הצד האפל של הצלילה במחירי הנפט העולמיים

רוברט כרמלי, מנהל השקעות קרנות מנייתיות במגדל שוקי הון, על המפסידים העיקריים בירידת מחירי הנפט בעולם
רוברט כרמלי | (6)
נושאים בכתבה נפט

לצד השמחה מהירידה במחירי האנרגיה, שאמורה להוסיף רוח גבית לצרכן האמריקני בפרט וכלכלות העולם בכלל, הצלילה במחירי הנפט עשויה להוביל למשברים חריפים כמו משבר חוב במקסיקו, קריסת רוסיה ופגיעה אנושה בחברות אנרגיה רב לאומיות.

בנק ההשקעות, ברקליס, חתך הבוקר את תחזית מחירי הנפט ל-2015 מ-85 ל-65ד' לחבית. הצלילה במחירי הנפט בפרט והסחורות בכלל הינה בגדר חדשות מצוינות לכלכלה העולמית וזריקת עידוד לצרכן, שזקוק נואשות לכל דולר פנוי לנוכח הסטגנציה בשוק העבודה והשכר שקפוא כבר שנים. גורמים בשוק ההון מעריכים שהירידה האחרונה במחירי הנפט תתורגם לגידול של 0.26% בצמיחה העולמית ולתוספת ממוצעת של 500 דולר בשנה לכל משפחה אמריקנית, בהנחה שמחירי הנפט יתייצבו על 75 דולרים. על אחת כמה וכמה באם מחירי הנפט ימשיכו לצלול, כשיש שטוענים שמחיר הנפט יכול אפילו להתייצב על רמות נמוכות יותר.

מנגד יש כלכלות שייפגעו בצורה אנושה, בהנחה שמחירי הנפט יישארו ברמתם הנמוכה עוד זמן רב. בשנות ה-80' החלטתה של ערב הסעודית לשמור על נתח השוק שלה בכל מחיר הוביל לצלילה של מחירי הנפט עד למחיר הבלתי נתפס של 12 ד' לחבית. כלכלות כמו נורווגיה, מקסיקו, רוסיה נפגעו בצורה אנושה, ולקח להן שנים לצאת מסבך החובות שצברו.

אפילו מדינות בעלות עלויות הפקה נמוכות כמו ערב הסעודית הציגו הרעה משמעותית ביחס החוב/תוצר שלהן. הבעיה הגדולה מבחינתן שמהפכת האנרגיה בארה"ב תוביל לגידול של עוד מיליון חביות ליום בשנה הבאה, בנוסף ל-2 מיליון החביות שנוספו בשנה החולפת - מה שעלול להמשיך וללחוץ את מחירי הנפט כלפי מטה.

ממשבר חוב לזעזוע פוליטי

תשואות האג"ח של מדינות כמו ניגריה דרך ונצואלה זינקו בשבועיים האחרונים בזמן שהרובל הרוסי רושם צניחה של מעל 37% מתחילת השנה אל מול הדולר. מדינות רבות נשענות על ייצוא הנפט כמשענת בלעדית לאיזון התקציב שלהן - ירידה כל כך דרמטית במחירי הנפט עלולה למוטט את כלכלותיהן. מדינות כמו אירן או ניגריה צריכות את מחירי הנפט ב-136 ד' לחבית כדי לשמור על איזון פיסקאלי, בזמן שרוסיה יכולה לשרוד עם נפט ב-101 דולרים ואירן צריכה את הנפט ב-120 דולרים לחבית על פי הערכות של ה-IMF.

בקצה השני של הסקאלה ניתן למצוא מדינות כמו ערב הסעודית, קטאר ואיחוד האמירויות שעדיין מציגות איזון פיסקאלי במחירי נפט של 70 דולר, אך חשוב להדגיש שגם שם התמונה איננה ורודה. כלכלות אלו לא השכילו לגוון את פעילותן הכלכלית לתחומים אחרים והן סובלות משעורי אבטלה גבוהים (אבטלת צעירים בערב הסעודית עומדת על 30%). קיצוץ חד בתשלומי העברה ממשלתיים, לנוכח הידוק פיסקאלי, עלול לייצר לחצים וזעזועים פוליטיים רבים.

בתוך כך, רוסיה הינה הנפגעת העיקרית. הירידה במחירי הסחורות לא יכלה להגיע בתזמון גרוע יותר מבחינתה, לנוכח הסנקציות ההולכות ומתהדקות מצד מדינות המערב. קריסת המטבע הרוסי, האינפלציה הגואה במקביל לבריחת המשקיעים הזרים והורדת דירוג האשראי מביאה את פוטין לנקודת הכרעה מוקדם מהצפוי. עליו להחליט אם לסיים את ההרפתקה באוקראינה וליישר קו עם דרישות ארה"ב, או להצעיד את רוסיה למסלול של צניחה חופשית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

במקביל, לירידה המהירה במחירי הנפט השפעה שלילית גם על חברות ציבוריות בבעלות ממשלתית, כמו חברת הנפט הממשלתית של מקסיקו או פטרובראס - חברת הנפט הברזילאית. האחרונה, השקיעה יותר מ-100 מיליארד דולר בפיתוח שדות נפט ימיים, שעלויות ההפקה לחבית מוערכות בכ-70 ד' לחבית. ירידה פרמננטית במחירי הנפט עשויה למוטט את החברה שסך החוב שלה נטו היום עומד על 110 מיליארד דולרים - כפול משווי השוק שלה, ולהביא את הממשלה לערוב להתחייבויותיה, תוך כדי תהליך של הלאמה חלקית או מלאה.

הירידה במחירי האנרגיה היא חיובית מאוד לצרכן, ואמורה לייצר תמריץ אדיר לשווקים כמו ארה"ב, יפן, הודו ואחרים. יחד עם זאת, בטווח הזמן הקצר והבינוני יש להיערך לזעזועים בשווקים שונים וסגמנטים שיפגעו קשות ממגמה זו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בזמנים הטובים מישהו כבר היה מזיז טילים גרעיניים לקובה (ל"ת)
    חרושצ'וב 08/12/2014 18:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שוקי 04/12/2014 20:01
    הגב לתגובה זו
    עושה שכל
  • 3.
    משה ראשל"צ 04/12/2014 07:08
    הגב לתגובה זו
    מי שיפסיד זה העולם הערבי וזה טוב ליהודים הללויה
  • יריב 05/12/2014 09:45
    הגב לתגובה זו
    הייתי שמח כמוך אם זה היה אחרת, אבל דווקא קטאר יחסית מוגנת מנפילות כאלה, במיוחד לאור עודפי הכספים שצברה בשנים האחרונות, העתודות העצומות של גז אצלה והעובדה שאינהתלויה בנפט כל כך.
  • 2.
    כמה שאתה צודק (ל"ת)
    אלון 03/12/2014 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיען 03/12/2014 13:48
    הגב לתגובה זו
    מעניין מאוד
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.

חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.