המשכנתא שלכם עם מרכיב גדול של ריבית משתנה - האם זה הזמן לשנות אותה?
הגעתם לקצה - ההוצאות גדלות והמינוס הולך וגדל. אתם בבעיה - הריבית על המסגרת גבוהה, הריבית על הלוואות הולכת ועולה, החזר המשכנתא עולה. והשכר? הוא לא עולה - המעסיק בעצמו נמצא בסוג של מגננה. שלא יספרו לכם אחרת - יש האטה. אז מה עושים?
בדקנו את האפשרויות. האם כדאי לכם למחזר את המשכנתא? מסתבר שהארכת התקופה תחסוך לכם בממוצע מאות שקלים מהחזר המשכנתא החודשי, אבל תייצר לכם משכנתא הרבה יותר גדולה. "הרווחתם" לזמן הקצר, אכלתם אותה בזמן הארוך.
מעבר לכך, אין הרבה מה להאריך-למתוח. מלכתחילה משך החיים הממוצע של משכנתאות בארץ הגיע בחודשים האחרונים ל-26-27 שנים. המקסימום זה 30 שנים. הארכה מ-27 שנים ל-30 שנים, תעזור לכם בשוליים. אם יש לכם משכנתא לתקופה של 15 שנה - אז הארכה באמת תעזור.
המצב הזה מבטא מצוקה פיננסית גדולה - אם המצב יימשך, אתם תראו גידול דרמטי באנשים שלא משלמים את החזר המשכנתא. היום מדובר על מאות בודדות שלא שילמו כמה תשלומים רצופים, זה יכול להגיע לאלפים. אלו מקרים של אחרי כל הניסיונות להגיע לפתרונות - הארכת משכנתא, דחיית משכנתא ועוד. המקרים האלו עלולים להגיע למצב של לקיחת הדירה ומכירתה בשוק. אז בינתיים זה לא משפיע על שוק הדירות. קחו בחשבון שזה יכול להשפיע, אם כי, הבנקים עצמם ינסו בכל דרך להימנע מזה.
האם למחזר את המשכנתא?
אז מיחזורי משכנתא לצורך הפחתה של התשלום החודשי אפשריים למי שמשך המשכנתא שלו לא מתקרב ל-30 שנה. אבל יש קבוצה נוספת של ממחזרים שהמשכנתא שלהם בריבית משתנה - פריים, משתנה עם מדד ועוד, והם ראו את החזרי המשכנתא מטפסים בשנה וחצי האחרונות. נזכיר שהם נהנו לפני כן מריבית מאוד נמוכה על הפריים, אבל עכשיו זה הפוך. הם גם נהנו בעבר ממד אפס ועכשיו זה התהפך.- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלווים האלו עומדים בתור לשנות את המשכנתא - לקבע את הריביות לקבועות. אלו ריביות גבוהות, אבל הן נותנות ביטחון. אבל יש כאן דילמה ענקית - האם זה העיתוי הנכון לעשות זאת? האם לא עברנו כבר את השיא ומתישהו בטווח הקרוב הריבית תתחיל לרדת וגם המדד? לקבע עכשיו בריבית גבוהה יכול להיות מסוכן, יהיה קשה אחר כך לרדת מהריבית הקבועה במיוחד שיש עמלת פירעון מוקדם בעבר בין משכנתאות בריבית קבועה למשכנתאות בריבית משתנה.
ולכן, הגישה הנכונה בלקיחת משכנתא היא פיזור נכון בין הריביות וההצמדות, כך שבכל תרחיש המשכנתא הזו היא נכונה, מפוזרת. אלא אם אתם אומרים לעצמכם שאתם מוכנים לקחת סיכון וללכת על מרכיב אחד באופן משמעותי יותר ואז אתם צריכים לעקוב אחרי המשכנתא ולעשות שינויים מהירים. לשנות עכשיו זה מאוד מסוכן - זה מרגיש כמו שאתם יכולים עוד שנה להתחרט שוב באם הנחות הכלכלנים יתגשמו. מצד שני, יש אנשים שכבר לא יכולים עם הסיכון שבריבית משתנה, ובמצב כזה - "הביטוח" והביטחון של ריבית קבועה מתאימים להם.
מה מסתתר מאחורי המדד הנמוך?
כך או אחרת, המדד שפורסם השבוע היה מתחת להערכות המוקדמות - 0.2% לעומת ציפיות ל-0.6%. הכלכלנים מחטיאים את המדד בצורה מבישה. חודש לפני המדד היה 0.8% והם ציפו ל-0.4%. איפה הם נופלים? הרי אם הם יעשו סקר מקביל, הם יוכלו לקבל אינדיקציות קרובות לאמת. נראה שהם נופלים במיקרו. הם מנסים לתת הערכה מלמעלה, אבל אז באה העגבנייה ומשנה את כל התמונה או אז מגיעים מחירי הטיסות לחו"ל ומשנים את המדד.
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
המדד הנמוך יחסית הפעם, צפוי לגרום לכך שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון לא יעלה את הריבית. יש עוד זמן עד להחלטה שתהיה ביולי, אבל זאת בכל זאת בשורה. גידול נוסף בהחזר המשכנתא יביא משפחות נוספות לקצה.
המשפחות שקרובות לקצה חושבות גם על מימוש הנכס. זה עדיין בשוליים, אבל יותר ויותר משפחות מכרו ונערכות למכירת הדירה כי הם לא יכולות להחזיק אותה. מכירת הדירה תפנה להם הון גדול ולמרות חוסר הנוחות היחסית במגורים בשכירות לעומת דירה משלך, העניין הכלכלי מנצח. זה עוד פקטור שמשפיע על תמונת ההיצע בשוק הדירות, אבל זה פקטור מורכב. מצד אחד יש היצע למכירת דירות, מצד שני יש ביקוש להשכרת דירות. אין כאן השפעה על סה"כ הדירות בשוק, זה לא היצע חדש, אבל יש כאן השפעה על המרכיבים של השוק - זה עשוי דווקא להמשיך ולהעלות את שכר הדירה שעולה בקצב שנתי של 7.6%.
מדד שכר הדירה צוחק כל הדרך למעלה, אבל מדד מחירי הדירות בירידה. אנחנו שוב נזכיר שמה שכתוב בנתוני הלמ"ס קצת משקר. ירידה של 2% מתחילת השנה על פי הלמ"ס, היא בשטח הרבה יותר גדולה. תסתכלו על ההנחות-המבצעים של הקבלנים, תתרגמו אותם לכסף ותקבלו הנחה של עוד 3%-5%. תבדקו ביד2 ותקבלו הנחה של 5% ואפילו 7%. יש ירידות והן הופכות למשמעותיות יותר.
אנחנו נזכיר שוב שגם אם הצפי לירידות במחירי הדירות יימשך, מה שיקבע את המגמה בטווח הבינוני והארוך הוא מדיניות הממשלה בהקצאת קרקעות. אנחנו לא רואים את בצלאל סמוטריץ' עושה משהו אמיתי וגדול בכיוון. כל שבוע שעובר בלי שהממשלה מציגה תוכנית פעולה לשוק הנדל"ן, מקרבת את עליות המחירים. לממשלה הזו יש עיתוי מצוין להפעיל תוכנית רחבה. רק עצם ההבנה שיש תוכנית כזו, עוד לפני שבשטח יקרה משהו, ישפיע על המחירים. הפסיכולוגיה בשוק הדירות חזקה מאוד וזה ידוע לכל השחקנים, אבל איכשהו סמוטריץ' תקוע בלעשות יחסי ציבור לעצמו ולהתנגח בטוויטר עם חצי עולם.
והנה עסקאות נדלן מהזמן האחרון:
נתניה
דירת 3 חדרים, ברחוב זלמן שזר, 150 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, עם מעלית, 2 חניות, מחסן, מרפסת ונוף לים. נמכרה ב-4.3 מיליון שקל
דירת 4 חדרים ברחוב איכילוב, 108 מ"ר, קומה 6 מתוך 8, חניה משותפת , נמכרה ב-1.88 מיליון שקל
לוד
ברחוב ארלוזורוב, דירת 4 חדרים, 110 מ"ר, קומה 5 מתוך 6 עם חניה ומעלית נמכרה ב־1.58 מיליון שקל.
ברחוב אנילביץ, דירת 3.5 חדרים, 98 מ"ר, קומה 3 מתוך 4, נמכרה ב־1.1 מיליון שקל.
דירת 3 חדרים ברחוב קדושי מזריץ, 72 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, ללא מעלית, נמכרה ב-1.2 מיליון שקל
דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך, 50 מ"ר, לוד קומה 3 מתוך 3,במתחם פינוי בינוי, נמכרה ב-1.08 מיליון שקל
דירת 3 חדרים ברחוב הערבה, 72 מ"ר, קומה 4 מתוך 4, ללא מעלית, נמכרה ב-1.365 מיליון שקל
חריש
ברחוב כלנית, דירת גן 4 חדרים, 97 מ"ר, גינה 100 מ"ר, קומה קרקע מתוך 7 עם חניה ומעלית, נמכרה ב־2.02 מיליון שקל
ברחוב שוהם, פנטהאוז בן 5 חדרים, 161 מ"ר, מרפסת 81 מ"ר, קומה 5 מתוך 6 עם חניה ומעלית נמכר ב־1.58 מיליון שקל
חדרה
ברחוב הנח"ל, דירת 5 חדרים, 104 מ"ר, קומה 1 מתוך 11 עם חניה ומעלית, ב־1.59 מיליון שקל.
ברחוב מילנר, דירת 3 חדרים, 76 מ"ר, קומה 1 מתוך 5, נמכרה ב־1.23 מיליון שקל.
ברחוב הירדן, דירת 3 חדרים, 100 מ"ר, קומה 2 מתוך 13 עם חניה ומעלית, נמכרה ב־2 מיליון שקל.
נהריה
ברחוב שז"ר, דירת 3 חדרים, 70 מ"ר, קומה ראשונה עם חניה נמכרה ב־1.03 מיליון שקל.
ברחוב קפלן, דירת גן 3 חדרים, 98 מ"ר, גינה 110 מ"ר, קומת קרקע עם חניה ומעלית נמכרה ב־1.65 מיליון שקל.
ברחוב הרצל, מיני פנטהאוז 4 חדרים, 113 מ"ר, מרפסת 19 מ"ר נמכר ב־1.75 מיליון שקל.
הרצליה
ברחוב כ"ט בנובמבר, דירת 4 חדרים בשטח של 90 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב-3 מיליון שקל.
ברחוב סוקולוב, דירת 3 חדרים בשטח של 73 מ"ר, קומה 10, עם חניה, נמכרה ב-2.73 מיליון שקל.
- 7.מעתה רשום "משכנתה" (ל"ת)האקדמיה ללשון 18/06/2023 11:11הגב לתגובה זו
- 6.ישראלי 18/06/2023 09:55הגב לתגובה זוהאינפלציה כבר מתחלשת - משמע העלאת ריבית מינימלית אם בכלל..
- 5.דני 18/06/2023 00:58הגב לתגובה זועוד שנה בערך הריבית עדייייין תשאר לה אי שם מעל האפס, מה יקרה אז? בינתיים כבר עבר ומי שרד נשאר אבל אז המחירים ימשיכו לעלות, מרבית הלווים יקרסו, הביקוש מצד משקיעים יצלול, המחירים יצללו, כוחות השוק תמיד תמיד מנצחים לא יעזור כלום בסוף בלי מים לבאר מחירי הנדלן יחתכו חזק, מלבד ריבית שלילי כל ריבית פוגעת באיזון ובסוף תוליד משבר.
- 4.גולדפינגר 17/06/2023 12:04הגב לתגובה זוהמדד עלה ב0.2%, באמת? הרי בחודש מאי הציבור למד להכיר שמות כמו דיפלומט, החברה למשקאות, אסם ועוד, העיתונים ומדורי הכלכלה דיברו על העלאות מחירים. אפילו הרשת החדשה קרפור העלתה את מחירי הפתיחה. האם המדד הנמוך קשור לכניסה של הסטטיקאי הראשי החדש שביבי מינה?
- זה מה שגם אני חשבתי... סטטיסטיקאי מטעם.הנגיד הבא? (ל"ת)ירושלמי 18/06/2023 15:51הגב לתגובה זו
- האינפלציה ירדה. (ל"ת)דני 18/06/2023 01:00הגב לתגובה זו
- הארנק לא משקר! (ל"ת)בטיטו 18/06/2023 09:15
- 3.מנו 17/06/2023 10:27הגב לתגובה זונער הייתי וראיתי את אותו הדבר קורה להוריי בשנות השמונים. כשלקחתי את המשכנתא שלע לא היה לי ספק שהיא לא תהיה צמודה וגם לא משתנה. הריבית שלי היא 1.64 לא צמודה והיכ נלקחה לפני שמונה שנים בערך. נכון ששילמתי יותר מאחרים שלקחו משתנה וצחקו עליי אבל רק בשנה האחרונה היא נשחקה בערך בארבע אחוז ובשנים קודמות כשהיה מדד נמוך שילמתי ריאלית קרוב למשתנה. השקט הנפשי שבריבית קבועה לא צמודה שווה לדעתי המון.
- 2.גדעון 17/06/2023 10:14הגב לתגובה זוהריביות היום גבוהות. מעבר לריבית קבועה תקבע אותן להרבה זמן. יש למשוך עוד שנה, בעוד שנה המשק ייכנס למיתון והריביות תרדנה
- 1.למי שיש הצמדה למדד אולי עדיף לעבור למשתנה בלי הצמדה כל לא יהיה כנס אם יחליטו לשנות בעתיד. (ל"ת)אמנון 17/06/2023 10:10הגב לתגובה זו

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.