הרצוג-פוקס-נאמן ראשון בדירוג משרדי עוה"ד במדינה; 32 מיליון דולר הכנסה שנתית ממוצעת למשרד גדול

ההכנסה הממוצעת של משרד גדול בעשירייה הראשונה הסתכמה בשנה שעברה בכ-32 מיליון דולר. שכר ממוצע של שותף בתחילת דרכו: 90-110 אלף דולר לשנה
משה בנימין |

"דן אנד ברדסטריט" מפרסמים היום (ב') את דירוג משרדי עורכי הדין לסיכום השנה החולפת. על-פי הדירוג משרד עורכי הדין של הרצוג פוקס נאמן ממשיך להוביל בדירוג ושומר על מקומו, אחריו גולדפרב במקום השני ומיתר ליקוורניק תופס את המקום השלישי במקום משרד גרוס.

היקף ההכנסות המוערכות של 20 משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל הסתכם בשנה שעברה בכ-500 מיליון דולר – עלייה שנתית של כ-8%. כך עולה מנתונים שאספו כלכלני "דן אנד ברדסטריט ישראל". להערכתם היקף ההכנסות הכולל של משרדי עורכי הדין בישראל הסתכם בשנה שעברה בכ-2.4 מיליארד דולר.

מהנתונים עולה עוד, כי ההכנסה הממוצעת של משרד גדול (הנמצא ברשימת 10 המשרדים גדולים) הסתכמה בשנה שעברה בכ-32 מיליון דולר. ההכנסה הממוצעת של משרד הנמצא בעשירייה השנייה מסתכמת בכ-17.5 מיליון דולר.

בישראל פעילים כיום כ-3,000 משרדים של עורכי דין. מנתוני דן אנד ברדסטריט עולה כי 25% ממשרדים אלה מעסיקים 5 עורכי-דין ומעלה.

מבחינת השכר, מציינים בדן אנד ברדסטריט, כי ישנה שונות בין הדרגים השונים של השותפים, כאשר שותף בתחילת דרכו מקבל משכורת שנתית של 90-110 אלף דולר, ושותף בכיר מקבל משכורת שנתית של 190-370 אלף דולר.

מספר השותפים במשרדים הגדולים זינק מתחילת העשור בכ-199%.

השנים האחרונות – שהיו שנים של צמיחה כלכלית – השפיעו לטובה על ענף עורכי הדין בישראל. מתברר כי מספר השותפים ב-20 משרדי עורכי-הדין הגדולים בארץ זינק בכ-199% מתחילת העשור. מהנתונים עולה כי בשנת 2008 הסתכם מספר השותפים ב-20 המשרדים הגדולים ב-503. זאת, לעומת 168 שותפים בלבד בשנת 2000.

עוד מתברר, כי קצב העלייה במספר השותפים במשרדי עורכי-הדין הוא גבוה בהרבה מקצב העלייה במספר המתמחים המועסקים באותם משרדים: מספר המתמחים גדל מתחילת העשור ב-83%, מ-241 מתמחים בשנת 2000, ל-443 מתמחים ב-2008.

בדן אנד ברדסטריט אומרים, כי שנות הפריחה הכלכלית האיצו את הצמיחה במשרדי עורכי הדין, שהתבטאה בזינוק במספר העובדים: מספר המועסקים הכללי ב-20 המשרדים הגדולים זינק מתחילת העשור ב-110%.

2008: חצי שנה טובה - חצי שנה רעה

אחרי שנים של פריחה וגידול בפעילות - מסתמנת שנת 2008 כשנה של קיפאון בכל מה שקשור למספר המועסקים במשרדים הגדולים.

מנתוני דן אנד ברדסטריט עולה, כי במחצית הראשונה של 2008 נרשמה עליה של כ-10% בהכנסות של 20 המשרדים הגדולים, אולם במחצית השנייה של השנה נרשמה התמתנות (בעיקר ברבעון האחרון) ברמת ההכנסות. עוד עולה מהנתונים כי מספר המועסקים הכללי ב-20 משרדי עורכי הדין הגדולים הסתכם ב-2008 ב-3,152 – עלייה של 3% בלבד לעומת מספר המועסקים לפני שנה.

מספר עורכי הדין המועסקים במשרדים אלה הסתכם ב-1,705 – עלייה של 2.4% בלבד. מספר המתמחים הסתכם ב-443 – עלייה של 2.7%. רק במספר השותפים נרשמה עלייה משמעותית יחסית של 12% ל-503 שותפים בסך הכול.

שינויים בדירוג: מיתר ופרל כהן עולים בדירוג

משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן שומר על מקומו כמשרד הגדול ביותר בישראל. המשרד מעסיק 170 עורכי-דין ו-30 מתמחים ומעסיק בסך הכול 280 איש. ב-10 השנים האחרונות גדל מספר המועסקים במשרד זה ב-171%.

במקום השני (ללא שינוי מהשנה שעברה) נמצא משרד "גולדפרב, לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות", המעסיק בסך הכול 254 עובדים - ביניהם 136 עורכי-דין ו-33 מתמחים. ב-10 השנים האחרונות גדל מספר המועסקים במשרד זה ב-164%.

אל המקום השלישי בדירוג קפץ משרד "מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדויין ושות", שדורג בשנה שעברה במקום החמישי. במשרד זה מועסקים 210 עובדים, מהם 119 עורכי-דין ו-33 מתמחים. ב-10 השנים האחרונות גדל מספר המועסקים במשרד זה ב-275%.

בהמשך הדירוג ניתן לראות את משרד "פרל כהן צדק לצר", אשר קפץ ארבעה מקומות בדירוג אל המקום ה-16 הישר מן המקום ה-20. עוד ניתן לראות כי משרד "אהרונסון, שר, אבולעפיה, אמודאי" טיפס מקום אחד אל המקום ה-17. בנוסף, נכנסו אל העשירייה השנייה 2 משרדים שהיו בעשירייה השלישית בשנה שעברה: "ש. פרידמן", "ארדינסט, בן נתן".

דירוג המשרדים המובילים ב-2009

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "סעודיה יכולה להיות לקוח משמעותי לכיפת ברזל"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".