תופעת המיזוגים במשרדי עורכי הדין הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות. ונדמה שההאטה בענף מאז תחילת המלחמה רק העצימה את המגמה. למה משרדי עורכי דין מתמזגים? 

המיזוגים נובעים בראש וראשונה מסיבה כלכלית. אבל לא מסינרגיה בהוצאות אלא מסינרגיה בהכנסות. החיסכון שיש למשרד כאשר הוא מתמזג עם אחר הוא לא גדול - אין חיסכון משמעותי בעובדי מטה, אין כפילות משמעותית. המיזוגים נוצרים בעיקר כדי להרחיב את יכולת המשרד ולספק מגוון רחב של שירותים ללקוח. משרד שלא התמחה בהייטק רכש משרד אחר כדי שהלקוח יזכה למעטפת כוללת. הלקוחות המחוזרים הם חברות גלובליות והם מתרשמים מאוד משני דברים  יכולת של המשרד לספק יריעה רחבה של שירותים וגודל. כאשר המשרד מתמזג הוא בעצם גדל בדירוגים השוטפים והופך לאטרקטיבי יותר לגופים הבינלאומיים.

בשבוע שעבר הודיע משרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות' כי הוא מרחיב את שורותיו עם צירופם של עורכי הדין אלמוג דורון ועינת כרמי ברק, אשר שימשו כראשי מחלקות המיזוגים והרכישות ודיני העבודה במשרד סלומון ליפשיץ. אל עורכי הדין אלמוג וכרמי ברק יצטרפו גם השותפים מורן לנטוש ובן פרנקל, וכן 5 עורכי דין נוספים ומתמחה. השותפים ועורכי הדין ישתלבו בפעילות הענפה של עמית פולק מטלון בתחום המסחרי ובדיני העבודה. את פעילות דיני העבודה בתחום ההיי טק וההון סיכון במשרד תמשיך לנהל השותפה עו"ד שני אשכנזי. עו"ד אלמוג דורון עמד בראש מחלקת מיזוגים ורכישות ואנרגיה במשרד סלומון ליפשיץ. אלמוג יכהן כראש המחלקה המסחרית (ישראל) במשרד. עו"ד עינת כרמי ברק שעמדה בראש מחלקת דיני עבודה במשרד סלומון ליפשיץ תעמוד בראש מחלקת דיני עבודה במשרד.

    צילום ISTOCK​

למה עכשיו?

השנה האחרונה וסיפור המהפכה המשפטית לא עשו טוב לענף המשפט, ההאטה בתחום והרצון ללקוחות חדשים הביאה לא מעט משרדים לפעול לשם מיזוג בו יתפתחו לקוחות חדשים ולתחומים חדשים. התהליכים שמגיעים לנקודת הסיום עכשיו במיזוגים הם תהליכים שלוקחים זמן והחלו כבר לפני המלחמה. בחודש הראשון למלחמה הייתה עצירה מוחלטת, לאחר החזרה לשגרה בעורף התהליכים כעת מבשילים.

• בית חרושת לייצור עורכי דין - ככה הפכו היזמים למיליונרים והציפו את השוק בעובדים ברמה נמוכה
• לווה 230 אלף שקל מההסתדרות הציונית, אבל לא החזיר. מה פסק ביה"מ?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כששואלים את השאלה המתבקשת מדוע עכשיו ולמה מיזוג?  אז התשובה היא דומה בדרך כלל. ממשרד עמית, פולק מטלון ושות' נמסר כי "ימים לא פשוטים עוברים על כולנו, אך עם זאת גלגלי המשק הישראלי חייבים לנוע בחזרה, ובפתח השנה החדשה אנחנו עמלים להרחיב ולהעצים את הפירמה - על עשרות התחומים שבהם היא מעניקה שירות מקצועי ונאמן למגוון לקוחותיה. אנו רואים במהלך צעד אסטרטגי נוסף אשר יחזק את יכולות המשרד להמשיך ולהעניק ללקוחותיו, בארץ ובחו"ל, את השירות המקצועי והאיכותי ביותר".

מיזוג שלישי תוך חודש לפירון

באחרונה מיזג משרד פירון לשורותיו את משרדו של עו"ד שלמה כרוב המתמחה בליטיגציה, משפט מסחרי ונדל"ן  שהצטרף יחד עןם 3 עורכי דין וכן הודיע על צירופו של עו"ד גדעון חתוכה מעורכי הדין המנוסים בתחום הנדל"ן, קרקעות חקלאיות ובהשבחת נדל"ן מניב. סה"כ צורפו לאחרונה למשרד כ- 11 שותפות ושותפים חדשים לצד עורכי דין נוספים.

 

המשרד המונה כיום למעלה מ-400 עובדים הודיע היום כי הוא מצרף לשורותיו את עו"ד יריב קסנר וצוותו וכן את עו"ד שירלי שניידר. קסנר מצטרף כשותף וראש תחום הייטק, הון סיכון וקרנות השקעה במשרד. עו"ד קסנר עוזב את משרד נוב, קסנר, שניר ושות', יחד עם עורכות הדין קרין צלקובניק – סובלמן והילה יצחקי שמצטרפות גם הן כשותפות למשרד פירון ביחד עם עו"ד גיא מנור המצטרף כשכיר.

בנוסף לשותפים המצטרפים מחוץ למשרד, הודיע המשרד השבוע על מינויים של 3 שותפות ושותפים חדשים מתוך שורותיו, שלושתם ממחלקת הליטיגציה, עו"ד דני פריימן,  עו"ד מעיין זיו-גלנץ ועו"ד נטעלי מימון השס.

• גן אירועים נסגר לפני חתונה - וזה הפיצוי שיקבל הזוג
• רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

ראש המשרד, עו"ד צבי פירון הסביר את המהלכים ואמר היום כי "אנו בטוחים שהחיבור המקצועי יביא תועלת רבה למשרד וללקוחותיו. נמשיך לטפח את ההון האנושי שלנו, ולהעמיד לרשות לקוחותינו שירות משפטי מקצועי ראשון במעלה".

 

המיזוגים ממשיכים גם כשהתותחים רועמים

צריך לזכור כי הענף נקלע למשבר לא קטן עם פרוץ הלחימה וסגירת בתי המשפט. בנוסף מנסים משרדי עורכי דין לחזות היכן יש לשפר ולחזק לקראת מבול התביעות הצפויות לאחר המלחמה, וכן בתחומים שצפויים להמריא לאחר שוך הקרבות המלחמה כגון חדלות פירעון ונדל"ן.

תוסיפו לכך שעורכי הדין העוסקים בנדל"ן בחודשיים הראשונים למלחמה נותרו כמעט ללא תעסוקה כללו ותקבלו את הבשלת תהליכי המיזוגים.  

בחודש שעבר המשיכה מגמת המיזוגים לתת את אותותיה בענף המשפט והמשרדים שרוצים להגדיל פעילות בוחרים לא אחת לעשות זאת בדרך של מיזוג ולא בדרך אורגנית.  מצרפים שותפים, מגדילים את מספר עורכי הדין ופותחים מחלקות נוספות. המטרה להתרחב כמה שיותר ולמשוך עוד לקוחות ממשיכה גם במלחמה.

מאז תחילת המלחמה מספר משרדי עורכי דין החליטו על ביצוע מיזוג הבולט ביניהם הוא  נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', שמיזג לתוכו החל מסוף דצמבר את משרד כהן וילצ'יק שכולל 20 עורכי דין ושותפים. המשרד הממוזג ימנה 260 עורכי דין ו-400 עובדים. החיזוק המשמעותי למשרד במהלך המיזוג הוא בתחומי הנדל"ן וחדלות פירעון. 

גם בש. הורוביץ  לא שקטו על השמרים מאז תחילת המלחמה, וצירפו את עו"ד גל ארד כהן שתפתח את תחום הקריפטו במשרד, ואת עו"ד אייל ברוק בתחום הבינה המלאכותית.

במקום הראשון גולדפרב זליגמן

לאחר המיזוג בשנה שעברה גולדפרב גרוס זליגמן הוא המשרד הגדול ביותר בישראל, אחריו נמצא מיתר, הרצוג פוקס נאמן, ארנון תדמור לוי, פישר, שבלת ושות' משרד עורכי דין פירון, גורניציקי, ובמקום התשיעי נשיץ ברנדס אמיר ושות', משרד עורכי דין  ש. הורביץ ושות' סוגר את העשיריה הראשונה.

נזכיר לפני שנה תוך מספר ימים בוצעו שני מיזוגי ענק  גולדפרב זליגמן, ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל עם כ-300 עורכי דין, ו-130 שותפים, התמזג יחד עם משרד גרוס, בו היו כ-220 עורכי דין  מתוכם 100 שותפים,  המיזוג הפך את המשרד גולדפרב גרוס זליגמן למשרד עורכי הדין הגדול בישראל.

החוזק של המשרד הממוזג הוא כמובן בתחום המסחרי, הייטק, תאגידים ושוק הון, מיזוגים ורכישות, נדל"ן, תכנון ובניה, ליטיגציה ומיסים. בעקבות המיזוג תחומים רבים הפכו במשרד  מהגדולים בענף, מימון, קניין רוחני, עבודה, מכרזים ועוד. 

גם משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר ביצע מיזוג גדול לפני שנה כאשר מיזג את משרד עו"ד שנהב קונפורטי רותם ושות'. המשרד הממוזג מונה 240 עורכי דין ו-380 עובדים.  נשיץ ברנדס אמיר הוא אחד המובילים בענף בתחומי ההיי טק, מסחרי ושוק ההון, ושנהב קונפורטי רותם הביא איתו למשרד הממוזג חוזק ולקוחות בתחום המסחרי, מיזוגים ונדל"ן. 

אך למרות התחזקות המגמה צריך לזכור שלא הכל ורוד במיזוגים, לפעמים המיזוג יוצר בעיות חדשות. המחשבה שכל הבעיות ייפתרו אם רק נעשה מיזוג ונגדיל את מספר עורכי הדין והשותפים לפעמים מביאה אכזבה והתעסקות במריבות בין שותפים וניהול אגו של יותר עורכי דין.

 

מה בנוגע למשכורות?

השכר הממוצע של עורכי הדין בישראל עלה באחוזים בודדים בשנה האחרונה מ-19 אלף שקל לכ-20 אלף שקל בחודש. בפועל בהינתן אינפלציה של כ-4%, השכר בעצם לא השתנה, כשבמשרדים הגדולים השכר עלה נומינלית בשיעור נמוך מהממוצע ומכאן שאף נשחק ריאלית.

עורך דין מתחיל מרוויח כ-13-14 אלף שקל, עורך דין עם וותק של 7-8 שנים ירוויח 22 אלף שקל וצפונה. במשרדים הגדולים מרוויחים יותר מאשר בקטנים, הפער הוא סדר גודל של 3-4 אלף שקל.

עורכי דין בתחום ההייטק נמצאים בראש הרשימה עם שכר העולה ב-10% בערך מעורכי הדין האחרים במשרד.