נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה בדיון כי "לא מבטלים את החוק. השאלה בדיון פה היא ממתי להתחיל את תחולתו. לא הוצאנו צו כנגד החוק, אלא רק לגבי מתי הוא יחול וזאת בגלל העניין הפרסונלי".

המערכה בין הממשלה למערכת המשפט מגיעה היום לצומת הכרעה בדיון על חוק הנבצרות. בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ מתחיל כעת את הדיון בעתירה כנגד החוק שכזכור קבע כי  יהיה ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות רק עקב מצב רפואי.

ההליך במסגרתו תבוצע הנבצרות יהיה על ידי הצבעה של 75% משרי הממשלה, אבל זה לא הכל, לאחר מכן תיערך הצבעה בכנסת לה יצטרכו רוב של  80 חברי כנסת.

החוק כזכור הועבר בסוף חודש מרץ האחרון בכנסת במסגרת תיקון חוק יסוד הממשלה העוסק בהסדר נבצרות של ראש הממשלה. התיקון צמצם את עילות הנבצרות לטעמים של אי מסוגלות פיזית או נפשית בלבד וקבע, בין היתר, דרישת רוב חריגה ביותר בממשלה ובכנסת לשם הפעלת מנגנון הנבצרות.

התיקון בוצע על רקע החשש כי היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה תנצל את העובדה כי נתניהו חתום על הסכם ניגוד עניינים במסגרתו אסורה עליו התערבות בכל מה שקשור למערכת המשפט ועל רקע הרפורמה המשפטית, וזאת למרות שאין סמכות ישירה בחוק לכך.

שידור חי מהדיון בעליון

• קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
• ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחר שבתחילת חודש אוגוסט נערך הרכב בעתירה רק בשלושה שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות והשופטים פוגלמן ועמית, שבסופו הוצא צו על תנאי, נקבע הדיון להיום בהרכב של 11 שופטים.

כזכור לפני הדיון הקודם ביקשה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, משופטי בג״צ לאפשר לכנסת להגיש תגובה משלימה לאחר הדיון על חוק הנבצרות, כך שהכנסת  תוכל להגיב לעמדה ״התקדימית״ של היועצת המשפטית לממשלה מיארה בבקשתה מבג"צ במסגרת חוות דעתה לפסול את חוק הנבצרות במסגרת התיקון לחוק יסוד הממשלה.

בבקשה נכתב כי ״מצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת להכריז על בטלות של חוק יסוד יסוד הוא מאורע שמעולם לא אירע״ ולכן הכנסת  נדרשת לזמן מתאים להגיב לדברים.

• תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
• האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית

עמדת היועצת המשפטית של הכנסת היא כי אין מקום לדחיית מועד התחולה של חוק היסוד וכי דין הצו על תנאי שהוצא להתבטל.

אפק כתבה בתשובתה לבג"צ שהוגשה על ידי עורך דין יצחק ברט כי "בהתאם לצו על-תנאי שיצא בעתירות אלה, הבהיר הייעוץ המשפטי לכנסת את עמדתו כי אין מקום לדחיית מועד תחילתו של חוק היסוד המתקן בדרך פרשנית. עמדתה העקבית של היועצת המשפטית לכנסת היא כי הדרך הראויה לכונן חוקי יסוד הנוגעים ליחסים בין הרשויות היא בתחולה נדחית ומאחורי מסך בערות.

"עמדה זו הובאה בפני חברי הכנסת בהליך הכינון של חוק היסוד כמו גם בהליכים אחרים. יחד עם זאת, הדין הקיים אינו מגביל את תחולתם של חוקי יסוד משטריים, תיקונים רבים בחוקי היסוד נערכו על רקע פוליטי מובהק וכדי לאפשר הקמת ממשלות, ובית המשפט הנכבד פסק פעמים רבות כי ניתן לכונן חוקי יסוד גם בתחולה מיידית וגם כאשר עומד בבסיסם מניע פוליטי ברור.

"על רקע זה, הייעוץ המשפטי לכנסת קבע, כי על אף הקושי שבכינון חוקי יסוד שלא מאחורי מסך בערות, במצב הנורמטיבי הנוכחי אין עילה משפטית לאסור על כך.  תוכנו של חוק היסוד המתקן אינו חריג על רקע ניסיונות שנערכו בעבר להסדיר את נושא נבצרות ראש הממשלה, על רקע ההסדרים הנוגעים לנבצרות נושאי משרה בכירים אחרים ועל רקע הסדרים הנהוגים במדינות זרות.

בנוסף נכתב תשובה לבג"צ על ידי היעוץ המשפטי של הכנסת כי "צמצום עילות הנבצרות לעילות פיזיות ונפשיות בלבד וקביעת הליך מורכב במיוחד להכרזה על נבצרות ראש הממשלה ללא הסכמתו משקפים את החשש מפני שימוש לרעה בהליך זה, ונועדו להבטיח שהכרזה על נבצרות ראש הממשלה לא תשמש לעקיפת האיזונים שנקבעו בחוקי היסוד ביחס להצבעת אי-אמון ולפיזור הכנסת.

"חוק היסוד המתקן כונן בהליך סדור ומקיף, שעלו בו כל הסוגיות הרלוונטיות. למעשה לא הייתה מחלוקת על כך שההסדר שהיה קיים בחוק היסוד טרם כינונו של חוק היסוד המתקן היה הסדר חסר, שהותיר לקונה בסוגיה משטרית חשובה, ושיש מקום לתקנו. המחלוקת בין חברי הכנסת נגעה לתוכן חוק היסוד המתקן, ובעיקר למועד כינונו ולקשר בין ההסדר המוצע לבין מצבו של ראש הממשלה הנוכחי".

חברי הכנסת השתתפו בהליך והערותיהם הובילו לשינויים

עו"ד ברט ציין בתשובתו לבג"צ כי "חברי הכנסת וגורמים נוספים שהוזמנו השתתפו באופן פעיל בהליך, והערותיהם הובילו לשינויים משמעותיים בנוסח הראשוני של הצעת חוק היסוד.  בחינת חוק היסוד המתקן בהתאם למבחנים שנקבעו בעניין שפיר ובפסקי הדין שבעקבותיו מובילה למסקנה כי כינונו לא נעשה תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת.

"חוק היסוד המתקן הוא יציב ואינו הוראת שעה, ותחולתו אינה מוגבלת בזמן או לאדם מסוים, והוא מתאים מבחינת הנושא שהוא עוסק בו למארג החוקתי המתגבש של מדינת ישראל. על אף המניע הפוליטי והפרסונלי שהוביל לכינון חוק היסוד המתקן, אין לראותו כבעל תכלית פרסונלית. העתירות שבהן התבקש בית המשפט הנכבד להכריז על נבצרות ראש הממשלה חשפו בפני חברי הכנסת את העובדה שהמצב הנורמטיבי שהיה קיים באותה עת מאפשר הכרזה על נבצרות ראש הממשלה ללא הליך סדור, מכל סיבה שהיא, וכאשר ראש הממשלה עצמו טוען שהוא מסוגל למלא את תפקידו".

הוא הוסיף כי "חברי הכנסת גילו גם שמצב נורמטיבי זה אינו נובע מהסדרה מפורשת בחוק היסוד, אלא מלקונה הקיימת בו. חברי הכנסת סברו שמצב זה אינו ראוי ואינו תואם את תכליתו של הליך הנבצרות, ועל כן החליטו לכונן את חוק היסוד המתקן, להגדיר במפורש את עילות הנבצרות ולהסדיר את הליך ההכרזה עליה, ולמלא בכך את הלקונה שהייתה קיימת בחוק היסוד בעניין זה.

"חוק היסוד המתוקן לא כונן כחוק יסוד פרסונלי, המצומצם לראש הממשלה המכהן או לנסיבות שהובילו לשיח הציבורי על האפשרות להכריז על נבצרותו, אלא כחוק יסוד כללי המסדיר באופן צופה פני עתיד את הליך קביעת הנבצרות.

"לאחר שנחתם ופורסם בספר החוקים, חוק היסוד המתקן ניתק מהמניעים שהובילו לכינונו, ופרשנותו והביקורת השיפוטית עליו צריכות להיעשות בהתאם לתוכנו ולתכליתו המשפטית: למלא את הלקונה שהייתה קיימת בחוק היסוד ביחס להליך קביעת נבצרות של ראש הממשלה וביחס לעילות הנבצרות. חוק היסוד המתקן אינו משנה את דיני ניגוד העניינים החלים על ראש הממשלה על כל היבטיהם, אינו מתיר לו לעסוק בעניינים שאסור לו לעסוק בהם ואף אינו משנה את ההשלכות המשפטיות מתחום המשפט המינהלי של מצב שבו ראש הממשלה פועל בניגוד עניינים.

"דיני ניגוד העניינים אינם נובעים מהוראות סעיף 16 לחוק היסוד, ואין בתיקונו של סעיף זה כדי להשפיע עליהם. .בעבר, בית המשפט היה נכון לדחות בדרך פרשנית את תחולתם של חוקים מסוימים כאשר תחולתם המיידית פגעה בהסתמכות של צדדים שלישיים והיוותה 'שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק'.

עו"ד ברט הוסיף בתשובתו כי "חוק היסוד המתקן שונה מחוקים אלו – תחולתו אינה רטרוספקטיבית אלא אקטיבית ופרוספקטיבית, הוא אינו משנה את המשמעות המשפטית של אירוע שאירע בעבר, הוא אינו פוגע בהסתמכות או בציפייה ראויה להגנה משפטית של צדדים שלישיים, ותחולתו המיידית אינה פוגעת בזכויות יסוד או בעקרונות משטריים בסיסיים. על כן, אין מקום לדחות בדרך פרשנית את מועד תחילתו של חוק היסוד המתקן ולסטות בכך מכוונתם הברורה של חברי הכנסת, שקיבלה ביטוי מפורש בדיונים שנערכו בעניין זה ממש בוועדה המיוחדת. .עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת היא כי אין מקום לדחיית מועד התחולה של חוק היסוד המתקן בדרך פרשנית וכי דין הצו על-תנאי שהוצא בעתירות – להתבטל".

הדיון בעתירה כנגד חוק הנבצרות. צילום דוברות הרשות השופטת​

לבית המשפט אין סמכות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש גם הוא את תשובתו לבג"צ וטען כי לבית המשפט אין סמכות להתערב בחוק. לדבריו "מטרתן של העתירות הן 'לבטל את רצון הבוחרים'. הוא הוסיף כי "במדינת ישראל לא התקבל שלטון האליטות של אפלטון וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה שווה לקולו של כל אזרח אחר. הפיכת הצו על תנאי למוחלט אינה בסמכותו של בית המשפט".

נתניהו ציין כי "הפיכת הצו למוחלט משולה למעשה להתערבות תקדימית וחריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת בהסדר חוקתי קבוע, ולא אקט פרשני. במדינה דמוקרטית ליברלית, מנהיגים נבחרים ומודחים על ידי העם. לעתים נדירות כהונת מנהיג מופסקת שלא באמצעות הדחה, וזאת כשהמנהיג מאבד את מסוגלותו לתפקד - במקרים דוגמת אובדן דרמטי של יכולת פיזית או מנטלית".

נתניהו כתב באמצעות עורכי דינו כי "דין העתירות להידחות. הפיכת הצו על תנאי למוחלט, במובן שתידחה תחולתו, משולה למעשה להתערבות תקדימית וחריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת בהסדר חוקתי קבוע – התערבות שבכל הכבוד אינה במסגרת סמכותו של בית משפט נכבד זה, ובכלל מדובר בעניין שאינו שפיט מבחינה מוסדית, שכן המוסד הראוי לדון בחקיקת חוקי היסוד הוא – הכנסת בכובעה כרשות מכוננת".

נתניהו הוסיף כי "בכל מקרה, דחיית תחולתו של התיקון החוקתי אינה בגדר אקט פרשני – בפרט בנסיבות העניין בהן הכנסת נתנה דעתה מפורשות לשאלת התחולה בזמן ועשתה שימוש בסמכותה המכוננת לכינון הסדר חוקתי קבוע, כללי, כוללני ויציב, שתחולתו במועד פרסומו ברשומות, ככל דבר חקיקה אחר. לא מדובר ב'קריאה לתוך החוק' אלא 'כתיבה לתוך החוק', פעולה שאינה במסגרת סמכותו של בית המשפט הנכבד". .

נתניהו ציין כי "דוקטרינת 'שימוש לרעה בסמכות המכוננת' אינה ישימה בענייננו על תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה, שכן ביקורת שיפוטית לחוק יסוד אינה אפשרית בהעדר 'פגיעה חוקתית', אין בסיס לביקורת שיפוטית ואין כל מקום לבחון סובייקטיבית את המניעים והתכליות של מכונן היסוד. בכל מקרה, אין חולק שהתיקון תואם למארג החוקתי הישראלי וככזה ראוי להוות נורמה חוקתית והוא אף עומד בקנה אחד עם הסדרים חוקתיים מקבילים, הן בדין הישראלי והן במשפט המשווה. מדובר כאמור בתיקון חוקתי כללי, כוללני, קבוע ויציב שהתקבל בגדרי סמכותה העליונה של הכנסת כרשות מכוננת ברוב חברי הכנסת, בהליך חקיקה ראוי ומקיף, מתוך תכלית ציבורית ופוליטית, למען ביסוס המשטר הדמוקרטי, היציבות השלטונית והוודאות המשפטית במערכת הקונסטיטוציונית הישראלית".

בנוסף כתב כי  "קביעת נבצרות מנהיג במדינות דמוקרטיות נעשית על ידי המנהיג עצמו או על ידי נבחרי העם. פרשנות העותרים להסדר החוקתי הקודם, לפיה היועץ המשפטי לממשלה או בית המשפט יכולים להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות שלא מסיבות פיזיות או מנטליות מנוגדת לחלוטין לעקרונות הבסיסיים ביותר של משטרנו החוקתי. פרשנות כזו סותרת את עקרונות המשטר הדמוקרטי. בדמוקרטיה, מי שמחליט מי ינהיג את העם זה העם. היא שלטון העם, על ידי העם, למען העם. באמצעות פגיעה בחוקי היסוד, מנסים העותרים לגרור את בית המשפט הנכבד למדרון חלקלק של פגיעה אנושה בקודש הקודשים של יסודות משטרנו החוקתי, לפגיעה בזכות הציבור לבחור בעצמו מי ינהיג אותו, לפגיעה ביסוד המרכזי של השיטה הדמוקרטית".

לדבריו "התיקון החוקתי לא השפיע רטרוספקטיבית על מצבו המשפטי של ראש הממשלה; ראשית, עובדה שאינה במחלוקת היא כי ראש הממשלה לא נבצר מלמלא את תפקידו מטעמים הקשורים בהליכיו הפליליים או ניגודי העניינים הנטענים ומעולם לא התקבלה החלטה אחרת. שנית, החלטה על נבצרות ראש ממשלה על פי הדין הקיים לפני התיקון החוקתי התקבלה על ידי הממשלה עצמה; שלישית, עילות הנבצרות על פי הדין שהיה קיים ערב התיקון החוקתי היו בשל טעמי מניעות אובייקטיביים ומעולם לא נקבע כי קיומם של הליכים פליליים או ניגודי עניינים למיניהם הם בגדר נבצרות. כך או אחרת, מדובר בתיקון חוקתי המצוי בסמכותה של הכנסת, המוסמכת לכל דעות לתיקון עיוותים בדין ולחוקק הסדרים, גם אם פרסונליים".

דורשת לדחות את תחולת החוק

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה לבג"צ את עמדתה בעניין ודורשת לדחות את תחולת החוק. היועצת כתבה כי "חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי.

היועצת המשפטית לממשלה ציינה כי "בהינתן צו על תנאי  דעתה של היועצת היא כי יש להפוך צו זה למוחלט וכך באמצעות דחיית התחולה, לכל הפחות לכנסת הבאה, תינתן אפשרות לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי 'מסך בערות'".

בעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה נאמר כי נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט.

היועצת קבעה בחוות דעתה כי "חקיקת תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה, הנקראת גם חוק הנבצרות - מלמדת כי מדובר במקרה קיצוני במיוחד של שימוש ברעה בכוחה של הכנסת. בהתאם לפסיקה, התערבות בית המשפט בחקיקתם של חוקי יסוד היא חריגה ביותר ושמורה למקרי קצה. המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביעה על כך ש"נחצה קו הגבול" ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".

היועצת קבעה כי מדובר "בתיקון חוקתי פגום מיסודו ובתוצאתו, שהינו תוצר של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, בהליך חקיקה מואץ, כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט, שאישרה את כהונתו תחת כתב אישום בגין עבירות חמורות של טוהר המידות; בניגוד לחוות דעת מחייבת למניעת ניגוד עניינים, שאף נקבע כי חל על ראש הממשלה "השתק מעין שיפוטי" מלטעון אחרת ביחס למעמדה; ותוך עיצוב הסדר נבצרות שנועד ליתן מענה לנסיבות עניינו של ראש הממשלה ולאפשר את מעורבותו בקידום חקיקה שיש בה כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי, באופן שאינו תואם את תכליות מוסד הנבצרות".

כיוון שהסמכות המכוננת היא סמכות שלטונית שאותה מפעילה רשות שלטונית, דהיינו הכנסת, פותחה לאורך השנים בפסיקת בית המשפט הנכבד דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת. נקבע כי תפקידו של בית המשפט הנכבד בהקשר זה הוא להגן על "החוקה המתגבשת " מפני חדירה של נורמות שלפי טיבן אינן נורמות חוקתיות אל תוך המארג החוקתי הישראלי, באופן שעלול לגרום לשחיקה וזילות במעמדם של חוקי היסוד.

היועצת ציינה כי הנשיאה חיות, כבר קבעה לפני מספר חודשים – בפסק הדין שעסק בתיקון הקודם לחוק-יסוד: הממשלה, בעניין דרעי כי "קשה שלא לראות בתיקון מס' 11 לחוק היסוד שיא, או נכון יותר נקודת שפל, של אותה תופעה מדאיגה לפיה חברי הכנסת מנצלים את הקלות שבה ניתן לתקן את חוקי היסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים. בכך הם גורמים לשחיקה ולזילות מסוכנת במעמדם של חוקי היסוד שנועדו להיות פרקים מפוארים במפעל החוקה הישראלית".

היועצת קבעה בחוות דעתה כי "בחינה של מכלול הנסיבות הנוגעות לחקיקת תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה מלמדת כי עניין לנו במקרה קיצוני במיוחד של התופעה עליה עמדה הנשיאה חיות. בהתאם לפסיקה, התערבות בית המשפט בחקיקתם של חוקי יסוד היא חריגה ביותר ושמורה למקרי קצה. המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביעה על כך ש"נחצה קו הגבול" ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת.

תכלית כפולה

"תיקון חוק-היסוד נועד לתכלית כפולה: ראשית, לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות מתחום טוהר המידות ולפטור אותו מההשלכות המשפטיות שלדעתו, ולדעת מקדמי התיקון, היו עלולות לנבוע מהפרת החובה שלא לפעול בניגוד עניינים. שנית, למנוע מבית המשפט הנכבד להכריע בעתירות שהיו תלויות ועומדות באותה העת, אשר ביקשו להורות כי חה"כ נתניהו ייצא לנבצרות מתפקידו כראש הממשלה, בגין מעורבותו בקידום שינויים במערכת המשפט שיש בהם כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי, ובניגוד לחובתו שלא לפעול בניגוד עניינים".

היועצת ציינה בחוות דעתה לעליון כי "מתעורר חשש כבד, ולמעשה אף למעלה מכך, כי חוק היסוד תוקן כדי לאפשר לראש הממשלה לעסוק בצבר היוזמות לשינויים במערכת המשפט המכונה ה"רפורמה המשפטית".

לדבריה "תיקון של חוק יסוד לשם התנערות, ולו חלקית, מחוות דעת למניעת ניגוד העניינים

בעניינו של ראש הממשלה, כמו גם מהתחייבות מפורשת שניתנה בשעתו על -ידי ראש הממשלה לבית המשפט הנכבד – התחייבות שכבר נקבע על-ידי בית המשפט הנכבד שיוצרת כלפיו "מעין השתק שיפוטי" – טומן בחובו פגם חוקתי חמור.

"מצב שבו חקיקת יסוד המעצבת הסדר משפטי מרכזי וחשוב, שתכליתו רציפות שלטונית,

מהווה אמצעי להסרת מגבלות מראש הממשלה כאמור, מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק.

הנסיבות מלמדות, אם כן, כי כינונו של תיקון מס' 12 לחוק היסוד אינו עולה בקנה אחד

עם כלל מאפייני החקיקה ובאופן מיוחד חקיקת היסוד ובראשם – דרישת הכלליות, לפיה

נורמה חוקתית העומדת בבסיס עיצובן של הסדרי המשטר היסודיים תיחקק מתוך מבט

רחב ותהא בעלת תחולה רחבה וכללית, להבדיל מהכרעה פרטנית בעניין נקודתי ומצומצם

באופיו. הדברים נאמרים ביתר שאת משעה שבמקרה דנן חברי הקואליציה קידמו,

ובעקבותיהם הרשות המכוננת עיצבה, הסדר משטרי בנושא רגיש במיוחד, שעשויות להיות

לו השלכות מרחיקות לכת על תפקודה התקין של המדינה ועל הרציפות השלטונית במצבים

שונים.

"נוסף על כך, העובדה שההסדר לא עוצב מתוך ראייה משטרית רוחבית וארוכת טווח, אלא

כאמצעי מידי לפתרון עניין אישי, אף הביאה בפועל לקשיים מהותיים הגלומים בהסדר

לגופו.

"הסדר הנבצרות שעוצב בתיקון צמצם משמעותית את הנסיבות האובייקטיביות של הוצאה

לנבצרות, ואף ביחס אליהן קבע דרישת רוב חריגה ביותר בממשלה ובכנסת. בהתאם לכך,

אף במצב תיאורטי שבו לא יהיה חולק כי ראש ממשלה אינו מסוגל מבחינה בריאותית

למלא את תפקידו, יהיה צורך בגיוס רוב פוליטי חריג ביותר – בממשלה או בוועדת הכנסת,

ולאחר מכן במליאת הכנסת – לשם הכרזה על נבצרותו".

היועצת טענה כי "מצב זה עלול להוביל לתקלה משטרית ולוואקום שלטוני, וזאת בניגוד לתכליות העומדות ביסוד הסדר הנבצרות עצמו. ההסדר שנקבע מעיד אפוא, כשלעצמו כי הצידוק לחקיקת ההסדר נועד לצורכו הקונקרטי של ראש הממשלה, על אף הגברת הסיכון לפגיעה ברציפות השלטונית הכרוכה בכך. יובהר, כי קשיים אלו יש בהם כדי לכרסם בכלליותם של ההסדרים שעוגנו בתיקון מס' 12 ולהצביע על האופן בו הופעלה הסמכות המכוננת בעת עיצובם. הווה אומר, התכלית הפרסונלית שביסוד ההסדר החוקתי הובילה לעיצוב הסדר משטרי מתוך ראיה צרה ונקודתית, לשם השגת תוצאה מסוימת שיש בה תועלת קצרת טווח עבור נבחר ציבור המכהן כעת, מבלי לתת מענה להשפעות ולתקלות משטריות ארוכות טווח שעלולות לנבוע מן ההסדר".