חזון הגז הישראלי: הפוטנציאל האנרגטי של מזרח הים התיכון
הכרזת שרי האנרגיה של ישראל, קפריסין, יוון, איטליה ונציב האנרגיה ואקלים של האיחוד האירופי בשבוע שעבר, על קידום הפרויקט האסטרטגי המשותף לבניית צינור תת-ימי שיוביל גז מישראל לאירופה היא בראש ובראשונה הכרה בפוטנציאל האנרגטי של אזור מזרח הים התיכון.
תגליות הגז האדירות בישראל ובמצרים, לצד הפוטנציאל העצום הקיים באזור הופכים את חלקו המזרחי של הים התיכון לדומיננטי יותר ויותר בדיון סביב מקורות אספקת הגז העתידיים של האיחוד האירופי. חשוב לומר כי אין מדובר ברעיון חדש, והדיון בנושא החל עוד בתחילת העשור עם מציאת מאגרי הגז הגדולים בישראל שהלכה למעשה יצרו Play חדש, מהלך גיאולוגי חדש, בשוק הגז העולמי.
כבר לפני שלוש שנים פרסם פרלמנט האיחוד האירופי מחקר עומק הנושא את הכותרת "אפשרויות הפקת גז במזרח הים התיכון: אלטרנטיבה להספקת גז לאיחוד האירופי?". על פי המחקר, משבר אספקת הגז מרוסיה לאירופה שנוצר עקב מחלוקות כספיות בין רוסיה לאוקראינה בשנת 2009, דרבן את מקבלי ההחלטות באיחוד האירופי למצוא חלופות אסטרטגיות להישענות האיחוד על אספקת הגז המסיבית מרוסיה.
באיחוד האירופי הבינו כבר אז כי יש למצוא פתרונות נגד איומים חיצוניים שעלולים לפגוע באספקת האנרגיה ובביטחון האנרגטי של האיחוד. כיבוש חצי-האי קרים על ידי רוסיה בשנת 2014, הדגיש באיחוד האירופי עד כמה פגיעה יכולה להיות אספקת הגז מרוסיה וחידד את ההבנה כי פתרונות להורדת התלות באספקת האנרגיה מרוסיה חייבים להימצא.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גילוי מאגרי הגז הגדולים בישראל, לצד הפוטנציאל הרב הקיים מתחת למעמקי חלקו המזרחי של הים התיכון, סימנו לקברניטי האיחוד האירופי כי האזור הוא בעל פוטנציאל שיכול להפוך אותו למקור חדש לאספקת גז טבעי לאירופה, ומכאן להורדת התלות בגז הרוסי.
קשה היה להסתיר את התלהבותם של בכירי האיחוד שביקרו בישראל מכך שבחינות ההיתכנות הראשונות שנעשו הסתיימו בהצלחה. הבעת התמיכה הגורפת בהמשך הבחינות הטכנולוגיות והכלכליות של הפרויקט הן עדות חשובה לנקודת המבט האסטרטגית ולחשיבות הרבה בה רואים בכירי האיגוד בפוטנציאל האנרגטי הקיים באגן המזרחי של הים התיכון.
אישור מתווה הגז, ההחלטה על פיתוח מאגר לוויתן ופתיחת הים הישראלי במסגרת ההליך התחרותי שמוביל משרד האנרגיה, סימנו עבור השחקנים במשק האנרגיה העולמי כי תקופת הקיפאון ששררה במשק הגז הישראלי זמן רב מדי תמה. ישראל Is Beck to business.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
האם יקום לבסוף צינור גז תת-ימי ישראלי-אירופאי? כמובן שעוד מוקדם לומר. מדובר בפרויקט עתיר הון ומורכב טכנולוגית. יחד עם זאת, המסר לשוק האנרגיה העולמי הוא חד משמעי – ישראל מכירה בפוטנציאל האנרגטי העצום הקיים בשטחה. אך לא רק.
מכיוון שהמשק הישראלי הוא קטן, הסתמכות בלעדית על הביקוש המקומי עבור פיתוח מאגרים חדשים מעבר ללוויתן, כריש ותנין – איננה קיימת. ולכן במקביל לפתיחת הים לחלוקת רישיונות חדשים, יש לפעול לפתיחה של מספר אפשרויות ליצוא הגז. המגעים בנושא זה מול מצרים, טורקיה והאיחוד האירופי, מבהירים שישראל נחושה ומחויבת למיצוי הפוטנציאל האנרגטי שקיים בשטחה.
הפוטנציאל הגיאולוגי הרב באזורנו איננו מוטל בספק, על כך יעידו סקרי המכון הגיאולוגי האמריקאי ומשרד האנרגיה הישראלי. גם בכירי האיחוד האירופי מודעים לכך, ועל פי פרסומים בעיתונות בכירי האיחוד מעריכים כי באזור מזרח הים התיכון קיימות עתודות גז בסדר גודל של נורבגיה.
בכירי האיגוד האירופי שהגיעו לישראל אינם כאן רק בגלל מאגר לווייתן או כמות הגז הישראלי המיועדת כיום ליצוא. הם מסתכלים רחוק יותר, הם מסתכלים על הפוטנציאל. מבחינתם ייצוא גז ישראלי ממאגר לווייתן לאירופה זו רק סנונית ראשונה, ושלב ראשון בדרך להפיכת האגן המזרחי של הים התיכון למקור אספקת אנרגיה חשוב למדינות האיחוד.
הפוטנציאל הרב שקיים, לצד התשתיות המסיביות שיידרשו ליצוא הגז, הופכים את מצרים לשותפה טבעית של ישראל לפיתוח אנרגטי משותף באזורנו, אם באמצעות שימוש במתקני ההנזלה המצריים ליצוא גז ישראלי בעשור הבא ואם בטווח הארוך יותר באמצעות יצירת קווי תשתית תת-ימיים משותפים בעתיד. שיתוף פעולה מסוג זה עשוי להעמיק את יחסי ישראל-מצרים בצורה חסרת תקדים ולטווח של עשרות שנים.
הפוטנציאל הקיים באזורינו לצד פיתוח מאגרים חדשים שיתבססו על יצוא גז הינה האופציה הטובה ביותר להפיכת משק הגז המקומי למשוכלל יותר. פיתוח מאגרים חדשים מבוססי ייצוא, בנוסף על פיתוח מאגרי לוויתן, כריש ותנין, יאפשרו מכירת גז שולי לשוק המקומי במחירים הנמוכים ממחירי השוק. אך על מנת שזה יקרה על מדינת ישראל לפעול ולקדם הקמת תשתית ימית עם Open Access, אשר תהיה פתוחה עבור ספקי גז חדשים.
אולי הדבר החשוב ביותר שאפשר לקחת מביקור בכירי האיחוד האירופי בישראל הוא החזון בהפיכת אזור בעל פוטנציאל אנרגטי ברמה העולמית, לספק אנרגיה חשוב עבור המעטפת החוץ אזורית הקרובה. אנחנו כמובן עדיין רחוקים מכך, אך כדי להגיע לשם נדרש גם כי קובעי המדיניות הישראלית יבצעו את ההתאמות הרגולטוריות הנדרשות.
הרגולציה הקיימת כיום מחייבת את מפתחי השדות העתידיים בבניה מסיבית של תשתיות, ללא הצדקה כלכלית. מחויבות זו, שבימינו כבר נראית מיותרת או לכל הפחות לא מדויקת, עומדת כמכשול בדרך למיצוי הפוטנציאל הרב. החזון קיים, משק האנרגיה נכנס לתנופת פיתוח, עכשיו הזמן לפעול להסרת המכשולים שעוד קיימים בדרך למימוש הפוטנציאל. פוטנציאל שתחת התנהלות נכונה עשוי לזכות את ישראל בחירות אנרגטית וחירות כלכלית.
חג חירות שמח.
- 2.תודה על המאמר (ל"ת)גרין 09/04/2017 20:45הגב לתגובה זו
- 1.יפה (ל"ת)דני 09/04/2017 12:29הגב לתגובה זו

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
