טורקיה מפתיעה עם העלאת הריבית ל-25%

ממשלת טורקיה מפתיעה ומעלה את הריבית מעל למצופה בניסיון לרסן את האינפלציה. הבנק המרכזי מאותת שהוא מוכן לעלות שלב בקרב על האטת האינפלציה כאשר הריבית הקודמת על עמדה על 17.5% והצפי היה עליה ל-20%. הלירה הטורקית מזנקת לאחר ההודעה
רוי שיינמן | (12)

הבנק המרכזי בטורקיה מוכן לקרב. היום הוציא הבנק הודעה על העלאת הריבית לרמה של 25%, וזאת כשהריבית הקודמת עמדה על 17.5% כשהצפי היה העלאה לרמה של 20% לפי סקר שביצע רויטרס.

בהודעה שפרסם הבנק נאמר ש"הוחלט להמשיך במדיניות המוניטרית הקשוחה במטרה לרסן את האינפלציה בהקדם האפשרי ובכדי לעצור את ההידרדרות בהתנהגות המחירים". שיעורי הלירה הטורקית ביחס לדולר וליורו  דולר / לירה טורקית 0% זינקו לאחר ההודעה.

Ministry of the Presidency. Government of Spain ארדואן

נשיא טורקיה רג'ב ארדואן. צילום Ministry of the Presidency. Government of Spain

שיעורי האינפלציה האחרונים אילצו את הבנק המרכזי לשנות את צפי האינפלציה שלו לסוף השנה מ-22.3% ל-58%. הבנק ציין בהודעה היום שהוא מצפה ש"שיעור האינפלציה יעמוד בחלק העליון של התחזית עד סוף השנה". האינפלציה בטורקיה אומנם הייתה בירידה החל מאוקטובר 2022 מרמה של 85%, אך קפצה בין החודשים יוני ליולי של השנה מ-38% ל-48%. בהודעה הבנק ייחס את העלייה באינפלציה לביקושים פנימיים גדולים, שערי החליפין, רגולציית המס ושחיקת המשכורות.

המשבר הכלכלי בטורקיה והפיחות של הלירה הטורקית הוא לא דבר חדש. על רקע פרסום תוצאות הבחירות האחרונות בהן ניצח רג'יפ טאיפ ארדואן עם 52% מהקולות, הלירה הטורקית ירדה לשפל של מעל 20 לירות לדולר. לאחר בחרותו ארדואן המשיך כמנהגו בהתמודדות עם האינפלציה והוריד את הריבית ועל כך נקראו טענות רבות - באינפלציה נלחמים עם ריבית גבוהה אשר מרסנת את הכלכלה, ריבית נמוכה רק תתמרץ את המשק ותדחוף את המחירים למעלה. ואכן ביוני האחרון מינה נשיא טורקיה ארדואן את הבנקאי לשעבר חפיצה גאי לנגיד הבנק, באיתות על מעבר מהמדיניות המוניטרית השמרנית של הורדת הריבית עם עליית שיעור האינפלציה. מאז המינוי הבנק המרכזי כבר הודיע על שתי העלאות ריבית כולל זו האחרונה.

חוסר היציבות בתקופת הבחירות תרם למצב הכלכלי העגום, משקיעים מתרחקים מחוסר יציבות כמו מאש. למרות שבעשור הראשון לשלטונו של ארדואן הכלכלה הטורקית צמחה לעיתים בקצב של 10% בשנה והייתה לאחת מ-20 הכלכלות הגדולות בעולם והגדולה ביותר מבין הבמדינות המוסלמיות. אך בגלל הפניית המשאבים בעיקר לפרויקטים של בניה (איסטנבול אפילו הייתה במקום השני בכל אירופה במספר גורדי השחקים) ללא פיתוח של תעשיות אחרות, היא נשארה תלויה מאוד בהשקעות זרות.

בנוסף, אחת הגורמים המשמעותיים ביותר למצבה של טורקיה הוא הגירעון המסחרי, כלומר טורקיה מייבאת הרבה יותר משהיא מייצאת. בשנים 2014 ו- 2017 טורקיה ייבאה בסכום שגבוה בכ- 55 מיליארד דולר מהסכום שבו ייצאה, וב-2016 הגירעון המסחרי עמד על 25 מיליארד דולר. כאשר מדינה נמצאת במצב כזה שנים על גבי שנים, התוצאה היא פשוט איבוד של הון.

קיראו עוד ב"גלובל"

יחסי החוץ שלה גם כן השפיעו על שער הלירה הטורקית. ב- 2018 ממשל טראמפ שקל להטיל מכסים על טורקיה על רקע סכסוך עם המדינה שפלשה לאפרים שבסוריה. ב- 2019 וב- 2020 סוריה חוותה סכסוכים נוספים באזור הים התיכון שנועדו לממש את חזון "המולדת הכחולה" על ידי הרחבת השטח הימי של סוריה, כשבאותה שנה התיירות, שמהווה חלק גדול מההכנסות של טורקיה, כמעט ונמחקה כתוצאה ממגפת הקורונה. בעקבות ההתפתחויות האלו, בין השנים 2012-2020 אחוז האבטלה גדל מ- 8% ל- 14%.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מקיאוולי 24/11/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    מאחר וארדואן חבר לשונאי ישראל והעם הטורקי תומך בחמאס הגיע הזמן לנתק את היחסים עם טורקיה שמרויחה מיחסיה עם ישראל ומתנהגת בכפיות טובה.
  • 6.
    ברכה 19/09/2023 16:50
    הגב לתגובה זו
    . קח את ביבי מר הכלכלה העולמי שינהל לך את הברדק . טוב לך וטוב לנו .
  • 5.
    כלכלן 11/09/2023 23:05
    הגב לתגובה זו
    טורקים טיפשים אכלו את הפתיון של הורדת הריבית עד הבחירות - זהו שבערך ב 10 שנים הבאות ארדואן לא באמת צריך אותכם . חוץ מזה ריבית 25% לא נורא ב 100% זה יכאב יותר - טיפשים שבחרתם בו כבר אמרתי
  • 4.
    גדליה 24/08/2023 16:22
    הגב לתגובה זו
    פשוט מאד שיעשו מה שעושה הנגיד פה כלומר כל מוצר שעולה מחירו לא ניכנס לחישוב המדד ורק מוצרים שמחים ירד יכנסו לתחשיב והרי לכם מדד מינוס וזו אמת לאמיתה שנקראת המצאה ישראלית
  • 3.
    בקרוב בישראל בחסות כנופיית הדיקטטורה (ל"ת)
    כלכלן 24/08/2023 15:42
    הגב לתגובה זו
  • קונילמל 24/08/2023 23:13
    הגב לתגובה זו
    ויחזור לחלק כרטיסים אדומים וכל מי שלא חושב כמותם יישלח לעיירות הפיתוח.
  • איציקו 24/08/2023 17:00
    הגב לתגובה זו
    העניין מוצא ונלעס מכל הכיוונים . לך חפש הגדרות חדשות להתעסק בהן
  • אומרים אלו שהיו נגד מתווה הגז (ל"ת)
    ישראל שלנו 24/08/2023 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ממשלה לא מעלה ריבית (ל"ת)
    מושיקו לויקו 24/08/2023 15:38
    הגב לתגובה זו
  • אתה צודק , הבנק המרכזי אחראי לריבית (ל"ת)
    אבי 24/08/2023 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אם ארדואן היה יודע על איזה אחוז אמסלם משתולל,היה נזהר.. (ל"ת)
    לירי 24/08/2023 15:31
    הגב לתגובה זו
  • יעקב ל 24/08/2023 17:32
    הגב לתגובה זו
    סע לתורכיה,טיפש
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.