חחח (ל"ת)
    ההיטק מת 18/05/2022 09:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    העבודה מאוד קשה ואם לא ישלמו הרבה לא יעבדו להם בזה (ל"ת)
    למה שיסתיים 18/05/2022 09:08
    הגב לתגובה זו
  • צודק 18/05/2022 20:01
    הגב לתגובה זו
    אני לא עושה כלום ומקבל 47000 משכורת. דרשתי איוניק 6, אולי כבר לא יאשרו
  • חחחחחחחח (ל"ת)
    הייטקיסט 20/05/2022 00:03
  • 3.
    הגיע הזמן 18/05/2022 08:57
    הגב לתגובה זו
    רמת כתיבה נמוכה מאוד
  • 2.
    היה ברור ששינוי הכיוון יגיע - מקווה שתהה נחיתה רכה . (ל"ת)
    דן 18/05/2022 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא נורא רוני רון, זה סופ של כל בלון! (ל"ת)
    בנצי 18/05/2022 08:04
    הגב לתגובה זו
  • קנאי (ל"ת)
    [email protected] 18/05/2022 09:55
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.