דירות בבנייה
צילום: איציק יצחקי

כמה תעלה דירה בהנחה בקריית עקרון - העיר שאוהבת צמודי קרקע?

אחרי שנדחה מספר פעמים, מחר ייסגר מכרז דירה בהנחה בקריית עקרון - כמה תעלה דירה לזוכים, מה מחירי הדיור שם והאם כדאי להשקיע בדירה בעיר?
איציק יצחקי | (6)

אחרי שנדחה לא מעט פעמים, ככל הנראה גם בשל חוסר היענות, מחר ייסגר מכרז דירה בהנחה בקריית עקרון, שצפוי להוליד בקרוב מעל 1,000 יחידות דיור. המכרז הזה הוא חשוב. קריית עקרון הוא חלק מהועדה המרחבית לתכנון ובניה זמורה, שאחראית על שני ישובים נוספים בסביבה: בני עי"ש, שנמצאת בהתפתחות משמעותית ונכללה במכרז דירה בהנחה שנסגר בשבוע שעבר ומזכרת בתיה - המועצה המקומית היוקרתית באזור (כדי לקבל אינדיקציה למיקום, אז בסיס תל נוף מפריד בין מזכרת בתיה וקריית עקרון לבין בני עי"ש). קריית עקרון (גוגל מאפס) קריית עקרון (גוגל מאפס)

עיר שבנויה לרוחב

אין ספק, אזור קריית עקרון הוא חלופה מעניינת בשל כמה סיבות. ההרחבה בעיר אמורה לספק דירות במחיר אטרקטיבי יחסית. המחירים בקריית עקרון נעים סביב 18-19 אלף שקל למ"ר והתושבים כאן בונים על ההתפתחות המשמעותית שתגיע בעוד עשור: המטרו. זה יעלה את המחירים וישנה את מפת התחבורה באזור ויכול לראות שנראה תנועה מהשכונות החדשות בקריית גת, באר שבע ובעיקר נתיבות ואופקים לשם. עוד מילה אחת על החשיבות של בנייה בקריית עקרון: מדובר בעיר שבנויה לרוחב, ולא לאורך. התופעה הזאת, של בניית עוד ועוד צמודי קרקע, מבזבזת שטחים. אין הרבה קרקעות במדינת ישראל וכשבונים בניינים בעיר, בונים בעיר בניינים נמוכים. אלה זכויות הבנייה, אבל מישהו צריך לעשות חישוב מסלול מחדש, כפי שעושים בשכונת שדות. זה תהליך מבורך שיגדיל משמעותית את ההיצע באזור.

הנחה של 28%

אפשר ללמוד על רמת המחירים מהמכרז האחרון. המחיר לאחר הנחה עמד על בערך 1.272 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. הדירות הן ברובע שדות, הרובע החדש, עליו נחתם הסכם גג מול רמ"י. לפי ההסכם, לאחר שיווק הקרקעות, תתקדם תכנית הבנייה כשבסך הכל תוכננו 3,900 דירות במקום, לא כולל דיור מוגן. 2,900 יחידות ישווקו לזכאים במסגרת דירה בהנחה, כשליש מהם דרך המכרז שייסגר מחר ויוכנס לאחת ההגרלות הקרובות. לפי ההסכם עם המדינה, חמישית מהדירות יהיו קטנות, סביב 80 מ"ר ובשכונה יתחילו לבנות בקרוב 3 בתי ספר, 2 תיכונים ויותר מ-20 גני ילדים, היכל תרבות ומתנ"ס, אמפי וקאנטרי. מדוח השמאי על הקרקע אפשר לראות את התמורות שקרו בעיר בשנים  האחרונות. לפי הדוח, המחיר הממוצע למ"ר בקריית עקרון בסוף 2020 עמד על 16,044 אלף שקל. היום הוא עומד על 20,500 שקל. כלומר, עלייה של 28% בשלוש וחצי שנים (הדוח הנוכחי נכון לאמצע השנה) - פחות מהממוצע הארצי. מצד אחד, זה מעלה שאלות - הרי המחירים הנמוכים בקריית עקרון והפיתוח המואץ היו אמורים להזניק את המחיר יותר, אבל מצד שני - זה אולי מראה על הפוטנציאל בהמשך, בטח למי שיזכה בדירה בהנחה כל כך גבוהה. חשוב לומר: קריית עקרון אינה משופעת בעסקאות. יש בה קצת יותר מ-11 אלף תושבים וההתרחבות הצפויה ממזרח אמורה להגדיל את מספר העסקאות באופן משמעותי. מצאנו כי רוב הדירות שנמכרו בחודשים האחרונים היו קטנות יחסית. התמהיל ישתנה כשהבנייה תתחיל והדירות ישווקו לציבור הרחב. נחסוך מכם את החישוב הארוך אבל נאמר לכם שהמחיר בקריית עקרון, גם לזוכים במסגרת דירה בהנחה - עלה. על פי החישוב, המחיר הפעם יעמוד על 1.45 מיליון שקל לדירת 4 חדרים (100 מ"ר). המחיר הזה יכול להשתנות אם גודל הדירה בפרויקט יהיה שונה, אבל בגדול - אפשר לומר שעדיין אפשר לרכוש דירה ממוצעת בקריית עקרון בפחות מ-1.5 מיליון שקל דרך המכרז. יחד עם זאת, זה עדיין גבוה מאלטרנטיבות אחרות כמו בחריש, אזור אחר לגמרי, שם אפשר להשיג דירות במיליון שקל דרך דירה בהנחה (המחיר ללא הנחה, סביב 16 אלף שקל למ"ר). כך או כך, קריית עקרון היא אזור אטרקטיבי מבחינת מחיר למי שרוצה לגור שם. לפי החישוב שלנו, ההנחה לעומת מחירי האזור תנוע סביב 28%, מעט מעל קביעת השמאי. עסקאות אחרונות באזור (כפי שאפשר לראות מעסקאות באזור, מדובר בבניינים נמוכים בלבד, בדרך כלל עד 3 קומות): נרקיס 3, 62 מ"ר, 3 חדרים, קומה 2 - 1.63 מיליון שקל (‏26,209 ‏למ"ר). הסביונים 12, 80 מ"ר, 3 חדרים, קומה 2 - 1.65 מיליון שקל (‏20,625 ‏למ"ר). קרן היסוד 5, 68 מ"ר, 3 חדרים, קומה 3 - 1.45 מיליון שקל (‏21,323 ‏למ"ר). האירוס 7, 112 מ"ר, 5 חדרים, קומה 2 - 2.15 מיליון שקל (‏19,196 ‏למ"ר). האירוס 20, 151 מ"ר, 6 חדרים, קרקע - 2.46 מיליון שקל (‏16,291 ‏למ"ר). האירוס 2, 73 מ"ר, 3.5 חדרים, קומה 1 - 1.95 מיליון שקל (‏26,712 ‏ש"ח).  

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אזרחים תלמדו 12/11/2024 15:35
    הגב לתגובה זו
    קריית עקרון תהיה כמו בית שמש .מלא חרדים בלי שירותים לתושב
  • 5.
    אזרחים תלמדו 12/11/2024 15:12
    הגב לתגובה זו
    הממשלה מסרבת לתת מענקיי פיתוח ובניית מוסדות חינוך מהסיבה שהיא מייעדת את קריית עקרון כעתודה להתחרדות ובניה לחרדים מהדרום, זו הסיבה לחוסר דרישה ומי שקונה בזול יתקע עם הדירה כשימכור אותה יותר בזול לחרדים מנתיבות ושדרות. ש'ס כבר מחרדת את קריית עקרון כי ההכנסות שלה ממיסים בילו סנטר נותן מינוף לאיכלוס חרדים בקרייה, ראו הוזהרתם
  • 4.
    רוני 11/11/2024 21:36
    הגב לתגובה זו
    גולדקנופף המדושן המנותק עוף הביתה
  • 3.
    dw 11/11/2024 12:20
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת. מאחר וכנראה רוב הקוראים מעולם לא ביקרו בקרית עקרון אפשר לציין שתכל'ס מדובר בשכונה דרומית של רחובות. זה שיש רשות מקומית נפרדת לשכונה הזו זו אחת מהבעיות השכיחות בשלטון המקומי בישראל. יש בישראל, שזו עיר גדולה אחת בעולם (10 מיליון תושב) 260 רשויות וזה הרבה הרבה יותר מדי, וחלק מחוסר היעילות במשק. אני למשל הייתי מציע לקבוע רף מינימום של 100 אלף תושב ומי שלא מגיע לרף הזה? ממוזג. בפקודה. כך עדיין יהיו פה כמה עשרות רשויות, שגם זה לא מעט, אבל לפחות לא ה 260 האבסורדי של היום. קרית עקרון אחת מהן. לדוגמה, בשכונת רמת אביב גימל בת"א גרים יותר תושבים מאשר ב"עיר" קרית עקרון. בשכונת קרית יובל י-ם גרים פי 3 תושבים מאשר ב"עיר" קרית עקרון. אז למה בעצם ישנה רשות נפרדת? ככה, סיבות היסטוריות. קלאסי למזג אותה לתוך רחובות ולייעל הודות ליתרונות לגודל. הפתיע אותי איזכור המטרו, שכן אין היגיון כלכלי להשקיע במטרו יקר בשביל שכונה (אוטובוס הוא פתרון התח"צ המתבקש) ולפי אתר נתע אכן נראה כי קו m1 דרום, לפחות בשלב הראשון, מתוכנן לכלול 4 תחנות ברחובות, וזהו. התחנה הדרומית בבי"ח קפלן. זה כבר הגיוני יותר.
  • 2.
    אודי ס. 11/11/2024 12:17
    הגב לתגובה זו
    מיקום נהדר מקום נהדר פוטנציאל עמק מזכרת בתיה מחירים פי 3-4 יותר גבוהים לצמודי קרקע חיים בחלום שם
  • 1.
    ערן א. 11/11/2024 12:17
    הגב לתגובה זו
    גם מזכרת בתיה
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.