3 הסיבות שכנראה יצננו את מחירי הדירות בישראל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (העשויים להתעדכן בדיעבד בהמשך), קפץ מדד מחירי הדירות בארץ בקצב שנתי של 10% בחמשת החודשים האחרונים, לאחר שבין אוגוסט 2011 ליוני 2012 לא עלה כלל. סעיף הדיור (שכר דירה), המהווה 0.25% ממדד המחירים לצרכן, עלה 3.3% בשנה שעברה - פי 2 מקצב העלייה במדד המחירים לצרכן. בד בבד, קפץ הביקוש למשכנתאות 13.7% בחודש דצמבר 2012 לבדו, והיה גבוה ב-45.3% בהשוואה לחודש המקביל בשנת 2011.
לנוכח הנתונים המוצגים, נשאלת השאלה החשובה, האם התנופה המחודשת בשוק הדיור תימשך בקצב מהיר כל כך גם בחודשים הבאים ותקשה על בנק ישראל להתמיד עם המדיניות המוניטארית המרחיבה, הננקטת על ידו עקב ההאטה הכלכלית?
לכאורה, הנתונים מדברים בעד עצמם, אך אין למהר ולהשיב בחיוב על השאלה. ראשית, יש להכיר בכך ששוק הדיור בישראל תנודתי מאוד, לא קל לגבש הערכות לגביו והגורמים המשפיעים עליו רבים - הביקוש וההיצע, המצב המדיני - ביטחוני, הריבית הנמוכה, החקיקה, הוראות השעה וההגבלות של משרד האוצר ובנק ישראל בשוקי הבנייה, הדיור והמשכנתאות, שער החליפין של השקל כנגד הדולר של ארה"ב, תשומות הבנייה, החלופות (היקרות) בשוקי ניירות הערך ועוד.
פרט לכך, ישנה שונות גבוהה מאוד בנתונים, בהתאם למקורות המידע. לדוגמא, לפי משרד האוצר, המחיר החציוני של דירת חדשות שנרכשו בארץ ירד 8.7% בחודשים ספטמבר - אוקטובר 2012 בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2011. בהקבלה לחודש אוגוסט - לא השתנה המחיר כלל. האוכלוסיות ושיטות המדידה מגוונות מאוד ויש להן השלכות עצומות על התוצאות והכיוונים העולים מהן. לכן, קשה לדעת ברמה גבוהה של ביטחון מה מצב השוק וראוי לגלות זהירות וענווה במתן הערכות.
עם זאת, פטור בלא כלום אי אפשר. תחת אותן מגבלות, המדדים והאינדיקציות אחריהם אנו עוקבים בכל זאת לא מאותתים, עדיין, על עליות גבוהות כל כך בחודשים הבאים. נזכיר כמה מהם:
- מספר גבוה של חודשי היצע בבנייה הפרטית. המנה של חלוקת מספר הדירות שנותרו למכירה בסוף חודש נובמבר במספר הדירות שנמכרו בחודש זה עומדת על 11.6. מדובר במספר גבוה, דו ספרתי, שאינו משקף מחסור בדירות זמינות, ולכן אינו מאותת על לחצים של ממש על מחירי הדירות בבעלות דייריהן, לפחות במחצית הראשונה של שנת 2013. לשם השוואה, בארצות הברית תומך המספר הנמוך מאוד של חודשי ההיצע (פחות מ-5 בחודשים האחרונים) בהתאוששות במחירי הדירות שם. להערכתי, עד שמספר זה לא ירד בהתמדה אל מתחת ל-9 חודשי היצע, לא יתפתחו לחצי מחירים בשוק הדיור הישראלי.
- תקופת הימצאות ממושכת בשוק. בממוצע, דירות בבנייה פרטית נמכרו, בחודש שעבר, כ-10 חודשים לאחר שהוצעו. בגאות הקודמת בשוק הדיור נע המספר בטווח של 5-7 חודשים בלבד. בנוסף, הדירות העומדות למכירה וטרם נמכרו, מוצעות בשוק 13.8 חודשים בממוצע. תקופה זו היא הארוכה ביותר מאז אמצע שנת 2008. הדבר לא מצביע, בינתיים, על בהלה של קונים, או חטיפה של דירות, אלא על תהליכים מסודרים יותר של היצע, ביקוש וסגירת עסקאות.
- הקבלנים זהירים. לפי סקר המגמות בעסקים לחודש דצמבר 2012 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עמד מאזן הנטו של מנהלי החברות והעסקים בענף הבנייה לגבי השינוי במחירי הדירות בשלושת החודשים הבאים על 1.8% - הדבר אמנם משקף רוב לאלו הסבורים כי המחירים יוסיפו לעלות, אך רוב זה היה הקטן ביותר בששת החודשים האחרונים והוא אף ירד משמעותית בהשוואה לחודש שקדם לו. כמובן, הנתונים האחרונים יכולים לגרום לחברות הבנייה לשנות את דעתן, אך זאת נוכל לדעת רק בסקרים הבאים.
- משקי הבית מאופקים. לפי סקר אמון הצרכנים של הלמ"ס, 80.1% ממשקי הבית בישראל טענו בחודש שעבר, כי כלל לא סביר שירכשו ב-12 החודשים הבאים, בית או דירה למגורים, לנופש או להשכרה. רק 8% השיבו כי הדבר סביר מאוד, או די סביר. אין בידנו נתונים על השנים 2008-2010, אך בכל זאת לא מסתמן כאן נחשול של רוכשים, המתעתד לרדת מהגדר בתקופה הנראית לעין.
כאמור, קשה מאוד לתהות על קנקנו של שוק הדיור בארץ. על פניו, נצטרך להמתין לפחות מספר חודשים, עד שנדע אם ההתעוררות של החודשים האחרונים אכן צוברת תאוצה. מעקב רצוף ומקרוב על הנתונים השוטפים יהיה חיוני. אולם, לפחות לנוכח אוסף המדדים והאינדיקציות שהצגתי לעיל, לא מן הנמנע שהעליות האחרונות תתמתנה בתקופה הקרובה.
- 4.כתב עם טעויות., סעיף הדיור מהווה 25% ממשקל המדד. (ל"ת)מומו 23/01/2013 13:10הגב לתגובה זו
- 3.ירון 20/01/2013 09:07הגב לתגובה זוולא נמכרות. המשקיעים נעלמו, לזוגות צעירים אין כסף לקנות אפילו דירת 2 חדרים קומה רביעית בלי מעלית באבן גבירול. אם הדירה איננה בפריים לוקשיין, ומשופצת הסיכוי למכור במחירים של היום נמוך מאוד ואחרי הבחירות יהיה עוד יותר נמוך.
- 2.תל אביבי 19/01/2013 14:05הגב לתגובה זובסקירה שלך ציינת דירות חדשות בלבד, אולם זה רק חלק קטן מהשוק. רוב השוק, בדירות בדיוק כמו ברכבים, הוא יד 2. קורת גג בסופו של דבר היא קורת גג, ולא כ"כ משנה מתי בנו אותה. באירופה יש בניינים בני מאות שנים, ולאף אחד אין בעיה עם זה. כעת שים לב לתופעה משונה אך זמנית, לפיה אלפי דירות משמשות בעצם מסתננים אפריקאים, במקום אזרחים ישראלים. זה המצב בדרום ת"א, אשדוד, ערד ואילת. הגדר בדרום הושלמה והגיע הזמן להתחיל לפנות את המסתננים למחנה סהרונים ליד גבול הדרום. הלא "פליט" אמור לגור במחנה פליטים, ולוא דווקא בדרום ת"א. מהלך כזה יוכל לשחרר לשוק אלפי דירות, קטנות ועממיות, בול מה שהמחאה ביקשה, ובכך לתרום להרגעת יוקר הדיור. מדובר בעצם במשאב דיור לאומי מבוזבז, שניתן להשמישו די במהירות.
- 1.פרוג 17/01/2013 12:50הגב לתגובה זואיך ייתכן שמדד המחירים עלה השנה רק ב 1.6%, כאשר יוקר המחייה עלה בטירוף??
- רונן מנחם 17/01/2013 13:14הגב לתגובה זומדד המחירים לצרכן מייצג סל מוצרים לפי משקלות ממוצעות שהלמ"ס מעדכנת כל שנתיים. כביכול מדובר בצרכן מייצג, אבל כל אחד מאיתנו שונה במשהו מהצרכן המיצג. לא כל המוצרים במדד סחירים. מי שלא משלם שכ"ד לדוגמא, 20% מהמדד לא נוגע לו במישרין. יש גם סעיף כמו תקשורת, שם ירדו המחירים בזכות הטכנולוגיה וזה לא דבר "שמרגישים יום יום. לכן, תמיד יהיה הבדל בין המדד המספרי היבש לבין התחושות כל אחד מאיתנו לגבי יוקר המחיה. יום טוב, רונן.
- פרוג 17/01/2013 14:13תודה רבה על התשובה, אבל עדיין לא ברור כל כך כיצד ייתכן שמחירי הדיור/החשמל/המים/הדלק/המזון יתייקרו כל כך והמדד לא..

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.