מה מקפיץ את מחיר הנפט לשיא של יותר משנה?
מחיר הנפט הגולמי הוסיף לעלות גם בשבוע שעבר, שבוע שני ברציפות. מחיר החוזה העתידי המוביל לחודש אוגוסט של הנפט מסוג ברנט עלה בשבוע האחרון ב-5.44% ל-107.72 דולר לחבית, ומחיר החוזה המקביל של הנפט הטקסני עלה ב-6.90% - העלייה הגדולה ביותר מבין כל הסחורות בשבוע שעבר - ל-103.22 דולר לחבית. זהו מחירו הגבוה ביותר של הנפט ב-14 החודשים האחרונים. ההפרש בין מחיר הנפט מסוג ברנט לנפט הטקסני הצטמצם מ-23.18 דולר לחבית ב-8 בפברואר השנה ל-4.50 דולר לחבית במסחר ביום שישי האחרון.
נפט מסוג ברנט, המופק מבארות בים הצפוני בעיקר ע"י נורווגיה ובריטניה, משמש אמת מידה לכ-65% מעסקות הנפט העולמיות. לעומתו הנפט הטקסני, המופק בדרום ארצות הברית ובמפרץ מקסיקו, ונחשב לאיכותי במיוחד ומשמש אמת מידה בעיקר לעסקות הנפט בארצות הברית - מדינה הצורכת כמעט רבע מצריכת הנפט העולמית.
הגידול בביקוש לנפט בעקבות השיפור בכלכלה האמריקנית, התבטא בעלייה במספר המשרות החדשות שעלה ל-195 אלף בשבוע שעבר לעומת ציפיות לעלייה בשיעור של 165,000 משרות חדשות - מהווה לאחד הגורמים לעלייה התלולה במחיר הנפט. ארצות הברית היא צרכנית הנפט המובילה בעולם. במהלך 2012 היא צרכה 20.7% מצריכת הנפט העולמית.
גורם נוסף לעלייה במחיר הנפט היה החשש שבעקבות המהומות במצרים יעלו לקשיים במעבר מיכליות הנפט בתעלת סואץ ובהזרמת הנפט בצינור המוביל נפט ממפרץ סואץ לים התיכון. לפי משרד האנרגיה האמריקני, כמות נפט של 2.24 מיליון חביות ביום עברו מהים האדום לאירופה ולארצות הברית ב-2011 בצינור ובמיכליות העוברות בתעלת סואץ. בשלב זה לא נרשמו בעיות במעבר האוניות בתעלה, וביום שישי האחרון הפליגו בתעלה 28 מצפון לדרום ו-17 אוניות מדרום לצפון.
גם הדיווח שייצוא הנפט מהים הצפוני יקטן בחודש הבא הביא לעלייה במחיר הנפט מסוג ברנט. לפי סוכנות הידיעות הפיננסיות בלומברג, יצוא הנפט של ארבעת הסוגים העיקריים מהים הצפוני, המהווים את מדד הייחוס של נפט ברנט, והוא צפוי לרדת ל-754,839 חביות ביום בחודש אוגוסט בהשוואה ליצוא של 851,613 חביות ביום בחודש יולי.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו בעיקר עליות. מדד הסחורות CRB של תומסון רויטרס/ג'פריס, עלה בסיכום שבועי ב-1.9%. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.
איך משקיעים בנפט?
בישראל נסחרות תעודות הסל הבאות על הנפט, "תכלית נפט" ו"קסם נפט", שתי תעודות הסל משקיעות בחוזים עתידיים על נפט מסוג ברנט. באמצעות חשבון ב-ATRADE אפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בנפט טקסני ובנפט מסוג ברנט בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.
קרן הסל United States Brent Oil Fund נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול BNO. הקרן משקיעה בחוזים עתידיים על נפט מסוג ברנט. דמי הניהול הם 0.91% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.
קרן הסל הסחירה ביותר לנפט והפופולרית מאוד, United States Oil, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול USO. הקרן משקיעה בחוזים עתידיים על הנפט הטקסני. דמי הניהול הם 0.40% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.
קרן הסל לשורט כפול על הנפט, ProShares UltraShort DJ-UBS Crude Oil, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SCO והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט ירד ושואף למנף את רווחיו, דמי הניהול הם 0.95% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.
קרן הסל הממונפת לנפט, ProShares Ultra DJ-UBS Crude Oil, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול UCO, התשואה של קרן סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במחיר הנפט, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט יעלה ושואף למנף את רווחיו. דמי הניהול הם 0.95% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.
*אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין, www.mibi.co.il.
- 1.גל 08/07/2013 19:13הגב לתגובה זואם אתה כבר עושה טבלת אחוזים אז אולי תצרף לזה טבלת נוספת של מחירים לכל מוצר הא מה אתה אומר על זה? תחשוב על זה

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?