הדולר התאושש קלות: סגר בעלייה של 0.35%, "ההערכה היא שהדולר ימשיך להיחלש"
הדולר האמריקני נחלש במסחר הבוקר מול רוב המטבעות המובילים בעולם וגם מול השקל, בהמשך לעלייה החדה בתאבון לסיכון ששלחה אמש את הבורסות בוול סטריט לרשום זינוקים חדים. עם זאת, לאחר מכן התהפכה המגמה והדולר עבר להתחזק בעולם ובמקביל גם בארץ.
לכניסה ל
לאחר תקופה של ציפייה דרוכה, פרסם אתמול משרד האוצר האמריקני והעומד בראשו טימותי גייטנר את פרטיי התוכנית לניקוי נכסים רעילים ממאזני הבנקים. התוכנית המיועדת להניע מחדש את גלגלי הכלכלה הגדולה בעולם תשתמש בכ-75-100 מיליארד דולר מכספי תוכנית ההקלה בנכסים רעילים שאושרה כבר בארה"ב (TRAP) ובנוסף בכספים של משקיעים פרטיים, כך שתייצר מספיק כוח לרכישת 500 מיליארד דולר של נכסים בעייתיים מהבנקים ובהמשך אף תורחב לצורך רכישת 1 טריליון דולר.
כמו המשקיעים, גם המטבע האמריקני שאב ביטחון מהתוכנית החדשה והתחזק אתמול מול רוב המטבעות. נתון נוסף שתמך בסנטימנט החיובי היה שייך לשוק הדיור - בחודש פברואר בארה"ב נמכרו יותר בתים יד-שנייה מהצפוי. כאמור הבורסות הגיבו בעליות שערים חדות: עם נעילת יום מסחר בוול סטריט, הדאו ג'ונס זינק ב-6.84%, ה-S&P 500 נסק 7.08% והנאסד"ק טיפס 6.76%.
בישראל, סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי בישראל, הפחית אמש (ב') את הריבית במשק הישראלי לחודש אפריל בשיעור של 0.25% והעמידה על 0.5% בלבד. מדובר בריבית הנמוכה אי פעם בישראל. ההחלטה נבעה בעיקר מהתחזקות ההאטה במשק והמשך הירידה באינפלציה. לכתבה המורחבת על
איתן אדמוני, מנהל מחלקת מט"ח וסחר חוץ בבנק ירושלים, אומר בסקירה השבועית שפרסם כי "חולשת הדולר בשבוע האחרון מול השקל נובעת מחולשתו של הדולר בעולם ולא מחוזקו של השקל, משום שעדיין ביצועי המשק הישראלי אינם מראים סימנים שהמיתון הגיע לקיצו. להערכתנו, בשבועיים הקרובים הדולר צפוי להמשיך ולהיחלש מול השקל. לאחר חג הפסח, בה מסתיימת תקופת הקניות, צפויים פיטוריהם של עובדים נוספים".
הדולר היציג והשער לפקיעת האופציות למרץ נקבע על 4.066 שקלים, עליה של 0.34%. שערו היציג של האירו נקבע ללא שינוי ברמה של 5.50 שקלים והאירו לפקיעה ברמה של 5.4948 שקלים.
במסחר בינלאומי, כאמור, עבר הדולר להתחזקות. היין היפני נחלש ב-1.15% לרמה של 98.27 יין לדולר והאירו נחלש ב-0.8% ל-1.3512 דולר לאירו. מול הליש"ט נחלש הדולר ב-0.72% לרמה של 1.466 דולר לליש"ט לאחר שהיום פורסם כי מדד המחירים לצרכן בבריטניה עלה במפתיע בחודש פברואר, אחרי שעלייה במחירי המזון וירידה בערכו של הפאונד לחצה על המחירים אפילו בזמן שהמיתון בכלכלה הבריטית העמיק.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
