ממלחמת יום כיפור ועד קרטל אופק - השינויים בשוק האנרגיה
הכלכלה העולמית נמצאת על סף מהפכת אנרגיה, מהפכה שצפויה להוביל מספר מדינות מפותחות ובראשן ארה"ב - מתלות גדולה בייבוא אנרגיה, לעצמאות אנרגטית ואפילו יצוא אנרגיה - מדובר בתהליך שצפוי להוביל לירידת מחירים משמעותית בשוק האנרגיה מחד, ולתרום לצמיחה הכלכלית של המדינות הרלוונטיות מאידך. ובהתאם, גם לצמיחה הגלובלית, לצד פגיעה משמעותית בעיקר במדינות ערב.
אומת ההיי טק הישראלית מונה כ-8 מיליון איש, ונהנית היום מתוצר של כמעט 250 מיליארד דולר. אם נשווה אותו למדינות ערב השכנות, הרי שהתוצר הישראלי גבוה יותר מזה של לוב, סוריה, לבנון וירדן יחד, המונות פי 5 תושבים מישראל (כ-40 מיליון איש), או לחילופין נמוך במעט מזה של מצרים, המונה לבדה 84 מיליון תושבים. עם זאת, מספר מדינות ערב נהנות מתוצר גבוה יותר ביחס לכמות התושבים, כמו למשל קטאר, איחוד האמירויות או סעודיה, שכידוע מתבססות על מכירת נפט ואף יצרו שושלת של שייחים שהתעשרו מכך. מה שצפוי לקרות בשנים הקרובות, עשוי, לדעתי, להיות משמעותי מאוד לכמה מדינות מפותחות, אך לא פחות למדינות ערב שיסבלו מירידה משמעותית בהכנסות.
בשנים האחרונות נמצאו ברחבי העולם דרכים חדשות להפקת דלקים ממקורות שאינם קונבנציונליים, כגון פצלי שמן ופצלי גז, חולות נפט, מתאן הידריט ואנרגיה מתחדשת. פצלי שמן הם סוג של נפט מוצק בצורת סלע השוכן במעמקי האדמה. פיתוח חדש מאפשר להפיק מאותם פצלים את השמן ולשאוב אותו מהאדמה. פצלי הגז הם הגז הטבעי אשר לכוד בתוך השכבות של פצלי השמן. לגבי חולות הנפט, בניגוד לנפט המוכר ששוכן במעמקי האדמה וצריך לשאוב אותו, הוא נמצא על פני האדמה ומעורבב עם חול ומים, אך רק שיטת השאיבה וההפקה שלו שונה. מתאן הידריט הוא גביש קרח שכלוא בתוכו מתאן, שהוא גז טבעי.
זה מספר שנים שתפוקת הפצלים עולה באופן עקבי. ההערכות הן, כי מפצלי השמן בארה"ב ניתן להפיק כמות נפט שתספיק לעולם כולו למשך עשור. הן מתעתדות שבתוך 5 שנים בלבד תהפוך ארה"ב מיבואנית הנפט הגדולה בעולם ליצואנית. כמו כן, גם סין נהנית מפצלים בהיקף גדול, אך סובלת ממספר בעיות בהפקת הדלקים. בשלב זה ההפקה מינורית, וקשה להעריך כמה זמן ייקח לפיתוח המחצבים.
בקנדה ישנם שלושה מרבצים של חולות נפט, המוערכים בכ-1.7 טריליון חביות, שהן שוות ערך לכל רזרבות הנפט המוכחות בעולם, אך מבחינה כלכלית משתלם להפיק רק כמות מוגבלת מהן. הערכות משנת 2007 דיברו על כ-10% מהכמות הקיימת, אך היום מדברות על כמות גדולה יותר. סביב איי יפן התגלו מרבצי ענק של מתאן, שעל פי הערכות ניתן להפיק מהם כמות גז שתספיק למשק היפני ל-100 שנים, ובגרמניה תופס תחום האנרגיה המתחדשת נתח של 20%-40% מתצרוכת האנרגיה במדינה וקצב השימוש גדל.
מהפכת האנרגיה אותה הזכרתי אמנם נובעת מהפיתוחים הטכנולוגיים וממציאת מאגרים חדשים במדינות מפותחות, אך לא רק - יש לקחת בחשבון כי מפיקות הנפט הגדולות שמאוגדות תחת קרטל "אופק", מבינות את השינויים הצפויים ועל כן מחירי האנרגיה יחלשו לפי ראות עיניי מוקדם מהצפוי. בשנים הראשונות של הקרטל הוא היה חסר משמעות, אך הכל השתנה בשנות ה-70 כשארה"ב החלה לייבא נפט.
כשפרצה מלחמת יום כיפור, הפעיל הקרטל אמברגו על מכירת הנפט ומחירו זינק מרמה של 3 דולרים ל-12 ד' לחבית, וזו הייתה הפעם הראשונה שהקרטל השפיע במכוון על המחירים. כבר כיום מבינים בארגון את העתיד להתרחש, לכן כל החברות מעוניינות להגדיל את ההיצע במטרה למקסם רווחים. במצב כזה, להערכתי יציבות הקרטל מתערערת ולמדינות יש תמריץ "לבגוד" ולהפיק כמות גדולה יותר מהמכסה שמתיר הארגון.
מחיר הנפט צפוי לרדת לאורך זמן, הן בשל המעבר העולמי לפיתוח דלקים ממקורות לא קונבנציונליים, שיגדיל את ההיצע, והן בשל קרטל אופק. הדבר ישפיע לחיוב על התעשייה העולמית וכמובן על רוב המדינות המפותחות, שבראש ובראשונה ייהנו ממחירי אנרגיה זולים יותר. בהמשך, מדינות כמו ארה"ב, יפן, קנדה, גרמניה וסין צפויות להגיע למעמד של עצמאות אנרגטית, כלומר הפחתת עלויות הייבוא ורווחים מייצוא אנרגיה שכמובן יתרמו לצמיחה שלהן. כמו כן, מדינות ערב יפגעו משמעותית מאיבוד נתח משמעותי ממקור ההכנסה העיקרי שלהן.
- 3.תומר 01/09/2013 15:33הגב לתגובה זוממנהל מחקר בתכלית היה מצופה ליותר
- 2.כתבה מעניינת מאוד, ניתוח מבריק. (ל"ת)אריה 01/09/2013 12:06הגב לתגובה זו
- 1.דניאל 01/09/2013 11:29הגב לתגובה זואני מעוניין להתייחס לארה"ב בלבד (ואולי לפצלי שמן ככלל). כל הנאמר בכתבה נכון, אכן התגלו בארה"ב פיצלי שמן בכמות גדולה מאוד אשר תוכל לספק את כל הצריכה המקומית ותאפשר ייצוא מהמדינה. דבר שלא התאפשר בעבר. אולם, הפקת נפט באמצעות פצלי שמן יוצרת זיהום אוויר מסיבי אשר מסב נזק כבד לסביבה. לאחרונה הועלתה ביקורת רבה על ההפקה הנ"ל ולדעתי בית המחוקקים בארה"ב מעוניין לתת על כך את הדעת. אני מודע לכך שהאמצעים השתכללו אבל עדיין....האם לדעתך הזיהום הנ"ל יכול לגרום להפסקת ההפקה?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
