רוב הציבור נחשף לבורסה דרך 1,400 קרנות הנאמנות השונות; אבל האם אתם יודעים את יודעים את מספר מנהלי קרנות בכל בית השקעות מול מספר הקרנות שהם מנהלים?

על רקע הגאות המאפיינת את שווקי ההון בעולם ובישראל בשנים האחרונות, ולראייה רמות השיא בהם נמצאים המדדים המובילים, הכסף של הציבור זורם לתוך בורסה. הציבור ברובו הגדול לא רוכש מניות או אגרות חוב בשוק, אלה נחשף אליו דרך הגופים המוסדיים, בעיקר דרך תעשיית קרנות הנאמנות.

עם פתיחת שנת 2018, נרשמה חגיגה של גיוסים גבוהים מאוד בקרנות המסורתיות הנאמדים בחודש ינואר ב-4.8 מיליארד שקלים, שיא של גיוסים מאז ספטמבר 2014. גם בקרנות המנייתיות נרשם שיא של גיוסים בחודש יחיד בעשור האחרון של 1.73 מיליארד שקל. בסה"כ מנהלת מעשיית הקרנות למעלה מרבע טריליון שקלים.

אבל על רקע הגידול המתמיד במספר הקרנות, בחירתה של הקרן הנכונה הופך למשימה מאתגרת במיוחד. באתר פאונד זון אנחנו מבקשים להעניק לקוראים פרמטר נוסף לבחירת הקרן, מלבד תשואות וסיכון.

אנו מבקשים להתמקד בנוסחא שמשלבת את מנהל הקרן עצמו, לא רק בוותק וביצועי העבר שלו, אלא גם בגוף המנהל, בהתמקדות - העומס הניהולי עליו בהתייחס למספר הנכסים המנוהלים. 

• המוסדיים התנגדו - קרן מניקיי הצילה את מענק הפרישה של אמנון נויבך
• גלולה מרה לשנה החדשה: 154 קרנות נאמנות מייקרות את דמי ניהול ל-2021
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך קרן מנוהלת?

כמו שכבר הבנתם, קרן נאמנות היא אחד ממכשירי ההשקעה הפופולאריים ביותר בשוק ההון בארץ ובעולם. מכשיר זה מאגד משקיעים, ללא הכרות ביניהם, לצורך השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים מהחזקתם.

היא למעשה סוג של חשבון ני"ע משותף של קבוצת אנשים בעלי יעדי השקעה דומים, אשר במקום לפעול בנפרד בחרו לאגד את כספם ולשכור מנהל מקצועי, שישקיע את כספם בניירות ערך. המנהל המקצועי משקיע את הכסף על פי מדיניות השקעות שהוגדרה מראש, התואמת את העדפות ההשקעה ואת רמת הסיכון שאליה חברי הקרן מעוניינים להיחשף.

המטרה של מנהל הקרן היא להניב רווחים\תשואות לבעלי הקרן באמצעות קבלת החלטות הנוגעות לאופן ניהול ההשקעות. בשטח הוא פשוט קונה ומוכר מניות אג"ח או כל סוג של ניירות ערך בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן עבור חברי הקרן.

• רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
• האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים

כשרוצים להקים קרנות נאמנות מפרסמים תשקיף, שבו יש מידע למשקיעים אודות מנהל הקרן, מדיניות ההשקעות של הקרן, הסיכונים הכרוכים בהשקעותיה, דמי הניהול והעמלות הנגבים מהקרן. גם לאחר שהקרן החלה לפעול, מנהל הקרן צריך לפרסם דוחות חודשיים ושנתיים שחושפים בעיקר את ניירות הערך המוחזקים בה.

ניהול הקרן אינה משימה פשוטה. מנהל הקרן צריך להחליט בכל רגע נתון, אילו ניירות כדאי לו לרכוש ואילו למכור. ישנם מנהלים אשר עושים את האנליזה לניירות בעצמם וישנם כאלו אשר משתמשים באנליסטים חיצוניים. בנוסף הוא נדרש לעמוד בתשקיף הקרן אשר מגביל אותו בכמויות של כל סוג נייר ערך אשר באפשרותו להחזיק.

לכן, ככל שמנהל אחד מנהל מספר רב יותר של קרנות נאמנות, כך תשומת הלב שלו לכל קרן יורדת בהתאם.

יועצי ההשקעות בבנקים מחליטים

מאחורי ההחלטות בטעמי המשקיעים עומדים בעיקר יועצי ההשקעות בבנקים. הם אלה שמנתבים את כספי הלקוחות בין כ-1,400 הקרנות השונות, בהתאם להערכתם של המצב בשווקים וכמובן רמת הסיכון של הלקוח.

לכן, החלטות ההשקעה שלהם מתבססות לא רק על יכולתם המקצועית אלא גם על מערכות הדירוג הבנקאיות, שפועלת בעיקר לפי ביצועי הקרנות בטווח הקצר, אבל זאת כבר סוגיה אחרת. הדירוג משמש ככלי עזר לבחירת מנהל קרן. מדובר במערכת דירוג המשקללת שורה של פרמטרים איכותיים בנוגע לקרן על פני תקופת זמן. תוצאות הדירוג, והן אליה שקובעות לאן יזרום הכסף בסוף.

אבל למרות שהכסף בקרנות מנוהל ע"י מנהלי השקעות מומחים, ריבוי הקרנות והעומס של ניהולן פוגע לא פעם בביצועי הקרן. אז נשאלת השאלה, מהי כמות מנהלי קרנות בכל בית השקעות מול מספר הקרנות המנוהלות?

היחס הטוב אצל אלומות ורוטשילד, הגרוע אצל פסגות ומגדל

בכדי לענות על השאלה ספרנו את כל הקרנות בישראל לפי בית השקעות וחילקנו אותם במספר המנהלים, והתוצאות די מפתיעות.

נתחיל מהסוף, ככל שבית ההשקעות קטן יותר, כך כמות הקרנות שהוא מנהל נמוכה יותר וכן גם מספר מנהלי ההשקעות שלו נמוך. ברשימה זו ניתן למנות בתי השקעות שיש להם מנהל אחד, כמו תטא, טופ אלפא או בית ההשקעות יצירות שמנהלות 1 עד 4 קרנות.

במקרים הללו העומס הניהולי נמוך, אך אין זה אומר שזה בגלל שבתי ההשקעות שומרים על יחס הוגן, אלה שפשוט הוא בית השקעות קטן.

לתוך הרשימה השתרבב בית השקעות רוטשילד תחת ניהולו של יריב יוריסטה אשר צובר תאוצה בשנים האחרונות, ומנהל סה"כ 16 קרנות עם 3 מנהלים, מה נותן לו יחס של קצת יותר מ-5 קרנות למנהל.

עוד בתי השקעות ששומרים על יחס סביר נמצאים אלומות ואיילים, שמנהלים 23 ו-27 קרנות בהתאמה, עם 4 מנהלים כל אחד, מה שנותן יחס מנהלים לקרנות של 5.75 עד 6.75.

ילין לפידות שגם נחשב לחזק בתשואות מחזיק ביחס קצת יותר מ-9 קרנות למנהל שברשותו 55 קרנות על 5 מנהלים ובית ההשקעות מיטב דש מחזיק ביחס של קרוב ל-10 קרנות למנהל שבבעלותו 147 קרנות שמנוהלים ע"י 15 מנהלי קרנות.

ביחס הגרוע ביותר מחזיקים בתי ההשקעות הגדולים ביותר. במקום השני מהסוף נמצא בית ההשקעות הגדול בישראל, פסגות, עם "רק" 8 מנהלים על 168 קרנות – יחס של 21 קרנות למנהל בודד.

ובמקום הראשון מהסוף נמצא בית ההשקעות מגדל, שבבעלותו יש לא פחות מ-237 קרנות שמנוהלים ע"י 10 מנהלי קרנות בלבד – יחס גרוע של כמעט 24 קרנות למנהל.

מה המסקנה? כנראה שניהול טוב מצריך גם הגבלה על מספר המנהלים לקרן מצד הרגולטור.