חוזים עתידיים על ת"א באירופה: שינוי תפישה במסחר המקומי

מור מרגלית, מנהל השקעות בחברת ניהול התיקים של מיטב דש, מתייחס לשיתוף הפעולה החדש שבין הבורסה המקומית לבורסת Eurex, פרנקפורט. האם ההסכם יועיל או יגרע מהמסחר באחד העם?
מור מרגלית | (1)
נושאים בכתבה EUREX בורסה מסחר

טרוניות רבות נשמעו במהלך השנה האחרונה כלפי הנהלת הבורסה בת"א מצד גורמים שונים בעלי זיקה לשוק ההון. עיקרן מתייחס לנזילות ההולכת ומדלדלת בשוק המקומי, ולקושי של חלק מהשחקנים בשוק לפעול בניירות ערך מבלי להשפיע על מחירם בצורה ניכרת.

כאשר קיימות סוגיות טעונות שיפור הדורשות טיפול מצד בכירי הבורסה, יש מקום להעלותם בפומבי ולדרוש את תיקונן, אך ההגינות מחייבת גם להגיד מילה טובה על פתרונות מעשיים הננקטים על ידי גורמים אלה, גם אם אינם מושלמים.

במהלך חודש דצמבר פרסמה הבורסה הודעה בנוגע לחתימה על הסכם שיתוף פעולה עם בורסת Eurex מקבוצת דויטשה בורסה בפרנקפורט. Eurex הינה אחת מהבורסות המובילות בעולם במסחר בנגזרים עם מחזור מסחר שנתי של מעל מיליארד אופציות וחוזים עתידיים.

במסגרת שיתוף הפעולה, יחלו להסחר ב-Eurex חוזים עתידיים נקובים בדולר על מדד ת"א 25 במהלך המחצית הראשונה של 2014. מדובר בצעד אשר אם ישווק נכון למשקיעים זרים ומקומיים, יכול לטמון בחובו השלכות חיוביות על היקף המסחר בבורסה המקומית ושינוי תפישתם של הפעילים הזרים בשוק הישראלי.

בהיבט על זמינות המסחר למשקיעים, שעות הפעילות בחוזים הקיימים ב-Eurex הן מ-08:30 ועד 23:30 שעון ישראל. משמעות הדבר, כי תתאפשר חשיפה לשוק המניות הישראלי בימים ב'-ה' עבור משקיעים בארץ ובחו"ל במשך כ-15 שעות ביממה. תפתח האפשרות להגיב לאירועים והתרחשויות בארץ ובעולם הצפויים להשפיע על המדד בארץ גם בשעות בהן כבר לא מתקיים מסחר בתל אביב.

המסחר בחוזים יתפקד כמעין After market עבור הפעילים המקומיים, והם יוכלו לפעול גם בשעות הערב בהן מתקיים מסחר בארה"ב. אלה יוכלו להגיב לדוגמא להודעות הריבית של הבנק הפדרלי המתפרסמות אחת לכחודש בשעות הערב בהן השוק המקומי כבר אינו פתוח. כיום, הסוחרים נאלצים להמתין לבוקר שלמחרת הודעות שכאלה כדי לפעול בשוק.

כמו כן, המסחר בחוזים באירופה יכול לעורר את המסחר בחוזים עתידיים בבורסה בת"א ולמשוך שחקני ארביטראז' שינסו לנצל פערי מחירים שיפתחו בין החוזים בימים בהם יתקיים המסחר בחפיפה בשתי הבורסות. הנהלת הבורסה מנסה כבר שנים לקדם את המסחר בחוזים בבורסה המקומית ללא הצלחה. צעד שכזה, אם יצליח, יהווה את הפריצה הגדולה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ישנם משקיעים זרים הנרתעים כיום מלהשקיע בשוק המקומי, עקב הפרוצדורה הכרוכה בכך והחשש מנזילות נמוכה. משקיעים אלה ירגישו ככל הנראה בטחון רב יותר להיחשף לשוק המניות המקומי דרך החוזים הנסחרים באירופה.

העובדה כי החוזים יסחרו בדולרים יכולה לעורר גם את המסחר בחוזי שקל / דולר בבורסת CME בארה"ב. מסחר המתנהל כיום במחזורים נמוכים מאוד. גופים מתוחכמים המעוניינים להיחשף שקלית למדד ת"א 25 דרך החוזים באירופה ולנטרל את החשיפה לדולר, בשעות בהן המסחר במט"ח בארץ דליל יחסית, יוכלו לעשות זאת דרך החוזים ב-CME.

למרות נקודות האור הרבות הקיימות בהסכם עם Eurex, אין להתעלם מהמגרעות הקיימות בו. העובדה כי הבורסה מנסה לעודד מסחר עקיף בארץ דרך בורסה בחו"ל, כמוה כמיקור חוץ וניסיון להיעזר באחרים כדי לפתור בעיה מקומית. כמו גם, קיים החשש כי הגולם יקום על יוצרו והמסחר בחוזים באירופה יהיה כל כך מוצלח, שמשקיעים זרים, הפועלים כיום בשוק המקומי, יעדיפו להעביר חלק מפעילותם למסחר בחוזים ב-Eurex. כך בהפוך על הפוך, רצון לפתור את בעיית הנזילות עלול להביא דווקא להחרפתה.

על הנהלת הבורסה מוטלת עכשיו המשימה להקדיש מאמצים גדולים בשיווק המהלך כלפי פנים וחוץ כדי שלא יהיה מדובר בבלון ניסוי כושל. במקום שהשיווק ידגיש את היתרונות הגלומים בהשקעה בשוק הישראלי דרך הבורסה בישראל, הוא יצטרך להתמקד דווקא ביתרונות ההשקעה בשוק הישראלי דרך בורסה זרה.

בסופו של יום ייתכן כי המהלך ישרת יותר את המשקיעים המקומיים מאשר את המשקיעים הזרים. בעולם הגלובלי בו אנו חיים היום, תעשה טוב הבורסה אם תמקד את מאמציה בלמשוך משקיעים זרים לפעול ישירות בת"א - הרווח מכך יהיה של כולם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חזי החוזה 13/06/2014 06:51
    הגב לתגובה זו
    על מדד שנסחר ביום ראשון, והחוזה העתידי מושבת באותו היום ? חלמאות.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.