הדולר התאושש קלות: סגר בעלייה של 0.35%, "ההערכה היא שהדולר ימשיך להיחלש"

כך אומר איתן אדמוני, מנהל מחלקת מט"ח וסחר חוץ בבנק ירושלים. הדולר היציג והשער לפקיעת האופציות למרץ נקבע על 4.066 שקלים
אריאל אטיאס |

הדולר האמריקני נחלש במסחר הבוקר מול רוב המטבעות המובילים בעולם וגם מול השקל, בהמשך לעלייה החדה בתאבון לסיכון ששלחה אמש את הבורסות בוול סטריט לרשום זינוקים חדים. עם זאת, לאחר מכן התהפכה המגמה והדולר עבר להתחזק בעולם ובמקביל גם בארץ.

לכניסה ל

לאחר תקופה של ציפייה דרוכה, פרסם אתמול משרד האוצר האמריקני והעומד בראשו טימותי גייטנר את פרטיי התוכנית לניקוי נכסים רעילים ממאזני הבנקים. התוכנית המיועדת להניע מחדש את גלגלי הכלכלה הגדולה בעולם תשתמש בכ-75-100 מיליארד דולר מכספי תוכנית ההקלה בנכסים רעילים שאושרה כבר בארה"ב (TRAP) ובנוסף בכספים של משקיעים פרטיים, כך שתייצר מספיק כוח לרכישת 500 מיליארד דולר של נכסים בעייתיים מהבנקים ובהמשך אף תורחב לצורך רכישת 1 טריליון דולר.

כמו המשקיעים, גם המטבע האמריקני שאב ביטחון מהתוכנית החדשה והתחזק אתמול מול רוב המטבעות. נתון נוסף שתמך בסנטימנט החיובי היה שייך לשוק הדיור - בחודש פברואר בארה"ב נמכרו יותר בתים יד-שנייה מהצפוי. כאמור הבורסות הגיבו בעליות שערים חדות: עם נעילת יום מסחר בוול סטריט, הדאו ג'ונס זינק ב-6.84%, ה-S&P 500 נסק 7.08% והנאסד"ק טיפס 6.76%.

בישראל, סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי בישראל, הפחית אמש (ב') את הריבית במשק הישראלי לחודש אפריל בשיעור של 0.25% והעמידה על 0.5% בלבד. מדובר בריבית הנמוכה אי פעם בישראל. ההחלטה נבעה בעיקר מהתחזקות ההאטה במשק והמשך הירידה באינפלציה. לכתבה המורחבת על .

איתן אדמוני, מנהל מחלקת מט"ח וסחר חוץ בבנק ירושלים, אומר בסקירה השבועית שפרסם כי "חולשת הדולר בשבוע האחרון מול השקל נובעת מחולשתו של הדולר בעולם ולא מחוזקו של השקל, משום שעדיין ביצועי המשק הישראלי אינם מראים סימנים שהמיתון הגיע לקיצו. להערכתנו, בשבועיים הקרובים הדולר צפוי להמשיך ולהיחלש מול השקל. לאחר חג הפסח, בה מסתיימת תקופת הקניות, צפויים פיטוריהם של עובדים נוספים".

הדולר היציג והשער לפקיעת האופציות למרץ נקבע על 4.066 שקלים, עליה של 0.34%. שערו היציג של האירו נקבע ללא שינוי ברמה של 5.50 שקלים והאירו לפקיעה ברמה של 5.4948 שקלים.

במסחר בינלאומי, כאמור, עבר הדולר להתחזקות. היין היפני נחלש ב-1.15% לרמה של 98.27 יין לדולר והאירו נחלש ב-0.8% ל-1.3512 דולר לאירו. מול הליש"ט נחלש הדולר ב-0.72% לרמה של 1.466 דולר לליש"ט לאחר שהיום פורסם כי מדד המחירים לצרכן בבריטניה עלה במפתיע בחודש פברואר, אחרי שעלייה במחירי המזון וירידה בערכו של הפאונד לחצה על המחירים אפילו בזמן שהמיתון בכלכלה הבריטית העמיק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".