לצד השמחה מהירידה במחירי האנרגיה, שאמורה להוסיף רוח גבית לצרכן האמריקני בפרט וכלכלות העולם בכלל, הצלילה במחירי הנפט עשויה להוביל למשברים חריפים כמו משבר חוב במקסיקו, קריסת רוסיה ופגיעה אנושה בחברות אנרגיה רב לאומיות.

בנק ההשקעות, ברקליס, חתך הבוקר את תחזית מחירי הנפט ל-2015 מ-85 ל-65ד' לחבית. הצלילה במחירי הנפט בפרט והסחורות בכלל הינה בגדר חדשות מצוינות לכלכלה העולמית וזריקת עידוד לצרכן, שזקוק נואשות לכל דולר פנוי לנוכח הסטגנציה בשוק העבודה והשכר שקפוא כבר שנים. גורמים בשוק ההון מעריכים שהירידה האחרונה במחירי הנפט תתורגם לגידול של 0.26% בצמיחה העולמית ולתוספת ממוצעת של 500 דולר בשנה לכל משפחה אמריקנית, בהנחה שמחירי הנפט יתייצבו על 75 דולרים. על אחת כמה וכמה באם מחירי הנפט ימשיכו לצלול, כשיש שטוענים שמחיר הנפט יכול אפילו להתייצב על רמות נמוכות יותר.

מנגד יש כלכלות שייפגעו בצורה אנושה, בהנחה שמחירי הנפט יישארו ברמתם הנמוכה עוד זמן רב. בשנות ה-80' החלטתה של ערב הסעודית לשמור על נתח השוק שלה בכל מחיר הוביל לצלילה של מחירי הנפט עד למחיר הבלתי נתפס של 12 ד' לחבית. כלכלות כמו נורווגיה, מקסיקו, רוסיה נפגעו בצורה אנושה, ולקח להן שנים לצאת מסבך החובות שצברו.

אפילו מדינות בעלות עלויות הפקה נמוכות כמו ערב הסעודית הציגו הרעה משמעותית ביחס החוב/תוצר שלהן. הבעיה הגדולה מבחינתן שמהפכת האנרגיה בארה"ב תוביל לגידול של עוד מיליון חביות ליום בשנה הבאה, בנוסף ל-2 מיליון החביות שנוספו בשנה החולפת - מה שעלול להמשיך וללחוץ את מחירי הנפט כלפי מטה.

• מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
• מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ממשבר חוב לזעזוע פוליטי

תשואות האג"ח של מדינות כמו ניגריה דרך ונצואלה זינקו בשבועיים האחרונים בזמן שהרובל הרוסי רושם צניחה של מעל 37% מתחילת השנה אל מול הדולר. מדינות רבות נשענות על ייצוא הנפט כמשענת בלעדית לאיזון התקציב שלהן - ירידה כל כך דרמטית במחירי הנפט עלולה למוטט את כלכלותיהן. מדינות כמו אירן או ניגריה צריכות את מחירי הנפט ב-136 ד' לחבית כדי לשמור על איזון פיסקאלי, בזמן שרוסיה יכולה לשרוד עם נפט ב-101 דולרים ואירן צריכה את הנפט ב-120 דולרים לחבית על פי הערכות של ה-IMF.

בקצה השני של הסקאלה ניתן למצוא מדינות כמו ערב הסעודית, קטאר ואיחוד האמירויות שעדיין מציגות איזון פיסקאלי במחירי נפט של 70 דולר, אך חשוב להדגיש שגם שם התמונה איננה ורודה. כלכלות אלו לא השכילו לגוון את פעילותן הכלכלית לתחומים אחרים והן סובלות משעורי אבטלה גבוהים (אבטלת צעירים בערב הסעודית עומדת על 30%). קיצוץ חד בתשלומי העברה ממשלתיים, לנוכח הידוק פיסקאלי, עלול לייצר לחצים וזעזועים פוליטיים רבים.

בתוך כך, רוסיה הינה הנפגעת העיקרית. הירידה במחירי הסחורות לא יכלה להגיע בתזמון גרוע יותר מבחינתה, לנוכח הסנקציות ההולכות ומתהדקות מצד מדינות המערב. קריסת המטבע הרוסי, האינפלציה הגואה במקביל לבריחת המשקיעים הזרים והורדת דירוג האשראי מביאה את פוטין לנקודת הכרעה מוקדם מהצפוי. עליו להחליט אם לסיים את ההרפתקה באוקראינה וליישר קו עם דרישות ארה"ב, או להצעיד את רוסיה למסלול של צניחה חופשית.

• ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
• "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

במקביל, לירידה המהירה במחירי הנפט השפעה שלילית גם על חברות ציבוריות בבעלות ממשלתית, כמו חברת הנפט הממשלתית של מקסיקו או פטרובראס - חברת הנפט הברזילאית. האחרונה, השקיעה יותר מ-100 מיליארד דולר בפיתוח שדות נפט ימיים, שעלויות ההפקה לחבית מוערכות בכ-70 ד' לחבית. ירידה פרמננטית במחירי הנפט עשויה למוטט את החברה שסך החוב שלה נטו היום עומד על 110 מיליארד דולרים - כפול משווי השוק שלה, ולהביא את הממשלה לערוב להתחייבויותיה, תוך כדי תהליך של הלאמה חלקית או מלאה.

הירידה במחירי האנרגיה היא חיובית מאוד לצרכן, ואמורה לייצר תמריץ אדיר לשווקים כמו ארה"ב, יפן, הודו ואחרים. יחד עם זאת, בטווח הזמן הקצר והבינוני יש להיערך לזעזועים בשווקים שונים וסגמנטים שיפגעו קשות ממגמה זו.