חזון הגז הישראלי: הפוטנציאל האנרגטי של מזרח הים התיכון
הכרזת שרי האנרגיה של ישראל, קפריסין, יוון, איטליה ונציב האנרגיה ואקלים של האיחוד האירופי בשבוע שעבר, על קידום הפרויקט האסטרטגי המשותף לבניית צינור תת-ימי שיוביל גז מישראל לאירופה היא בראש ובראשונה הכרה בפוטנציאל האנרגטי של אזור מזרח הים התיכון.
תגליות הגז האדירות בישראל ובמצרים, לצד הפוטנציאל העצום הקיים באזור הופכים את חלקו המזרחי של הים התיכון לדומיננטי יותר ויותר בדיון סביב מקורות אספקת הגז העתידיים של האיחוד האירופי. חשוב לומר כי אין מדובר ברעיון חדש, והדיון בנושא החל עוד בתחילת העשור עם מציאת מאגרי הגז הגדולים בישראל שהלכה למעשה יצרו Play חדש, מהלך גיאולוגי חדש, בשוק הגז העולמי.
כבר לפני שלוש שנים פרסם פרלמנט האיחוד האירופי מחקר עומק הנושא את הכותרת "אפשרויות הפקת גז במזרח הים התיכון: אלטרנטיבה להספקת גז לאיחוד האירופי?". על פי המחקר, משבר אספקת הגז מרוסיה לאירופה שנוצר עקב מחלוקות כספיות בין רוסיה לאוקראינה בשנת 2009, דרבן את מקבלי ההחלטות באיחוד האירופי למצוא חלופות אסטרטגיות להישענות האיחוד על אספקת הגז המסיבית מרוסיה.
באיחוד האירופי הבינו כבר אז כי יש למצוא פתרונות נגד איומים חיצוניים שעלולים לפגוע באספקת האנרגיה ובביטחון האנרגטי של האיחוד. כיבוש חצי-האי קרים על ידי רוסיה בשנת 2014, הדגיש באיחוד האירופי עד כמה פגיעה יכולה להיות אספקת הגז מרוסיה וחידד את ההבנה כי פתרונות להורדת התלות באספקת האנרגיה מרוסיה חייבים להימצא.
- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גילוי מאגרי הגז הגדולים בישראל, לצד הפוטנציאל הרב הקיים מתחת למעמקי חלקו המזרחי של הים התיכון, סימנו לקברניטי האיחוד האירופי כי האזור הוא בעל פוטנציאל שיכול להפוך אותו למקור חדש לאספקת גז טבעי לאירופה, ומכאן להורדת התלות בגז הרוסי.
קשה היה להסתיר את התלהבותם של בכירי האיחוד שביקרו בישראל מכך שבחינות ההיתכנות הראשונות שנעשו הסתיימו בהצלחה. הבעת התמיכה הגורפת בהמשך הבחינות הטכנולוגיות והכלכליות של הפרויקט הן עדות חשובה לנקודת המבט האסטרטגית ולחשיבות הרבה בה רואים בכירי האיגוד בפוטנציאל האנרגטי הקיים באגן המזרחי של הים התיכון.
אישור מתווה הגז, ההחלטה על פיתוח מאגר לוויתן ופתיחת הים הישראלי במסגרת ההליך התחרותי שמוביל משרד האנרגיה, סימנו עבור השחקנים במשק האנרגיה העולמי כי תקופת הקיפאון ששררה במשק הגז הישראלי זמן רב מדי תמה. ישראל Is Beck to business.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
האם יקום לבסוף צינור גז תת-ימי ישראלי-אירופאי? כמובן שעוד מוקדם לומר. מדובר בפרויקט עתיר הון ומורכב טכנולוגית. יחד עם זאת, המסר לשוק האנרגיה העולמי הוא חד משמעי – ישראל מכירה בפוטנציאל האנרגטי העצום הקיים בשטחה. אך לא רק.
מכיוון שהמשק הישראלי הוא קטן, הסתמכות בלעדית על הביקוש המקומי עבור פיתוח מאגרים חדשים מעבר ללוויתן, כריש ותנין – איננה קיימת. ולכן במקביל לפתיחת הים לחלוקת רישיונות חדשים, יש לפעול לפתיחה של מספר אפשרויות ליצוא הגז. המגעים בנושא זה מול מצרים, טורקיה והאיחוד האירופי, מבהירים שישראל נחושה ומחויבת למיצוי הפוטנציאל האנרגטי שקיים בשטחה.
הפוטנציאל הגיאולוגי הרב באזורנו איננו מוטל בספק, על כך יעידו סקרי המכון הגיאולוגי האמריקאי ומשרד האנרגיה הישראלי. גם בכירי האיחוד האירופי מודעים לכך, ועל פי פרסומים בעיתונות בכירי האיחוד מעריכים כי באזור מזרח הים התיכון קיימות עתודות גז בסדר גודל של נורבגיה.
בכירי האיגוד האירופי שהגיעו לישראל אינם כאן רק בגלל מאגר לווייתן או כמות הגז הישראלי המיועדת כיום ליצוא. הם מסתכלים רחוק יותר, הם מסתכלים על הפוטנציאל. מבחינתם ייצוא גז ישראלי ממאגר לווייתן לאירופה זו רק סנונית ראשונה, ושלב ראשון בדרך להפיכת האגן המזרחי של הים התיכון למקור אספקת אנרגיה חשוב למדינות האיחוד.
הפוטנציאל הרב שקיים, לצד התשתיות המסיביות שיידרשו ליצוא הגז, הופכים את מצרים לשותפה טבעית של ישראל לפיתוח אנרגטי משותף באזורנו, אם באמצעות שימוש במתקני ההנזלה המצריים ליצוא גז ישראלי בעשור הבא ואם בטווח הארוך יותר באמצעות יצירת קווי תשתית תת-ימיים משותפים בעתיד. שיתוף פעולה מסוג זה עשוי להעמיק את יחסי ישראל-מצרים בצורה חסרת תקדים ולטווח של עשרות שנים.
הפוטנציאל הקיים באזורינו לצד פיתוח מאגרים חדשים שיתבססו על יצוא גז הינה האופציה הטובה ביותר להפיכת משק הגז המקומי למשוכלל יותר. פיתוח מאגרים חדשים מבוססי ייצוא, בנוסף על פיתוח מאגרי לוויתן, כריש ותנין, יאפשרו מכירת גז שולי לשוק המקומי במחירים הנמוכים ממחירי השוק. אך על מנת שזה יקרה על מדינת ישראל לפעול ולקדם הקמת תשתית ימית עם Open Access, אשר תהיה פתוחה עבור ספקי גז חדשים.
אולי הדבר החשוב ביותר שאפשר לקחת מביקור בכירי האיחוד האירופי בישראל הוא החזון בהפיכת אזור בעל פוטנציאל אנרגטי ברמה העולמית, לספק אנרגיה חשוב עבור המעטפת החוץ אזורית הקרובה. אנחנו כמובן עדיין רחוקים מכך, אך כדי להגיע לשם נדרש גם כי קובעי המדיניות הישראלית יבצעו את ההתאמות הרגולטוריות הנדרשות.
הרגולציה הקיימת כיום מחייבת את מפתחי השדות העתידיים בבניה מסיבית של תשתיות, ללא הצדקה כלכלית. מחויבות זו, שבימינו כבר נראית מיותרת או לכל הפחות לא מדויקת, עומדת כמכשול בדרך למיצוי הפוטנציאל הרב. החזון קיים, משק האנרגיה נכנס לתנופת פיתוח, עכשיו הזמן לפעול להסרת המכשולים שעוד קיימים בדרך למימוש הפוטנציאל. פוטנציאל שתחת התנהלות נכונה עשוי לזכות את ישראל בחירות אנרגטית וחירות כלכלית.
חג חירות שמח.
- 2.תודה על המאמר (ל"ת)גרין 09/04/2017 20:45הגב לתגובה זו
- 1.יפה (ל"ת)דני 09/04/2017 12:29הגב לתגובה זו

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.